אזהרה, המדינה עליה אני ממליץ הינה חומר ממכר.
אז איך מתחילים לתאר מדינה כה מדהימה? מהזוועות! ומכאן רק ילך וישתפר.
המעבר מצפון תאילנד ללאוס קשוח והנסיעה ב”אוטובוס הקסמים” (מהגבול ללואנג פראבנג) קשוחה עוד יותר, הדרכים משובשות והנסיעה לא מטיבה עם כל הנוסעים שלא מקבלים בצורה טובה את הטלטולים, עשו לעצמכם טובה וקחו את המעבורת או אם אתם בעלי תקציב מתירני יותר, טיסה מומלצת לבטח.
לאוס היא בין המדינות היחידות באסיה שאין לה ים, אך שדבר זה אינו יטריד אתכם, דולפיני “יווארדי” המיוחדים החיים במים מתוקים(ולצערנו גם עומדים בפני הכחדה) המצויים בדרומה של המדינה והמשקעים הרבים המגדילים את כמות המפלים ונהרות הבאים יחד עם אקלים חם ישכיחו את הצורך בטבילה במים מלוחים והפחות נעימים לרחצה.
המחיה במדינה אינה יקרה והתיירות יחד עם הנגישות לערים וכפרים לא מפותחים הולכות ומתפתחות בקצב מסחרר עם השנים לכן זהו נעשה יעד אטרקטיבי עבור מבוגרים וצעירים כאחד.
עצמו את העיניים (אל תעצמו באמת, אתם צריכים לקרוא!) ודמיינו לעצמכם שהגעתם לכפר קטן, לאחר כמה ימים/שבועות שאתם כבר בחו”ל, משלמים פרוטות עבור חדר ללילה, יורדים למסעדה המקומית ורואים friends שמשודר 24/7 (יש גם מסעדות המקרינות את מופע שנות ה-70 ואיש משפחה למעריצים מביניכם).
דמיינו שלאחר שהתמלאתם במסעדה אתם עוברים לשבת בפאב אוסטרלי עם המון תיירים צעירים המחייכים לקראת בואכם, מזמינים בירות ומרביצים משחק ביליארד טוב.
לאחר לילה ארוך של שתייה מרובה נעשיתם רעבים, תחכה לכם בחורה חמודה בפינת הרחוב, לרוב יהיו כמה אז תראו מי הכי סימפטית בעינכם ולא זה לא מה שאתם חושבים! אצלה תוכלו להזמין באגט עמוס בכל טוב תמורת דולר אחד בלבד, אני לא מקבל אחוזים על מכירה אבל את הבאגטים האלה ייקח לי הרבה מאוד זמן לשכוח.
התעוררתם בבוקר ולא החלטתם עוד מה תעשו, אתם זורמים והולכים לעשות “טיובינג” בנהר(שייט על הנהר על גבי אבובים).
במהלך הטיובינג יש תחנות עצירה, אתם עוצרים לתומכם לבדוק במה מדובר ומגלים מראה מרהיב, בכל תחנה צנועה שכזו יש פאב שמפנק באלכוהול, יש מגרש קטן של כדורעף, של כדורסל ואותם חייכנים מהפאב מאתמול שמשחקים משחקי שתייה מטופשים שמשחקים במולדתם וכמובן הכל מלווה במוזיקה טובה עם אנשים שרוקדים כי העולם יפה והציפורים מצייצות וכל חוויית הטיובינג מתרחשת לאורך נופים עוצרי נשימה.
אז כמה פעמים אפשר לעשות כבר את הטיובינג? יש עוד וריאציה אחת, קצת יותר אקסטרימית (לא מומלץ לקלסטרופובים מבינכם) הבוחנת את יכולת העמידה שלכם בפני תנאים קצת יותר קשים.
בשביל המשימה אתם מקבלים פנס ואבוב ומשימתכם היא לחקור, את בטן האדמה, מבפנים!
ישנו חבל המתוח מבטן ההר היוצא אל מרגלותיו ועליכם להיכנס פנימה בעזרת כוח הידיים על גבי האבוב, כל זה קורה כשהנהר מנסה לדחוף אתכם החוצה בחזרה אל נקודת ההתחלה והתקרה בגובה חצי מטר מעליכם כבר ציינתי?
אם טיובינג פחות הקטע שלכם ישנה האפשרות לבדוק כמה אתם טובים בתקשורת עם אנשים.
ישנו מפל מרהיב ביופיו שמסיבה לא ברורה המקומיים מנסים להרחיק ממנו את התיירים, תהיו נחמדים כלפיהם ותשאלו באדיבות ותקבלו בונוס רציני של זרימת מפל עליכם בעוצמה שלא ניתן לתאר(יש הרבה מפלים באיזור אז זה בסדר גם אם לא מצאתם).
אם אתם לא אנשי מים או שכבר מיציתם את האטרקציות הקיימות, ישנה האפשרות לשכור קטנוע ולנסוע לראות לגונות יפהפיות, הרים שאפילו בעיינכם לא תצליחו לאמוד את יופיו הטהור של הטבע, תוכלו במהלך הדרך לצפות במשפחות העובדות ביחד בשדות האורז, לראות את הנהר הזורם בתוך השדות על מנת לוודא שיש די מים כדי שהיבול ינבוט, לחקור מערות מגניבות ועוד הפתעות רבות במהלך הדרך.
האיזור רובו סלעי והררי וזהו אחד האתרים היותר מבורכים לטיפוס בולדרינג וטיפוס הרים טבעי באסיה, לאלה המחבבים את התחום ולאלה שלא התנסו בעבר, הנאה צרופה מובטחת לאלה שיפעילו קצת את הגוף.
עכשיו פקחו את העיניים(מטאפורית, מקווה שלא עצמתם עד עכשיו), למקום המיוחד הזה קוראים ואנג ויאנג, עיירה מתפתחת בקצב מטריף שמה שמפריד בינה לבין בנגקוק הינה מרחק אוטובוס אחד(כ-11 שעות כולל מעבר גבול), ניתן גם לטוס אם אתם בעלי תקציב המאפשר זאת לויאנטיין, עיר בירת לאוס ולנסוע בואן ידידותי לואנג ויאנג(נסיעה של כ-6 שעות בואן).
חלקכם כבר חווה את הקסם, חלק טרם היה בו ומי שעוד לא טעם את טעם החיים אגלה לכם סוד, למרות הפרסומות המעולות של חברת קוקה קולה, טעם החיים האמיתי הוא אינו המשקה והוא בהחלט ימצא בעת שהותכם בואנג ויאנג, תיהנו ;)
