בשורה התחתונה – קנדה היא לא מעצמה קולינרית. התחושה שלי הייתה שהם מאוד משתדלים אבל בכיוונים לא נכונים. הם נורא משקיעים שהירקות והפירות יהיו אורגניים אבל הם כולם מיובאים ממרכז אמריקה – מה זה חשוב אם הבננות אורגניות אם הטסתם אותן 5000 ק״מ? זו מדינה צפונית וקרה ואין לה ברירה אלא לייבא, אבל לא צריך לנפנף בדגל ה״אורגני״. עם כזו חתימת פחמן זה חסר משמעות. דוגמה נוספת – שוק האוכל באי גרנוויל – מושקע ותיירותי. איך מוכרים שם דגים קפואים? זו עיר נמל, הכל אמור להיות טרי, ועל אחת כמה וכמה דברים בשוק אוכל שמתיימר להראות מקום איכותי (וחלק מהדברים אכן היו טובים מאוד). דבר נוסף שהפריע לי – כמויות הסוכר והמלח הלא הגיוניות. הייתי מורידה חצי מכמות המלח ו-¾ מכמות הסוכר.
מה כן היה טוב? אוכל צרפתי ואוכל של מהגרים אסייתיים (בד״כ). היתרון הצרפתי בולט במיוחד בתחום הקינוחים. עשיתי תחקיר די רציני על מסעדות בונקובר, ואלו שהופיעו בתחקיר הוכיחו את עצמן. מקומות אחרים היו באיכות משתנה, ונעו בין טוב מאוד ובין רע. בלטו לטובה L'Abattoir ו-Forage. האחרונה, אגב, משקיעה במטבח מקומי. שתיהן קצת יקרות אבל לא יותר ממסעדה טובה בארץ. המנות ב-L'Abattoir לא גדולות, אז כדאי לא לבוא מורעבים או להתכונן להשאיר שם הרבה כסף. ציון לשבח למסעדה באזור לא תיירותי בעליל - Green Lemongrass הויאטנמית. עוד ברשימה הפותחת: Thierry , Bao Down ובכניסה מפתיעה מוויסלר - Elements. בתי הקפה בווייטהורס הפתיעו לטובה - Burnt Toast Cafe ו-Baked.
בתחתית הרשימה – וויסלר. ארוחת הבוקר באלמנטס הייתה כל כך מפתיעה שהודיתי אישית למנהלת המשמרת (?) ואמרתי לה שהאוכל שם היה הכי טוב שאכלתי בוויסלר. בדרך חזרה למלון הבנתי שככל הנראה אני יכולה להכין את האוכל הכי טעים בוויסלר, ולא במאמץ גדול. מבשלת הבירה בוויסלר טובה אך עמוסה מאוד. הבירה טובה מאוד (אהבתי את בירת הערמונים!) האוכל בסדר ביחס לאוכל של פאב. ציינתי את זה בפוסט על וויסלר אבל ככלל עדיף ללכת לאכול באזור הכפר האולימפי, שם האוכל יתר זול וקצת פחות מלכודת תיירים. כמו כן, יש סופר גדול באזור ההוא ומי שיש לו אפשרות יכול לבשל לבד. לפעמים זה עדיף. יש שם גם סניפים של רשתות מזון מהיר, ובהתחשב באיכות המסעדות זו לא בהכרח אופציה רעה. מקומות שאכלתי בהם והיו סבירים Splitz Grill, מקום של המבורגר (עשוי מדי) עם מבחר גדול של תוספות וצ'יפס טרי וטוב. Pasta Lupoino Gourmet, אוכל איטלקי יחסית זול. Tandoori Grill, מסעדה הודית, מעט יקרה יותר משתי האחרות. כולן נמצאות באותו אזור בדיוק.
בקינוחים המצב חמור אפילו יותר. מצא את ההבדלים:
קרמו שוקולד עם קרם לימון, יוזו ומנגו. L'Abbatoir
קינוחים במרכז הכנסים בוויסלר
כמובן שלא דילגתי על המעדן הלאומי, פוטין – צ'יפס מוקרם בגבינה ברוטב בשר. לפעמים יש גם חתיכות בשר, בצל, פטריות וכד'. בשורה התחתונה – צ'יפס עם רוטב של בשר. טעים? כן, אבל לא הייתי הופכת את המאכל הזה למאכל לאומי. אגב מאכלים לאומיים, מסתבר שהקנדים מאוד אוהבים חומוס, ובסופר שלהם יש לא פחות חומוס מאשר בשלנו. קחו בחשבון שלפעמים הוא יכול להיות חומוס בתוספת אבוקדו, למשל. לא טעמתי.
עוד דבר שחשוב לדעת על מסעדות באזור – הן נסגרות מוקדם. סביר שמסעדה תיסגר כבר ב-22:00, ובכל מקרה ב-20:30-21:00 מתחיל להתרוקן. זה ככה גם בונקובר. בנוסף, אם מחפשים ארוחת צהריים אז לשים לב באלו שעות היא מוגשת, אם בכלל.
בירת ערמונים בוויסלר. טעים.
מים בטעמים. הילטון וויסלר.
