עשיתי זאת.
שנים חלמתי על הרגע שבו אעפיל אל פסגת הקורקובדו, אטבול במים התכולים תחת השמש ומול ההרים הציוריים, ואשתה מיץ קוקוס טרי.
אישה לבדה, מטיילת במדינה הענקית הזאת, אין ספק שהרבה גבות הורמו נוכח הידיעה. ובכן, המסע לא היה פשוט, ואם הייתי מקשיבה לכל האזהרות – כנראה שלא הייתי בוחרת לטוס בעצמי. ואני כל כך שמחה שהקשבתי לעצמי.
בחירת המסלול הייתה כנראה המאתגרת ביותר, בזמן קצוב של שבועיים וחצי לא ניתן להספיק הכל, לכן צריך לבחור בהתאם.
המסלול שלי היה איגואסו-סלבדור-מורו דה סאו פאולו-ריו. יכולתי להגיע ליותר מקומות, אבל החלטתי להפיק את המירב מכולם.
כמה טיפים, לפי ראות עיניי ומהחוויות האישיות שלי:
- תנשמו עמוק – אתם תשמעו כל כך הרבה הזהרות על שלל נושאים, החל בשוד וכלה בעקיצות יתושים, הכל חשוב וצריך להיות מודעים לסיכונים, אך חשוב לקחת הכל בפרופורציות
- אפליקציות – לאלו שאוהבים ליהנות מהרגע ולא לתכנן הכל מראש (כמוני), כדאי להיעזר בכל האפליקציות המתאימות. אני השתמשתי המון בtripadvisir, Yelp, Google maps ואפליקציות יעודיות לכל יעד. ככה יכולתי לבחור יעדים/מלונות/מסעדות וכו׳. את המסלול שיניתי תוך כדי תנועה. גם כאן, צריך לקחת בערבון מוגבל את המידע כי חוות הדעת הן סובייקטיביות, אם יש אפשרות – אין כמו מראה עיניים
- שפה – אם מתאפשר לכם, נסו ללמוד לפחות מילים בסיסיות בפורטוגזית, ברוב המקומות בהם ביקרתי כמעט ולא היו דוברי אנגלית, יש קושי בהתמצאות ושיחה עם אנשים ללא ידיעת השפה
- המסלול שלי – כאמור, התחלתי באיגואסו, לקחתי טיסת המשך ישר כשהגעתי לברזיל, לצד הברזילאי בדרך כלל יספיקו כמה שעות בלבד, לצד הארגנטינאי בדרך כלל יספיקו כמה שעות עד יום. אני נסעתי באוטובוס רגיל של המקומיים לצד הארגנטינאי והתהליך במעבר הגבול מברזיל היה מהיר ויעיל. קחו בחשבון שייתכן שיהיה גשום וערפילי כשתגיעו, כדאי לבדוק את מזג האוויר טרם הביקור. סלבדור – בעקבות המלצה שקראתי, לנתי באיזור פלוריניו – הגעתי בשעת ערב מאוחרת ואני יכולה להגיד שזאת הייתה חוויה לא נעימה, הרחובות היו חשוכים ודי ריקים, נהג המונית הראה לי אנשים שמחכים ל״טרף קל״ לשדוד, כשחזרתי ממורו ישנתי באיזור החוף וזה היה הרבה יותר נעים. מורו דה סאו פאולו – גן עדן… חופים מדהימים, שקט (תלוי בחוף), יש באתר הרבה המלצות לחופים ומקומות, אני ישנתי בלילה הראשון בחוף השני והפעיל ואז עברתי לחוף הרביעי כדי ליהנות גם מהשקט.
- ריו – כל כך חשובה שמגיע לה נקודה משל עצמה. כשהגעתי היה בי שילוב של פחד והתרגשות, באמת שלא ידעתי למה לצפות, בעיקר לאור כל האנשים שבהו בי בתדהמה כשאמרתי שאני נוסעת לבד לריו. אני רק יכולה לסכם ולהגיד שכל כך התאהבתי בעיר הזאת, שהחלטתי לא להגיע לאיים ליד (בוזיוס ואיליה גראנדה), שזה אולי פספוס, אבל זה מה שהרגשתי. החוויה האישית שלי היא שבמשך שבוע הסתובבתי בהרבה מקומות, בכל שעות היום, רוב הזמן לבדי, וכמעט לא היו רגעים שהרגשתי לא בטוחה. יש משטרות כמעט בכל מקום, בעיקר בתקופה שאחרי האולימפיאדה, ובסך הכל רוב המקומיים נחמדים ומנסים לעזור. כמובן שחשוב להקפיד על אמצעי זהירות – לא להסתובב במקומות מסוכנים, לא ללכת עם תכשיטים ו/או חפצים מנקרי עיניים, להחביא כסף על הגוף ורצוי שלא לקחת את כל הציוד עליכם. בשעות הלילה נסעתי בעיקר עם Uber, היו לי עשרות נסיעות וכולן עברו בסדר.
- הכי חשוב – תיהנו, תיהנו, תיהנו. בין אם אתם מטיילים/ות לבד, בזוג או בקבוצה, הקפידו על אמצעי הזהירות והבטיחות ופשוט תיהנו. זה מקום קסום ומופלא ואני כל כך מאושרת שהגשמתי את החלום. בקרוב אצלכם :))
כמה קלישאתי אך נכון – להושיט את היד לעבר החלום, נכון שזה לא בדיוק טיפוס על האוורסט, אבל מבחינתי עשיתי זאת – בכוחות עצמי.
לא היה קל, והיו הרבה רגעי שבירה, בעיקר כשאני כבר לא בגיל או בסטטוס התרמילאות ואינני מסתובבת בלהקות, חווה את הכל דרך עיניי, דרך עיני המקומיים וצוברת עוד חוויה ועוד חוויה לסיפור האישי שלי.
תיהנו.