סבלברד- יעד קצה אמיתי.

במשך שנים רציתי לצפות בדובי קוטב בטבע. חלום חלום, אבל כמו שאמרתי קודם- אני משתדלת להגשים לעצמי חלומות כאן ועכשיו, אם אפשר, כי החיים קצרים וכו'.
הסיכוי לפגוש דוב קוטב נמוך מאד באופן כללי, אלא אם מתזמנים את זה נכון, ומשלמים ים של כסף. מקומות אפשריים לצפיה בדובי קוטב הינם: סבלברד, שם שכיחות הדובים הינה 6000 פרטים (ועל 3000 תושבים אנושיים זה אומר יחס של 2 דובים לאדם...), או צפון אלסקה בתקופת החורף, או בצפון הרחוק של קנדה, דהיינו צ'ר'ציל, מניטובה (ועל כך ,ארחיב בעתיד) , או באפין איילנד הקרוב יחסית.
 באוגוסט 2004 עליתי על מטוס ללונגיירביין, "עיר הבירה" של סבלברד, השייכת לנורבגיה, קבוצת איים שנמצאת על הכיפה העליונה ביותר של כדור הארץ, מרחק כ- 800 ק"מ מהקוטב. חוץ משמש חצות, אנשים מיוחדים, וניבתנים, פגשנו המון דובי קוטב. עלינו על ספינה שוברת קרח שנקראת כוכב הקוטב, בבעלות נורבגית-קנדית, ושטנו סביב האיים. על רקע קרחוני ענק, צילמנו דוב קוטב אחד מהמם שישב על קרחון קטן באמצע האוקיינוס. דובי קוטב מוגדרים יונק ימי, ויכולים לשחות 160 ק"מ ביום. כך שאם במקרה יצא לכם לפגוש דוב קוטב בחוף הים, אל תקפצו למים, הם ישחו מהר יותר מכם....החוויה היתה מדהימה, והתמונות- נשיונל ג'יאוגרפיק... שווה, ויקר.