אחרי חופשה ארוכה מהבלוג בגלל הבחינות, אני חוזר עם החלק של פנמה. מקווה שבינתיים מי שהשתמש בטיפים ובהמצלות רואה מזה רק הנאה וחוסך לעצמו כאב ראש בטיול, ושאתם מנצלים את הזמן בשתי המדינות המיוחדות האלה שהרבה ישראלים מפספסים (מגיעים אבל לא באמת מטיילים...).
תהנו!!
בוקאס דל טורו:
מס' לילות: 4
הגעה ומעבר גבול: את ההדגע לבוקאס החלטנו לעשות בשאטל בשביל שלא ניגרר עם המזוודות הכבדות בעצמינו דרך הגשר הרעוע שהיה בתמונות במעבר הגבול סיקסהולה, אבל כל העניין התברר כמיותר מכיוון שנבנה בינתיים גשר חדש וטוב יותר ובעלות הרבה יותר נמוכה ניתן לקחת אוטובוס שמביא עד למכס ממש. בכל אופן, השאטל עולה בערך כפול (כ-20$ הכי זול) ולוקח ספיישל עד לגבול. לאחר המעבר (תשלום ביציאה מקוסטה, מעבר הגשר ותשלום וחתימות בצד הפנמני) נאלצנו לחכות עד שיגיע הנהג של השאטל בצד השני. הרכב לא עובר את הגבול עם כל הציוד וזו עוד סיבה לוותר על השאטל ולקחת אוטובוס. כל הסיפור לוקח בסביבות ה3-4 שעות אז כדאי להצטייד בהתאם לפני היציאה מהבית. עוד דבר חשוב זה להיזהר מכל מיני כייסים, "מדריכי תיירים" ואנשים חשודים. מעבר הגבול הזה מלא בכאלה ועדיך להגיע חשדן מראש ולא להיכנע לתכתיבים שכל אדם שם אומר אלא אם כן הוא איש מכס או ביטחון. אלינו אישית נצמד איש שהזדהה שעובר בחברת השאטלים שאיתה הגענו והוא ניסה לעזור לנו ולהכווין לאן ללכת (ולכן עדיך לעשות שיעורי בית ולקרוא על זה באינטרנט קודם) ובסוף התהליך התברר שהוא סתם עוד איזה חאפר שעובד על טיפים והרסתי לו את התכניות (ואת הפרנסה : - )). עוד דבר חשוב זה להישאר ביחד כקבוצה כדי לא ללכת לאיבוד.
בצד הפנמני יש עוד נסיעה עד לעיירה אל אלמירנטה, משם יוצאת הסירה לבוקאס. השאטל כולל בתוכו גם את מחיר הסירה בפנים (כ-6$) והיא יוצאת כל חצי שעה. ההפלגה יכולה להיות רגועה או קשוחה בהתאם למזג האוויר אבל מדובר בהפלגה במים סגורים רוב הזמן מה שמקל על העניין- כ45 דקות של הפלגה מהירה.
על העיירה: בוקאס נמצאת באיסלה קולון והיא המקום להישאר בו. קיימים עוד מלונות במחירים דומים באיים מסביב אבל אין מה לעשות בהם בערב ויותר גרוע מזה- אין תחבורה בין האיים בארכיפלג אחרי שעות החשיכה- חמש וחצי- שש בערב. בבוקאס עצמה נמל תעופה וכל השירותים הנחוצים לתייר המצוי, כולל מסעדות מכבסה ומספרות, שהיה קשה יותר למצוא בקוסטה, ועל כולם כמעט אפשר לשלם בדולרים ובאשראי. כמו כן קיימת סצנה חזקה של בארים ומסיבות מה שמסביר את מפולת הישראלים שמאפיינת כל כך את המקום הזה. בין אם בגלל המזג אויר הגשום תמיד או בגלל האווירה הלא- נעימה והאובר מתויירת, הייתי ממליץ באופן כללי לוותר על בוקאס דל טורו. המקום מתוייר בצורה מוגזמת ואפשר בלי שום ספק לראות את אותם דברים גם המקומות אחרים לאורך הטיול, בפחות כסף וחשוב מזה פחות עצבים. בוקאס עצמה יקרה במיוחד ובלי סיבה ברורה, ועל הסופרים שולטת מאפיה של סינים שתיאמו מחירים ולכן הכל משמעותית יותר יקר אפילו יותר מקוסטה. קיים בית חב"ד מאוד מזמין וחמוד, בית חב"ד בוקאס, שמציע מגוון של שירותים ואוזן קשבת לכל הבעיות והסיפורים. מוטי והצוות מאוד אדיבים ונחמדים והם משפרים את חוויית השהייה במקום, במיוחד לאור העובדה שיצא לנו להדליק איתם נרות בחנוכה.
איסלה זפטייה: מקום אחד יוצא דופן באזור בוקאס הוא האי הזה, שאליו מגיעים עם אחד מהטורים האופציונאלים היוצאים מאיסלה קולון. האי יפהפה עם חול לבן ומלא באגוזי קוקוס. חשוב לציין פה שבזמן שהיינו היה מאוד גשום ולכן ביום האחד שהתאפשר האי היה רווי מטיילים ולכן היה פחות נעים להגיע אבל לאי יש את הפוטנציאל להיות מקום שחבל להפסיד. ההפלגה עורכת יותר משעה וכוללת בתוכה צפיה בדולפינים ומעבר ביערות המנגרובים שבאזור, ובכלל זה אי העצלנים המפורסם (כל האתרים הנ"ל כלולים בתוך הטור והכל עולה בדרך כלל כ25-30$ לאדם תלוי בסוכנות). שוב פעם- תלוי ביום ובמצב הים אבל באופן כללי הפלגה לשם יכולה להיות לא נעימה וקופצניתץ לקחת את זה בחשבון.
בכל מקרה הייתי אומר שבגלל המיקום העיירה בוקאס, למרות הרפרטואר הגרוע, יכולה להיות מקום מעבר לא רע של יומיים- שלושה ולא יותר, ומשם אפשר להמשיך בקלות לכיוון העיר דויד ולמנוע את הנסיעה הכבדה הישירה מהגבול עד לשם. מעבר הגבול הזה הוא מעייף במיוחד. עוד דבר חשוב זה תמיד להסתכל על התחזית לימים הקרובים ולקחת בחשבון שכל האטרקציות המעניינות (מן הסתם לא יכולנו לעשות את כולן) קשורות בים ולכן בימים הגשומים לא ניתן לעשות אותן.
