האביב זו תקופה מושלמת לטייל ברמת הגולן כשהכול פורח, זורם ומשגע! ואני החלטתי להכיר את האזור טוב יותר דרך שביל הגולן. לרכב באופניים את החלק שניתן לרכיבה ולצעוד את החלקים האחרים כדי לנסות ולחוות את השביל בכמה דרכים. למדתי את מפת השביל, תכננתי, הכנתי והעמסתי את האופניים לדרך. מסלול של כ-120 ק"מ מהנים מהחרמון ועד עין תאופיק בדרום הגולן. היה מאתגר, מהנה ומרגש! בעיקר נהנתי להיות, לחוות, לראות וצלם. יש לנו ארץ משגעת ויפה והסרטון שיצרתי מהצילומים מטה הוא טעימה והשראה מהחוויה שמחכה לכם שם בחוץ. בואו להכיר את השביל הצפוני ביותר שלנו בסרטון המצורף מטה.
מקופות החרמון מתחיל להתפתל לו בירידה שביל הגולן ואם התחלתם אותו כמוני מהצפון בכיוון הליכה דרומה תהנו מהשביל בכיוון זה במגמת ירידה. תוכלו גם להתחיל את השביל מעין תאופיק בדרום הגולן וללכת במגמת עליה כשנוף החרמון ילווה אתכם לאורך הדרך עד שממש תמצאו את עצמכם עומדים עליו. זהו שביל צעיר יחסית שנחנך לראשונה בשנת 2007 ועדין עובר שינויים בתוואי השביל כך שאל תהיו מופתעים אם תגלו בשטח הכוונה אחרת מהמצויין במפות ישנות יותר שברשותכם או באפליקציה שעוד לא הספיקה להתעדכן.
זהו שביל של כ- 120 ק"מ מנופי הרמה היפים והפחות מתויירים שתהיו בהם שכן השביל עובר בשטחים פתוחים ובמרחבים פראיים שהם פחות מוכרים. מה שהפך מהר מאוד ליתרון מבחינתי בעיקר כי את השביל צעדתי בחלקו בחופשת הפסח העמוסה במטיילים ונופשים ברמה. גיליתי את רמת הגולן כשהיא קצת אחרת מלאה ועשירה ביופי, שקט ושלווה. במפגשים נחמדים ולא צפויים עם סוסים ופרות שמסתובבים בה די בחופשיות ובמטיילים נחמדים ואדיבים שליוו אותי לאורכה. אי אפשר לצעוד את שביל הגולן בלי לגלות ולחוות אותה דרך אתרי המורשת, הארכיאולוגיה וההיסטוריה שלנו. השביל מפגיש אותנו עם חלק מהקרבות הזכורים ביותר בהיסטורית מדינת ישראל והמעבר בצמוד למספר בסיסי צה"ל בדרך מזכיר לנו שגם כיום יש מי ששומר עלינו.
את השביל מומלץ לטייל בתקופת הסתיו או באביב בין תחילת מרץ ועד סוף מאי שזו התקופה שבה הנחלים והמעיינת מתמלאים בזרימה ומים, המרחבים פורחים בפריחה צבעונית והשדות החקלאיים והמטעים נערכים לצמיחה מחודשת. מזג האויר בדרך כלל יתחיל בבוקר מוקדם באובך שיעלם תוך שעות בודדת ויאפשר תנאים מושלמים ונעימים להליכה במהלך היום. בלילה צריך להערך עם ציוד מתאים לטמפרטורות נמוכות יותר ולדאוג לשהות בנקודות נמוכות,מוגנות ופחות פתוחות לרוחות החזקות בשטחים הפתוחים. בכול עונה זכרו שבגולן במיוחד אסור לחצות גדרות ולרדת מהשביל המסומן מאחר והשבילי עובר במספר נקודות בסמוך לשדות מוקשים.
השביל מחולק ל 15 מקטעים באורכים משתנים בממוצע של בערך 8 ק"מ למקטע, מרחק שמאפשר לחבר מספר מקטעים ליום הליכה מרוכז אחד ומאפשר גמישות במספר הימים של הטיול. בכול יום תעברו בכפר או בקרבת יישוב שתוכלו לעצור בו לארוחה חמה וטובה ולהצטיידות במצרכים ומים להמשך הדרך כך ששווה להכיר נקודות אלו מראש ולהצטייד רק במה שנדרש בתרמיל עד לנקודת ההצטיידות הבאה. אם אתם כמוני עושים את השביל עם רכב צמוד ויוצאים מנקודת היציאה למסלול בהליכה/ רכיבת אופניים ובסיומו דואגים לחזור חזרה לנקודת היציאה, תוכלו להשאיר ברכב את הציוד הנלווה למהלך הלילה ולצעוד עם תרמיל קטן יותר. חלוקת הימים תלויה בכושר הגופני שלכם, בספורט שבחרתם אופנועים (גם כאלה פגשתי בשביל)/ אופניים/ ריצה או הליכה, בזמן הפנוי שברשותכם ובקצב ההליכה שלכם.
הסימון שילווה אתכם לאורך השביל מתוחזק וברור בד"כ ובצבעים לבן כחול ירוק (כשהלבן מימין אתם הולכים לכיוון החרמון וכשהירוק מימין אתם לכיוון דרום). לבן מסמל את החרמון, כחול מסמל את הכנרת והירוק מסמל את הגולן. הגולן מוכר בסלעי הבזלת המצויים בו ולכן רכיבת אופניים קשה ופחות נעימה אבל ניתן למצוא מקטעים בודדים שהרכיבה בהם זורמת וכפית וזו בהחלטת הייתה חוויה יחודית לרכיבה בנוף עוצר נשימה. רק אל תשכחו לעצור ולהתבונן בנוף. בנקודות מסויימות מצאתי שביל רחב חליפי שעוקף את השבילים הצרים אך את רוב השביל בחרתי לצעוד ולא לרכב כדי להגיע לנקודות העניין שהיו על השביל ושלא הסכמתי לוותר עליהם.
בכול יום תעברו בכפר או בקרבת יישוב שתוכלו לעצור בו לארוחה חמה וטובה ולהצטיידות במצרכים ומים להמשך הדרך כך ששווה להכיר נקודות אלו מראש ולהצטייד רק במה שנדרש בתרמיל עד לנקודת ההצטיידות הבאה. אם אתם כמוני עושים את השביל עם רכב צמוד ויוצאים מנקודת היציאה למסלול בהליכה/ רכיבת אופניים ובסיומו דואגים לחזור חזרה לנקודת היציאה, תוכלו להשאיר ברכב את הציוד הנלווה למהלך הלילה ולצעוד עם תרמיל קטן יותר. חלוקת הימים תלויה בכושר הגופני שלכם, בספורט שבחרתם אופנועים (גם כאלה פגשתי בשביל)/ אופניים/ ריצה או הליכה, בזמן הפנוי שברשותכם ובקצב ההליכה שלכם.
כשהגעתי בסיום לעין תאופיק, פינת חמד מקסימה וירוקה למרגלות קיבוץ מבוא חמה, התיישבתי על אחד הספסלים כשמשמאלי זורם לו פיכפוך מעיין שמתרכז לבריכה קטנה מתחת לגשרון עץ וממולי נוף הכנרת המרשים וכך ישבתי לי נינוחה וסיכמתי את המסע. זה היה מסע יחודי, צבעוני, מעניין ומגוון שהזכיר לי שגם בארץ שלנו אפשר למצוא נופים ירוקים עם מים כחולים כשבראשם הרים מושלגים לבנים. שביל שלא נופל באיכותו ובנופיו מכול מסלול או שביל אגמים ויערות באירופה. זו גם הייתה הנקודה שבה החלטתי מה יהיה שביל ההליכה הבא. ועד השביל הבא, צאו לטייל ושמרו על הטבע נקי.
