תחבורה ציבורית ומוניות בהודו ”Shared rickshaw- הוזלת עלויות בריקשה וחוויה מיוחדת!“

שמעתם פעם על Shared Rickshaw? זהו פתרון אדיר שגיליתי רק בטיול האחרון בהודו. הרעיון הוא פשוט: לכו לצומת מרכזית בעיר (מרכזית במובן של הודו, אל תחפשו את צומת גולני או טרמפיאדה) ונסו לברר איפה אתם יכולים לעלות על ריקשה משותפת. יש מקומות כאלה קבועים בכל עיר, בצמתים, בתחנת הרכבת וביציאה מהעיר או לחילופין נסו לעצור ריקשות שכבר נוסעות עם הודים בפנים. אף פעם לא עם מערביים! תוכלו לברר גם עם בעלי הגסטהאוס ובעלי חנויות איפה עוברת ריקשה משותפת. המקומיים משתמשים בהם הרבה וזהו נוהל מוכר. ברגע שעליתם על ריקשה כזאת, המחיר הוא פחות או יותר קבוע והוא מגוחך. נסיעות ארוכות בתוך העיר יכולות לעלות בין 10 ל-20 רופי. צריך רק לקחת בחשבון שזה Shared rickshaw, משמע עוד אנשים יעלו. ובהודו כמו שאתם יודעים, אין מעצור לכמות האנשים. אני הייתי על ריקשה כזאת בבודגאיה בדרך לגאיה, שבשלב מסויים הכילה 16 אנשים! מלבד זה יש עצירות בדרך להורדת והעלאת נוסעים וכמובן שהנהג לא יביא אותכם עד לפתח המקום אליו אתם מעוניינים להגיע, אלא רק לקרבת מקום, לנקודה שנמצאת במסלול הקבוע. חוצמזה, זאת חוויה הודית אותנטית, שבעיניי היא גם כייפית, ובעיקר חסכונית. אגב, הפתרון הזה יעיל ביותר במקומות כמו ווראנסי, בהם אין תחבורה ציבורית ומחירי הריקשות באיזור העיר העתיקה הם מופקעים ביותר. בווראנסי יש מספר צמתים כאלו על כביש sonarpur rd או durgakund rd. אלו כבישים שמקבילים לעיר העתיקה ויוצאים מהאוניברסיטה (BHU) ועוברים בכיכר גודוליה המרכזית, ממנה ניתן ללכת לגהאט המרכזית ולגהאט השריפה.