מסלול עד שבוע בלאס וגאס ”סיור מלונות בלאס וגאס“

ההגעה ללאס וגאס דרך מדבר נבדה פשוט מהממת. מדובר במדבר שכולו שום-כלום אחד גדול, כשלפתע משום מקום צצה לה עיר ענקית, מנצנצת כולה - פטה מורגנה של ממש. נכנסנו לעיר עם רכב והתחלנו לנסוע לאורך הסטריפ. ראינו מבחוץ את המלונות השונים והתרשמנו מצורתם החיצונית המרשימה. הנה ונציה, הנה מצרים, הנה פאריס, הנה ניו-יורק - אך שום דבר לא הכין אותנו למה שמתחולל בפנים... התחושה במלונות כאן היא של משהו גדול מהחיים, בכלל העיר הזאת היא אשלייה גדולה, דמיונית והזויה. מפלצת ראוותנית ותאוותנית, שיכולה לערער ולטלטל בקלות כל אחד.

החנינו את האוטו - והחלטנו שהיעד הראשון שלנו יהיה מלון ונציה, הנחשב לגדול ביותר בעולם עם 6000 חדרים! מבחוץ הוא נראה כמו העתק מדוייק של כיכר סאן מרקו - ומזל רק שלא הביאו לכאן גם את היונים המרגיזות והמפונקות מהכיכר המקורית. נכנסנו פנימה ונדהמנו לגלות שבמקום שלובי רגיל יקבל את פנינו - כאן נכנסים לקזינו... ולא סתם קזינו אלא היכל ענקי עם אלפי מכונות מזל, שולחנות קלפים ושאר משחקי הימורים, כשקהל עצום נוטל חלק בכל הפעילויות הללו. הלכנו והלכנו והקזינו לא נגמר. רק גילינו עוד ועוד מכונות ויותר ויותר אנשים. עלינו קומה אחת למעלה ושם גילינו כי העיר ונציה קמה לתחיה מנגד עינינו. גונדולות שטו להן על תעלות מים, גונדוליירים שרו בקולי קולות שירים איטלקיים, הבטנו למעלה וראינו שמיים כחולים, בחדר אחר על התקרה הוצגו העתקים של יצירות מופת של ציירים איטלקיים מוכרים. היינו בהלם מוחלט מהמראה ההזיוני הזה.

את אותה תחושה חווינו במלון Cesar Palace, שם ליד העתק של הפורום הרומאי, ראינו חנויות של מיטב המותגים העולמיים: ולנטינו, גוצ`י, דולצ`ה אנד גאבאנה ועוד. אזורי המסחר הללו כל-כך מרשימים, נוצצים, נקיים ומושכים את העין - יותר מכל קניון אחר שאי פעם ראיתי. הקיסרים הרומאים בטח מתהפכים בקברם למראה המחזה הסוראליסטי הזה.

במלון Belagio תחושת התדהמה הגיעה לשיאה. מדובר באחד המלונות היקרים והמפוארים בעולם - ולא בכדי. אתה משפשף את העיניים ולא מאמין איזה שפע, ראוותנות ועוצמה יש במקום הזה. הכניסה לכאן (כמו לכל מלון בסטריפ) חופשית - וכל אחד יכול להיכנס פנימה ולהיות חלק מהדבר הבלתי אפשרי הזה.

חתמנו את היום בעליה במעלית לפסגת מגדל אייפל שבמלון פאריס, השקפנו למטה על אורות הנאון המנצנצים - ולא ידענו אם לצחוק או לבכות.

את היום השני בעיר פתחנו בשיטוט במלונות נוספים כדוגמת ווין. מלון זה שידר יוקרה כזאת, שהתביישנו להיכנס פנימה לחנויות. בכלל אין מה להשוות בין המלונות הישנים שבסטריפ לעומת אלה החדשים והגרנדיוזים, שנפתחו בשנים האחרונות. לכאורה מדובר במלון, אך למעשה מדובר בעיר שלמה בפנים, כשכל ביקור במלון כזה כרוך בהליכה של קילומטרים.

בשלב מסויים, לאחר כ- 5 מלונות בערך, חווית הביקור במלונות מתחילה למצות את עצמה. אפילו העושר והפאר האינסופיים כאן מפסיקים להמם אותך - ואין בהם את הקסם ותחושת ההתפעמות של ההתחלה. על מנת לחוש קצת אקסטזה נסענו למלון הסטרטוספיר, שהאטרקציה העיקרית בו היא מגדל ענק ובראשו 4 מתקנים למשוגעים בלבד. לא ברור מי הפסיכי שחשב על הרעיונות הפסיכיים למתקנים כאן - אך זאת היתה חוויה גדולה.

אי אפשר להיות בוגאס מבלי להמר, אז כשחזרנו למלון הרשנו לעצמנו להפסיד 2$ במכונת מזל...

בשורה התחתונה: עיר מדהימה, ייחודית, מפלצתית - כזאת שבעת ובעונה אחת כובשת ודוחה אותך במקביל.