מסלול עד שבוע בהרי הקרפטים ”מסע להרי הקרפטים עם רכב צמוד“

מסלול הטיול שלנו, שישה ימים בהרים הקרפטים ברומניה. חשוב לי לציין, לא עשינו טרקים, אלא טיילנו בעזרת רכב צמוד בלבד. קיבלנו את הרכב בשדה התעופה ומשם המשכנו ישירות לסינאיה, עיירת נופש יפה. ביקרנו בארמון פלש, לא נכנסנו פנימה, רק הסתובבנו ברחבת הארמון וראינו את התצפית לנוף. הדרך לסינאיה מלווה בנוף המדהים של ההרים הקרפטים. 

לאחר מכן, המשכנו לבושטן, כדי לעלות ל-Cabana Babele, רכס הרי הבוצ'ג, שאומרים שיש שם סלעים דמויי סבתות סורגות, אך שירות הרכבל היה סגור. הוא נסגר בשעה 16:00, אז חיכינו ליום למחרת. גם ביום שלישי, מבושטן לא היה אפשר לעלות, כי היה סגור אז נסענו לסינאיה, למלון Montana ושם היה גם כן רכבל שבתמורה ל-60 ליי לאדם העלה אותנו לתצפית עוצרת נשימה בגובה של כ-2000 מטרים. הנוף היה כל כך יפה, שפשוט נשארנו דקות ארוכות לעמוד מולו. טיילנו באזור ואכלנו צהריים במסעדה המשקיפה לנוף. אפשר לישון במקום בקבאנה (בקתת הרים) ולראות משם את השקיעה. אנחנו כבר היינו צמאים לעוד, אז החלטנו לרדת באותו יום ולהמשיך לבראשוב.

בראשוב נחמדה ויש בה פארק גדול שאפשר להסתובב בו, כנסיות ומוזאונים. פחות מצאנו את עצמנו שם אז המשכנו בדרך, כשהיעד הבא הוא מעבר ביקאז. עצרנו לישון באחד ההמלונות בדרך, כשכבר התחיל להחשיך.

בבוקר למחרת המשכנו למעבר ביקאז בכביש, שעובר בין קניונים זקורים. בדרך עצרנו באגם האדום, Lacu Rusu, שמאפיינים אותו הם גזעי העצים, שתקועים רנדומלית בתוך המים. שכרנו שם סירת חתירה ושטנו במשך חצי שעה. המקום פסטורלי וחובה לבקר שם. בהמשך, הגענו למעבר ביקאז, אפשר לעצור בכל נקודה, כדי לחקור את האזור, את הנחלים, הסלעים ומה שביניהם. וכמובן, כדי להצטלם. המקום מוצף בחנויות מזכרות לכל המעוניין. נסענו במעבר הלוך וחזור כשלוש פעמים, כדי לספוג אותו כמה שיותר, הוא פשוט יפהפה.לאחר מכן, נסענו לעיר ביקאז. ביקרנו בסכר שבעיר, כשמצידו האחד אגם ומצידו השני, נוף יפה. לא חובה לבקר שם. בערב ישנו כמה מטרים מחוץ לביקאז, מאחר ולא אהבנו את המלונות בביקאז. 

למחרת, נסענו בכביש לכיוון סיגישוארה, דרך ארוכה ויפה. עוברת כמו כל דרך בעשרות כפרים ובהרים ירוקים. הביקור בסיגישוארה הוא חובה. העיר מלאת קסם, יפה בטירוף, אפשר לטייל בה כל היום. היא מעניינת ומכל נקודה אפשר לראות דברים חדשים. במקום המרכזי, ליד מגדל השעון, היו הצגות רחוב ואמן זכוכית, שמכר פסלי זכוכית בזיל הזול. הבתים צבעוניים והעיר עתיקה וכיפית עם אווירה חמימה, שמשאריה טעם של עוד. בסביבות 19:00 בערב החלטנו להתקדם לכיוון העיר פגראש. ראינו במפה, כי הדרך הכי קצרה היא דרך Country Road, כשעד כה נסענו תמיד בEuropean Road או National Road. הדרך מתחילה כדרך סלולה, אך ככל שהתחיל להחשיך כך גם תנאי הדרך החלו לרדת. נסענו על דרך חצץ ואפר במהירות של 20 קמ"ש כשבדרך היו שלוליות שלא היינו בטוחים בעומקן ובכללי, דרך מזעזעת. לא מומלץ לנסוע דרך שם, בייחוד לא בלילה. עדיף לקחת את הדרך הארוכה והסלולה, בסופו של דבר מגיעים באותו הזמן בגלל המהירות. לבסוף הגענו לפגראש,ישנו שם במעין מלון בוטיק נפלא, שכלל גם ארוחת בוקר. כרגיל,במחיר מצחיק. 

למחרת, טיילנו בעיר, הלכנו למעין טירה עם מבצר ולאחר מכן, המשכנו ליעד המרכזי, טראנספגראש. כביש העובר ברכס הרי פגראש וצולם בו פרק שלם של טופ גיר. מדובר באחד המקומות המדהימים ביותר בעולם. הכביש מוביל לגובה של כ-2000 מטרים וככל שעולים יותר, הנוף מטורף יותר. בשיא הגובה יש אגם, שתמיד מוצף בערפל, חובה לבקר בו. יש שם גם מסעדות, לא כל כך זולות, וקבאנות. אם אתם עם רכב, אל תעלו על הרכבל שלוקח לפסגה, אתם תגיעו לשם בכל מקרה עם האוטו. כשמתחילים במגמת ירידה מהפסגה עדיין הנוף יפהפה והדרך מדהימה. בהמשך יש גם אגמים שאפשר לעצור ולהרגע מולם. אנחנו המשכנו באותו יום את כל הדרך עד לבוקרשט. הגענו מאד מאוחר, ויצא לנו לראות את בוקרשט בלילה. היא תוססת ומלאת תנועה גם בשעות המאוחרות. התמקמנו במלון במרכז העיר שנקרא Dacia Hotel, המלון הכי יקר משמעותית שישנו בו עד כה. יצא לנו כמאה עשרים שקלים לאדם, כולל ארוחת בוקר, אין מה לעשות, בכל זאת עיר הבירה. המלון אחלה והוא סיפק לנו חניה לרכב ביום שאחרי. 

טיילנו כל היום האחרון בבוקרשט. יש במרכז העיר קניון גדוש בחנויות מוכרות וגם מקומיות. טיילנו במזרקה והקפנו את בית הפרלמנט, העצום בגודלו, פארו ועושרו, כיאה לצ'אוצ'סקו המגלומן. נכנסנו לחדרים בתוכו. אכלנו צהריים וערב בקניון, בקומה האחרונה יש מסעדות רבות. בערב לקחנו את האוטו ועשינו את דרכנו האחרונה ברומניה לשדה התעופה, כדי להחזיר את האוטו שם. הטיול לא יצא יותר מ-3500 שקלים, כולל: טיסת אל-על, רכב צמוד, דלק, מלונות, מתנות, שתייה בדיוטי פרי הרומני וכל מה שרק רצינו.