מסלול חד יומי בבריסל ”בריסל עם ילדים - לא רק הכיכר הגדולה“

להלן המסלול. אני לא מציינת שמות של רחובות והוראות הגעה מדוייקות (המפה שלי די גרועה), אבל אם תבדקו במפת בריסל המקומות קרובים זה לזה והמסלול הגיוני מאוד וקצר. תתגלגלו מאתר לאתר, לפי הסדר בטיפ הזה ותשאלו אנשים (יש גם שילוט בצמתים, מדובר באתרים מפורסמים). התחלנו מכיכר סבלון הקטנה. זהו בעצם גן קטן פורח וחמוד בתוך העיר עם מזרקה גדולה וספסלים לפניה. סביב הכיכר פסלים קטנים המסמלים את הגילדות השונות. חמישה פסלים גדולים יותר מכל צד של אנשי רוח מהמאה ה-16. במרכז המזרקה פסליהם של שני פטריוטים פלמיים שהתנגדו לשלטון הספרדי והועלו לגרדום ב 1568.

המשכנו לכיכר רויאל. זוהי כיכר גדולה עם מבנים מרשימים ובמרכזה פסלו של גוטפריד מבויון רכוב על סוס. למי שביקר בבויון זהו מפגש מחודש עם הברנש שמכר את מבצרו כדי לממן את מסע הצלב לארץ ישראל, מלך על ירושליים תקופה קצרה, פרע ביהודים בבויון ובישראל, נפח את נשמתו בגיל 42 ונקבר בכנסיית הקבר בירושליים. בעלי ובתי הגדולה בהחלט זכרו את הסיפור על אותו גוטפריד ושאלו שוב ושוב ``איך קוראים לו? זיגפריד?`` שוחחנו על היותה של ההיסטוריה אינדווידואלית ותלויית נקודת המבט האישית. לאלה הוא גיבור ולאחרים (אנחנו) פרק שחור בהיסטוריה (כמו יום העצמאות שלנו לערבים). ולא שיצאנו לטיול עם מוטיבציה פדגוגית במיוחד, אבל הסיפורים האלה מוסיפים הרבה לטיול, לדעתי, והופכים את ההכרות עם המקום המתוייר ליותר משמעותי. 

בכיכר הזאת שוכנים מוזאונים חשובים לאמנות. בימים אלה (עד 23/7) יש תערוכה גדולה של ``ארט נובו`` (תראו שלט ענק בכיכר) וליבי נחמץ שלא יכולתי במסגרת הזמן שהיה לנו ובסיטואציה המשפחתית לבקר בה. הכיכר יושבת על רחוב רויאל וכשממשיכים בו מגיעים לפארק בריסל. אנחנו לו הלכנו אליו, אלא המשכנו במורד הכיכר. 

יוצאים מהכיכר ברחוב המשתפל בירידה לכוון הכיכר הגדולה (תראו בשילוט). ממש ביציאה מהכיכר בצד ימין בנין עם חזית מעניינת מברזל בסגנון ארט נובו (פרק בתולדות האמנות והאדריכלות, שהיה ראקציה למהפכה התעשייתית. באדריכלות השתמשו בחומרים מודרניים שהפכו זמינים באותה תקופה כמו ברזל וזכוכית, אבל בקו אוריינטלי קישוטי ומעוגל). באותו בנין שוכן המוזיאון לכלי נגינה. המוזיאון לכלי נגינה הוא מוזאון מדליק. לאחר שקונים כרטיס כניסה מבקשים אוזניות ועושים את הסיור כולו עם אוזניות. במוזאון תצוגה מרשימה של כלי נגינה מכל התקופות ומאזורים שונים על פני הגלובוס. חלקם מפוסלים, מצויירים, גדולים וקטנים, שונים ומשונים, וגם עכשויים כמובן. ליד חלק גדול מהם מסומן עיגול. כשנעמדים על העיגול או בקרבתו שומעים קונצרט קצר לכלי הנגינה שרואים ממול. הבנות שלי, לאחר שמונה ימי טיול אינטנסיביים היו קצת עייפות והתלהבותן שכחה לאחר זמן לא רב. אני מאמינה שהחוויה היתה שונה לחלוטין אם הביקור היה מתרחש בימים הראשונים לטיול. בכל אופן, לחובבי מוסיקה זו בודאי פיסת גן עדן. 

כשיוצאים מהמוזיאון לכלי נגינה חוצים את הרחוב ונכנסים להר האמנויות (יש שלט mont de arts). צריך לחצות כיכר ולפנות כלפי הירידה ואז נגלה גן נחמד עם פרחים ומזרקות. עומדים על מעין מרפסת נוף ומביטים בו. כשמפנים את המבט ימינה מתגלה אטרקציה לילדים- שעון הדמויות. במידע מוקדם שאני קראתי הדמויות אמורות להיות בתנועה, אבל נראה שכרגע הוא או בשיפוצים או סתם לא מתוחזק. שתי דמויות היו חסרות ממקומן והדמויות לא היו בתנועה. ובכל זאת נחמד לגלות אותו (אפשר לתת לילדים משימה לגלות אותו). בשעון 12 כוכים שבהם עומדות דמויות (כל אחת ליד אחת מספרות השעון. מעל לשעון עומדת דמות המכה בפעמון ובתחתית השעון שורה של פעמונים תלויים. 

יורדים ברחוב העובר מתחת לשעון ומתחילים ``להתגלגל`` בירידה לכוון הכיכר הגדולה. בדרך, מעט לפני שמגיעים לכיכר, מול קבוצת חנויות למזכרות ולופל בלגי נמצאת גלרית סנט הוברט היפה. זהו פסג` קניות מקורה מהמאה ה 19, העשויי מברזל וזכוכית. אם טיולכם מתרחש ביום קר בודאי נעים להיכנס ולטייל לאורך הפסג` (וגם אם לא). יפה ומרשים שם. האמת היא, שאני לא הבנתי שהגלריה נמצאת ממש על מסלולנו, ובמקרה לגמרי ישבנו שם ברחוב וזללנו ופל בלגי. ולפתע בעודי מכניסה לפה חתיכת ופל עם קצפת ותות הבחנתי בגלריה. 

מכאן הדרך קצרה לכיכר. המסלול כולו לא ארוך, תאמינו לי, וכל המשפחה טועמת קצת יותר לעומק מהווייתה של העיר, תוך התיחסות לצרכים של ילדים (כלי הנגינה, שעון הדמויות, גני פרחים עם מזרקות). אם תחצו את הכיכר ותמשיכו ברחוב מצידה השני (מבית העיריה הלאה, למעשה ההמשך לאותו רחוב ממנו באתם לכיכר רק מעברה השני) תגיעו לילד המשתין (אטרקציה מפוקפקת שאין ברירה אלא לעשות אותה ולסמן עליה וי). מהילד המשתין תחזרו בודאי לכיכר, וזה נחמד לפגוש אותה פעם שניה ולהתבונן בה מזוית אחרת.