נהיגה וחניה בהולנד ”הולנד עם המשפחה - חניה“

חניה בהולנד: בכל מקום כמעט למעט חיטהורן נדרשנו לשלם. באקלמאר חונים ברחובות העיר ומשלמים במדחנים. למרות ששילמנו 10 יורו קיבלנו קנס של 80, כי חנינו במקום אסור, וזאת למרות ששאלנו וביררנו. אחכ הבנו שיש מקומות שמיועדים למקומיים. צריך לשים לב אם יש לייד שלט כחול של חניה שמופיע כמו מטבעות של מדחן או שלט כחול שמופיע ציור של כרטיס (ובמקרה זה לידו שלט אפור בהיר של מדחן שככל הנראה אומר שכאן רק עם כרטיס מקומי ולא עם מדחן) יתכן שיש סימון כזה בעוד ערים אז שימו לב, לא נעים לקבל קנס, במיוחד אחרי שמשלמים ומשתדלים. חניה באמסטרדם- חנינו בחניון חנה וסע באיצטדיון האולימפי, עולה 8 יורו כולל כרטיסי רכבת. לחניון תור ארוך, לוקח כחצי שעה ובחלק מהזמן הכרטיס של p+r מלא וצריך להמשיך לעמוד ולנסות עד שמישהו יוצא והחניון נותן להכנס.

בפנים קצת מסובך - אחרי שחונים עומדים בתור למכונה, מפעילים באמגלית - צריך להחזיק את הכרטיס של החניון משמאל כדי שיסרק, לאחר מכן בוחרים במספר כרטיסי הרכבת שרוצים, משלמים בכרטיס אשראי וצריך לרשום את הקוד. מסתבר שצריך כרטיס שיש עליו ציפ. לנו לא היה כרטיס עם צ’יפ-מזל שלחברים היה. שילמנו 6.8 יורו ל-4 כרטיסים. הטראם לעיר הוא מחוץ לחניון, קו 16 או 24 עד כיכר דאם. לוקח עוד חצי שעה... סהכ מעל שעה עד שחנינו, התעסקנו עם המכונה, והגענו לעיר. אני אישית הייתי מעדיפה לשלם קצת יותר על חניון יותר קרוב, אבל לא הכרתי כזה חניון. בטראם - הכרטיס שמקבלים הוא הלוך חזור. צריך להחתים בקורא המכונות פעמיים, בעלעה ובירידה מהטראם. זה חשוב כי כך יודעים שהייתם באמסטרדם. בחזרה לחניון יש מכונת תשלום, צריך לסרוק את הכרטיס של הטראם וכשהיא מגלה שהיינו באמסטרדם המחיר לחניון יורד ליורו אחד ומשלים את המחיר ששילמנו.