מסלול חד יומי באיסלנד ”איך (כמעט) הגענו לחוג הארקטי“

החוג הארקטי מוגדר בוויקיפדיה כקו שמצפון לו השמש אינה שוקעת בשיא הקיץ. הרצון להגיע אליו הוא יותר גחמה מאשר משהו מעשי – ממילא באיסלנד יש בקיץ רק מעט דמדומים בסביבות שתיים בלילה וכל יתר הזמן אור יום.

הנקודה היחידה באיסלנד, הנמצאת ממש עבר לקו זה, היא האי Grimsey, אליו ניתן להגיע במעבורת או במטוס קל. לא ביקרנו שם, אבל כנראה שאין באי הקטן הרבה לעשות מלבד לטייל ברגל לשלט "הגעתם לחוג הארקטי", ולצפות במושבות קינון של ציפורים.

לאחר ביקור קצר מהצפוי בשמורת Jökulsárgljúfur (מפל דטיפוס, אסבירגי), החלטנו לשים פעמינו צפונה על כביש 85, לאיזור Melrakkaslétta. אחת הנקודות באיזור זה נמצאת במרחק של 2.5 ק"מ בלבד מהחוג הארקטי. הגענו ל-Kópasker בנסיעה על כביש סלול ונכנסנו לעיירה לאכול משהו ולתכנן את המשך הטיול. המקום היחיד הפתוח בעיירה הזעירה היה הסופרמרקט ובו פינת ישיבה, מיקרוגל לחימום שוקו לילדים ומכונת קפה. חיסלנו את כל שלושת הסנדוויצ'ים המוכנים שהיו במקום והשלמנו במצרכים שקנינו במקום. התפנינו לקרוא במדריך Rough Guide שלנו, ואז התברר לנו כי הנקודה הצפונית ביותר באי איסלנד אליה התכוונו להגיע - Hraunhafnartangi, בצפון האי, מחייבת הליכה של כשעה "עם קסדה" (כך כתוב בספר...) מפני הציפורים המגנות על קיניהן. בטיול קודם נתקלנו בהתקפת ציפורים מעין זו, אך היינו בקבוצה גדולה ועם מדריך מנוסה. שינינו את התכניות וניסינו להגיע סמוך לחוות Grotnes. הכביש הראשי 85 הפך לדרך עפר כבושה וטובה, אולם לאחר הפניה לחווה הדרך לא היתה כבושה וחששנו לסכן את מכוניתנו השכורה. יצאנו מהאוטו, הצטלמנו על רקע המרחבים האינסופיים דלי הצמחייה, באופק נראו הים וכמה בתי חווה בודדים.