ויזה ומעברי גבול בינגון ”דרכי הגעה לבורמה“

למיאנמר, נכון לאוקטובר 2006, יש שדה תעופה בינ``ל אחד – בינגון. כל שאר שדות התעופה, ויש מספר לא קטן מהם ברחבי המדינה, משמשים רק לטיסות פנימיות. אין חובה להכנס למדינה עם כרטיס יציאה ממנה, ואפשר לקנות את כרטיס הטיסה החוצה, כשאתם כבר בתוך המדינה (אם כי – במידה ואתם רוצים לנסוע עם חברות אינטרנט – כמו אייר-אסיה, תזכרו שהאינטרנט במיאנמר לא הכי מהיר ונוח, כך שכדאי לקנות את הכרטיס בבנגקוק או בארץ).

מבחינת כניסה יבשתית – יש למדינה 3 מעברי גבול פעילים עם תאילנד (מעברי הגבול היבשתיים מול סין ו/או הודו – סגורים לתיירים למיטב ידיעתי). אחד בצפון דרך צ`אנג מאי, אחד קרוב (יחסית) לבנגקוק ואחד יותר דרומי. למיטב ידיעתי (ולא מנסיון אישי), רק מהצפון ניתן לצאת ולהכנס למדינה, בנוחות יחסית, אולם יציאה/כניסה יבשתית לא מוזילה עלויות, כיוון שמאיזור הגבול לפנים המדינה (אינלה לייק/מאנדלי/באגאן)– חייבים לקחת טיסת פנים (בין איזור הגבול לפנים הארץ יש איזור שאסור לתיירים לעבור בו), שעלותה יותר יקרה לרוב מטיסה בינ``ל מבנגקוק.

מבחינת ויזה – מיאנמר דורשת ויזה מכל תייר שנכנס אליה. הויזה מוענקת ל-4 שבועות. אפשר לעשות מהארץ – דרך משרד נסיעות אליו השגרירות המיאנמרית מפנה (משהו כמו 40 דולר), אפשר לנסות ללכת לשגרירות בתל אביב (שיושבת ברחוב הירקון, ואז משלמים רק 20 דולר, אם משכנעים את הפקיד לעשות לך את הויזה), ואפשר לעשות בבנגקוק (בין 30-40 דולר, תלוי איפה עושים). שמעתי שבבנגקוק זה יכול להיות יותר מסובך, וייתכן שיהיה צורך לחכות מספר ימים לאישור. לגבי הארכה – אם אתה נשאר מעבר ל-28 יום, עד שבוע אחר כךכ השלטונות כנראה לא יעשה לך בעיות, רק ידרשו 3 דולר נוסף לכל יום, ועוד מספר דולרים – על הטיפול בהארכת הויזה (שנעשה בדיעבד, בשדה``ת, לפני היציאה חזרה לבנגקוק). מעבר לזה – לא ברור לי מה קורה.