דסטה קונסו ”מדריך מקסים לאתיופיה כולה ובפרט דרום אתיופיה (עמק האומו)“

פגשנו את דסטה באדיס. הוא מקפיד על מחירים נמוכים, שבעיקר עולים כי עמק האומו המתוייר מעלה את מחירי vכניסה לכל מקום כל הזמן. קבענו לצאת איתו מארבע מינץ’ לטיול. כדאי לקבוע עם כל המדריכים לצאת מארבע מינץ’ ולא מאדיס, כדי לא לשרוף יום על נסיעה לדרום. הוא הקפיד לפנק אותנו בארוחות וניסה להשיג לנו מלונות נורמליים יותר לאזור. בעיקר מכיר את כולם בכל מקום שהגענו אליו.

התחלנו מיום רגוע: שוק לא מתויר בדימקה של שבט הבאנה. ישבנו איתם בפאב תחת העץ וניסינו ללגום מבירת הסורגם (איכס) והמשכנו לפאב קצת יותר ברמה שם הגישו לנו טג’ – משקה יין דבש כזה, מוזר.

למחרת ישבנו קצת עם המשפחה של הבחור שיקפוץ בטקס הבול ג’מפינג – הבנות כבר החלו בריקודים על הבוקר. היינו התיירים היחידים והיה ממש נחמד והזוי. הגענו לאזור הטירוף לפני שאר התיירים ויכולנו לצלם בכיף. הבנות מלאות צלקות בגב, מנסות למשוך כמה שיותר מצליפים לכיוונן שילקו אותן. הגב שלהן דימם והן צרחו ורקדו. אחרי כמה שעות ועשרות תיירים שהגיעו יצאנו לאזור הקפיצה. אספו 10 שוורים בשורה. היו עוד השתוללויות של הנשים ואז הקופץ, עירום ועריה, קופץ מעל השוורים. 

הגענו גם למורסי, שחייבים לראות, אבל כיף גדול זה לא. ניסינו להגיע לכפר קצת פחות תיירותי, אבל אתיופיה סוגרת את רוב שטח פארק מאגו כי מפעלי הסוכר שם, כך שאי אפשר בכל מקרה יותר מדי להעמיק. חייבים לראות אותם, אבל אגרסיביים ורק רוצים שתצלם אותם כדי לדרוש כסף על התמונות.

בקונסו, דסטה סידר לנו מדריך תיירים והלכנו שלוש שעות בין שני כפרים לא מתויירים של שבט קונסו, עד כדי כך שילדים פחדו להצטלם, שינוי מרענן מהמורסי. ראינו עצי קפה וכפרים יפהפיים שלא קרובים לכביש ולכן יותר ואותנטיים. דסטה עצמו משבט קונסו, כך שהוא מכיר הכל ויודע הרבה.