מסלול ארוך בניו זילנד ”טרקים בניו זילנד - מידע כללי“

הרבה אנשים נוטים ללכת אל ה``גרייט-וולקס``. בלי להרחיב או לחפש מעבר: יאללה נעשה את האבל טסמן, הרוטברן, קפלר ומילפורד ונסגור עניין. לא שהם לא יפים, הם יפהפיים אפילו! אבל לא חסרים טרקים אחרים שהם לא פחות שווים.

יש בניו זילנד כמה טרקים שנחשבים ל``גרייט-וולק``: טרקים מתויירים במיוחד. הם יפהפיים ומתוחזקים היטב (גשרים מעל לכל נחל או נהר, הרבה הליכות נוחות על גשרי עץ, גז לבישול בבקתות, שירותים נורמליים יחסית לטרק ואיש דוק חסון בכל בקתה שידאג לדבר אתכם על הטרק). הם גם יקרים יותר (40$ לבקתה במילפורד, רוטברן והקפלר או 25$ לבקתה באבל טסמן ובהיפי, 20$ לבקתה בוואנגנואי, טונגרירו וואיקרמואנה) ודורשים הרשמה מראש ותיאום עם משרד הדוק.

אבל יש עוד מלא טרקים שחבל שאנשים מראש מדלגים עליהם כי ``זה לא גרייט-וולק!`` דווקא רוב הטרקים היפים באמת שעשיתי לא היו גרייט-וולק. היתרונות הם גם פחות אנשים (שבילים פחות צפופים ויותר מקום לנשימה בבקתות), הבקתות זולות יותר (כרטיס עולה 10$ ללילה שבדרך כלל שמים אותו בתוך קופה שנמצאת בבקתה ולאחר מכן אנשי דוק אוספים אותו. אם אתם טרקיסטים רציניים המחיר עוד יכול לרדת אם תעשו את הפאס השנתי) ולא צריך להירשם. מצד שני, ייתכן שתגיעו לאיזו בקתה ותגלו שכל המיטות תפוסות וצפוי לכם לילה קשה על הרצפה. אבל לי אישית לא יצא להיתקל בזה.

בבקתות הבסיסיות לא תמצאו גז לבישול או שירותים עם מים יורדים: צריך להצטייד בגזייה ונייר טואלט. אנשי דוק חסונים (האט וורדן- שומרי הבקתה) לא יהיו בכל בקתה כמו ב``גרייט-וולק``, אלא יהיה שומר או שניים שיסתובבו בטרק באופן אקראי ואולי יתמזל מזלך לפגוש בהם או שלא.

עוד פרטים בנוגע לבקתות ניתן למצוא באתר של ה- DOC


פאס שנתי- אם אתם מתכוונים לעשות יותר משני טרקים שהם לא גרייט-וולק (לישון מעל תשעה לילות בבקתות: ריס דארט, גילאספי, נלסון לייקס, הוליפורד וכד`), משתלם להוציא את הפאס השנתי: Annual Pass לבקתות. זה עולה 90$ וכל בקתה בסיסית שתישנו בה לא תעלה לכם כסף. לי זה החזיר את עצמו תוך שלושה טרקים. כמובן: לא תקף לבקתות גרייט-וולק, לבקתת פיניקלס, לבקתת וולקאם פלאט (קופלנד), לבקתות באזור הר קוק ועוד כל מיני בקתות... פרטים בקובץ PDF שמפורסם באתר ה- DOC.