מסלול עד שבוע בלואנג פראבנג ”טרק הכפרים במונג נוי“

יצאנו מלואנג פרובאנג במיניוואן של תיירים (70000 קיפ שהיה אז כ28 ש"ח), לכיוון הכפר נון קיאו בלאוס. את המקומות הזמנו יום קודם בסוכנות נסיעות, המחיר פחות או יותר אחיד בכל הסוכנויות. הנסיעה ארכה כ-3 שעות שבסופן הגענו לכפר. הכפר משמש כתחנת מעבר, ממנו יוצאת סירה למונג נוי, היעד שלנו. שמעתי על אנשים שבילו זמן גם בנון קיאו ולא התרשמו במיוחד. 

חיכינו להפליג למונג נוי במזנון קטן. אחרי נסיעה של כשעה בסירה הגענו למונג נוי. כמו כל כפר טיפוסי היו בעלי גסטהאוס שחיכו להביא אורחים אליהם. אנחנו הלכנו בעקבות המלצה לגסטהאוס של פוי (Poy) שנקרא ויטה. הוא עולה 15 אלף קיפ ללילה, אבל בלי שירותים בחדר או מקלחת וכאלה. אנחנו לא ממש רצינו כזה דבר אז הלכנו למקום אחר שעלה 40 אלף (אי אפשר להגיד שיקר בלאוס...) והיה מאוד נחמד. לא ישנו אצל פוי אבל לקחנו אותו כמדריך לטרק- והוא היה מעולה.

למחרת יצאנו עם פוי לטרק. הטרק עלה לנו 200,000 קיפ לכל אחד (היינו קבוצה של ארבעה) וזה כלל את ההדרכה, הלינה והאוכל בטיול. הטרק הוא טיול שעובר בכפרים נידחים בסביבת מונג נוי. הטרק היה מאוד נחמד- בהחלט מתאים למי שלא בא לקרוע את עצמו בטיול, אבל כן רוצה ללכת. הקצב היה סביר והמסלול ברובו קליל. יש קטע של כשעה שעולים בצלע הר די תלול ובוצי (כמובן תלוי בעונה) אבל זה באמת לא נורא. בלילה ישנו בבקתה/ מחסה מקש, שהיה במפתיע חסין בצורה די יעילה לגשם. הקנדים שטיילנו איתם היו מוצלחים והביאו מתנות לילדי הכפרון בו ישנו (מחברות ועטים לבית הספר)- זה ממש מומלץ ונחמד! למחרת ירדנו שוב את כל ההר שעלינו והלכנו די הרבה בתוך נחל - שהיה כייף. 

לקראת הצהריים סיימנו את ההליכה וסירה לקחה אותנו חזרה למונג נוי, שם בילינו עוד לילה לפני החזרה ללואנג פרובאנג לשבת. 

כמה נקודות חשובות: אני הלכתי עם סנדלים את כל הדרך, וזה היה מעולה. יש קטע בירידה שיש עלוקות (לא נורא מפחיד או כואב, טיפה לא נעים אבל משעשע בדיעבד...) והן נכנסות גם לנעליים כך שבטוח עדיף סנדלים כי יותר קל להוציא אותם...

בדרך חזרה מנון קיאו יש טוקטוק של מקומיים שיוצא בבוקר (ישר אחרי הסירה ממונג נוי) ולוקח יותר זמן, אבל הוא מגיע ללואנג פרובאנג לפני שהמיניוואן של התיירים בכלל יוצא מנון קיאו. אנחנו נסענו בטוקטוק והיה אמנם דחוס אבל בהחלט סביר ולדעתי לא היה שווה לחכות למיניוואן.