אין דרך קלה להגיד את זה, אבל יש לכולנו תפיסה מעוותת של העולם. כולנו גדלנו כשאנחנו מכירים מפת עולם ספציפית, אלא שזו יוצרת תפיסה לא נכונה של גודל היבשות. ביום שישי האחרון (4.9) הצביעה העצרת הכללית של האו"ם בעד החלטה הקוראת למדינות העולם לאמץ מפת עולם שבה היחסים בין שטחי היבשות והמדינות נאמנים יותר למציאות.
ההחלטה התקבלה ברוב כמעט גורף: 164 מדינות הצביעו בעדה, שש נמנעו וארצות הברית הייתה היחידה שהתנגדה. ההחלטה קוראת להפסיק בהדרגה את השימוש במפת העולם המוכרת, שהוצגה לראשונה לפני כ-500 שנים, ולאמץ במקומה מפת עולם מדויקת יותר שהוצגה בשנת 2018 על ידי ארגון Equal Earth.
המהלך לשינוי מפת העולם הובל על ידי טוגו, בשם מדינות האיחוד האפריקאי. הן הצביעו על עיוות ידוע במפה - אזורים שנמצאים סמוך לקו המשווה נראים קטנים במידה ניכרת מגודלם האמיתי, בעוד אזורים בקווי רוחב גבוהים נראים גדולים בהרבה. כך למשל אפריקה מוצגת במפה כדומה בגודלה לגרינלנד, אף ששטחה של היבשת גדול פי 14 משטחו של חבל הארץ הדני.
לטענתה של טוגו, העיוות לא נשאר על המפה, אלא יש לו השפעה מתמשכת על היבטים מחשבתיים, חינוכיים, תרבותיים, גיאופוליטיים וחברתיים-כלכליים. שר החוץ של טוגו אמר לפני אישור ההחלטה כי "זה אינו דיון פוליטי, אלא דיון מדעי, משום שקיימות הוכחות מדעיות ולכן על כולנו לקבל את המציאות".
בקמפיין הציבורי "לתקן את המפה" (Correct The Map), שפנה אל הציבור לתמוך במהלך באמצעות עצומה עליה חתמו יותר מ-11 אלף אנשים, נכתב ש"אפשר להכניס לתוך אפריקה את ארצות הברית, סין, הודו, יפן, מקסיקו וחלק גדול מאירופה, ועדיין יישאר בה מקום".
קמפיין "Correct The Map"
העיוות במפה הוא לא קונספירציה, אלא הוא עובדה שנובעת מכך שכדור הארץ הוא, ובכן - כדור. ובכל דרך שבה ננסה לצייר אותו על דך ישר נאלץ להכניס עיוותים שונים. מי ששרטט את המפה המוכרת לנו, הגאוגרף הפלמי גרארדוס מרקטור, הכין אותה לטובת ימאים אירופים שהפליגו בים. לכן קו ישר על המפה מייצג מסלול בעל כיוון מצפן קבוע. כך שאפשר לטעון שהעיוות במפה לא נעשה בצורה מכוונת, אלא כבעיה הכרחית מהשטחת ההמפה העגולה.
החלטות האו"ם אינן מחייבות, ולכן מדינות ומוסדות לא יידרשו להשתמש רק במפה החדשה, ולא ייאסר עליהם להמשיך להשתמש בישנה. עם זאת, ההחלטה צפויה להוביל לעדכון תוכניות לימודים וטכנולוגיות יומיומיות, לנוכח השימוש הנרחב בהיטל מרקטור בתחומי החינוך, הטכנולוגיה והממשל.
איפה עוד המפה לא מדייקת?
המפה המבוססת על היטל מרקטור מייצרת, כאמור, עיוותים חזותיים בגודלן של יבשות ומדינות. רוסיה, למשל, מוצגת כמדינה עצומה, וזה אכן נכון, אלא שלמרות האופן שבו היא נראית במפה, שטחה של רוסיה הוא "רק" כ-17.1 מיליון קמ"ר, בעוד שטחה של אפריקה כמעט כפול ועומד על כ-30.3 מיליון קמ"ר.
אירופה נראית גדולה מדרום אמריקה או לפחות דומה לה, אף שדרום אמריקה גדולה מאירופה בכ-75%: כ-17.8 מיליון קמ"ר לעומת כ-10.2 מיליון קמ"ר.
אלסקה נראית כמעט בגודלה של אוסטרליה, אף שאוסטרליה גדולה ממנה בערך פי 4.5: כ-7.69 מיליון קמ"ר לעומת כ-1.72 מיליון קמ"ר. בחלק מהמפות אלסקה נראית קרובה בגודלה לברזיל, אף שברזיל גדולה ממנה כמעט פי חמישה: כ-8.52 מיליון קמ"ר לעומת כ-1.72 מיליון קמ"ר.
מדינות סקנדינביה, נורווגיה, שוודיה ופינלנד נראות יחד גדולות בהרבה ביחס להודו. בפועל, הודו, ששטחה כ-3.29 מיליון קמ"ר, גדולה כמעט פי שלושה משטחן המשותף.
הבנת הנתונים האלה יכולה לסייע לנו לראות כיצד המפה המוכרת יוצרת תמונה לא נכונה של גודלן של יבשות ומדינות, ולהבין כיצד הייצוג החזותי עשוי להשפיע על האופן שבו אנחנו תופסים את מקומן ואת חשיבותן בעולם.
