יומני פרידה
תוך שבוע עברנו ממצב של אופטימיות, למצב של יאוש מתקדם, והכל בגלל פרידה. 70 יום פרידה בילתה איתנו, והיא פשוט לא רצתה ללכת... אבל לכל יאוש, יש נקודת אור. היא נמצאת מעבר לים.
תוך שבוע עברנו ממצב של אופטימיות, למצב של יאוש מתקדם, והכל בגלל פרידה. 70 יום פרידה בילתה איתנו, והיא פשוט לא רצתה ללכת... אבל לכל יאוש, יש נקודת אור. היא נמצאת מעבר לים.
אז זהו, חלפו עברו להם תשעה וחצי חודשים של שכרון חושים והטיול נגמר. הלכתי ביערות גשם ועל חופי ימים, טיפסתי על הרים, הייתי דמות מוזרה בכפרים נידחים, נחשפתי לפלאי הטבע, לתרבויות עלומות ולצורות חיים שונות ומשונות. עופר מסכם טיול.
הגענו לנקודת ההתחלה של הטרק בגובה 1100 מטר וכבר היה לנו קר מאוד ולא ראינו למרחק של יותר מ-20 מטר. התחלנו ללכת בהתחלה במישור ולאט לאט התחלנו לטפס, עברנו נהרות ומפלים ולעיתים, כשהעננים התפזרו מעט, הצלחנו לראות נוף הררי יפהפה. הכל היה פחות או יותר בסדר עד שהתחלנו לטפס את העליות הכמעט ורטיקליות של הטונגרירו...
שבוע שלישי - 11/2/05 - 17/2/05 קטלינס - אינברקרגיל - פיורדלנד
הכבישים של ניו זילנד מובילים אותנו צפונה, דרך חצי אי ובריכות תרמיות בחוף הים, דרך יערות של עצי ענק, ועד לנקודה הכי צפונית במדינה (כמעט). בדרך גם נהננו מפרצי אדרנלין ודולפינים חייכניים.
לעשות את טרק Tongariro, לצנוח ב-Taupo, לטפס את Tararaki ולרדת... לקנות בשר כשר בהדרכת חבר יהודי הונגרי מהתיכון של סבא אריה ולעבור במעבורת לצד השני של ניו זילנד.
``אמא אלישבע !!! מה את עושה בניו זילנד!!!`` ההלם הראשוני עבר, עכשיו מתחיל משהו חדש לחלוטין, זה דבר לא פשוט השינוי הזה. אין בכלל מה להשוות, עברו חלפו ימי האוהל בחצר עם הכלב, ברוכים הבאים ימי האכסניה (ואפילו המלון!). זהו, אין יותר להתקמצן על מסטיקים עגולים!
הדרך לדונדין עוברת באינברקרגיל ובקטלינז, שם תוכלו להתקל בבעלי חיים על הדרך וגם ביער מאובן מתקופה עתיקה. בדונדין אפשר להזכר קצת בארץ אצל רן, ולצאת לנופי הגלויה הנהדרים של האלפים הדרומיים בהר קוק, משם ממשיכים לקרייסטצ`רץ לנסיון מכירה מתסכל של הרכב.
יאיר וחבורתו ממשיכים מהעיר אוקלנד לפאנגראיי וישנים באכסניה מיוחדת, מבקרים את התולעים הזוהרות במערה וטועים בדרך בבוש המקומי.
סמוך מאוד לאוקלנד יש יערות עבותים, טבע במרחק לא רב מהעיר וירידי מכוניות. משם ממשיכים לחצי האי קורומנדל בעל האוכלוסיה הדלילה שמציע חופים נפלאים ויערות פרא ולטאופו בה עושים ספורט אתגרי ויוצאים לטרק מפורסם.
מסידני ממשיכה משפחת סייר צפונה לאורך החוף המזרחי של אוסטרליה. היא ניצלת בנס מסערה איומה ומפחידה ופוגשת לראשונה בקנגורואים.
ירדן מסכמת חוויות מהנסיעה מסידני ועד עיירת הגולשים החביבה ביירון ביי.
``אנו ממשיכים לנסוע לעבר סידני, נופי ניו-סאות`-ווילס ירוקים להפליא, רוויי נהרות גדושים ברוחב אדיר אותם אנו חוצים לכל היותר מדי שעה. את סידני נעקוף הפעם ממערב דרך ההרים הכחולים, אך עד לשם ישנם הרבה חופים כחולים...``
קצת קשה לספר על יומיים מתוך טיול של 4 חודשים באוסטרליה, אבל מה לעשות שזה היה אורכה של חופשת הסקי שלי שם... הכל התחיל בחלום ישן נושן מאז שיצאתי מהארץ לפני 7 חודשים לעשות סקי גם בקצה השני של העולם בדרום הפסיפיק...
מדינת ויקטוריה בהחלט החזירה לנו את רטט ההתרגשות לטיול! אחרי הראשוניות של קווינסלנד, חשנו בניו-סאות` ווילס ירידת מתח מסוימת (אל תסיקו מסקנות, אלו כנראה מסוג ההרגשות הסובייקטיביות לחלוטין), אך בויקטוריה שוב אנו נפעמים מהמפגש עם טבע עוצמתי ומרהיב.
בבאטמנס בי אנחנו על שפת השפך לים חיים כמה ימים את הגיאות והשפל. כמו מצב הרוח. היבשה נחשפת, השחפים מגיעים, היבשה מתכסה, הדייגים באים. נעמה מדברת עם דניאל, גלעד עם עומרי. עומרי מספר שהוא הורדם ונותח כבר פעמיים, הוא צם,ובשבוע הבא יתחיל טיפולים.
לאחר שעזבו את אליס ספרינגס, חיכתה למש` בן-סיני כברת דרך ארוכה עד לדרווין. הם עצרו לאורך ה-top end בפארק הלאומי קאקדו ובפארק הלאומי ליצ`פילד אך מזג האוויר שיבש להם את התוכניות...רק מוזיאון הטריטוריה הצפונית בדרווין הציל את המצב...
הסיירים נוסעים אל עבר ה``סלע`` הלא הוא Ayres Rock מטיילים בסביבה ומתפעלים מהנוף, הצבעים ומהאווירה, הולכים לישון בצילו (המטאפורי) של הסלע וקמים ליום מקסים בו הם מבלים בסלעי האולגאס...
ירדן מספרת על הביקור ב``אליס``- שם נסעו ברכבת הישנה, הלכו להופעות במסגרת פסטיבל הקיץ, התרשמו מהחיים ב-Out Back ובמיוחד מחיי התלמידים ולסיום ביקרו במרכז הזוחלים שם ראו חיות מיוחדות כמו הנחש הכי מסוכן בעולם, הלטאה האוסטרלית, דינוזאור קטן ועוד ועוד...
משפחת סייר מעבירה שעות על גבי שעות בנסיעה ארוכה לאורך המדבר. אתם בטח שואלים את עצמכם איך מעבירים את הזמן בנסיעה כזו? איך מפעילים את הילדים ?- על כך ועוד תשובות בכתבה הזו.
מה הקשר בין טוסקנה לאוסטרליה? מה קרה לנטע שהוא מרגיש כבר ילד גדול ומה עושה ענבר בלי הר של צעצועים...- על אלה ועוד בכתבה שלפניכם...
``ההרים הכחולים מרוחקים כמאה ק``מ מהכרך הגדול, ובעוד שבעבר היוו מחסום בלתי עביר להתפשטות ההתיישבות מערבה, כיום הם אתר תיירות פופולרי ומדהים כאחד. שמם של ההרים ניתן להם על שום האובך הכחול הנוצר ממעבר האור באדי שמן, הנובע ממיליוני עצי האקליפטוס שבו...``
במפגש עם מטיילים מקומיים שלחה אותם רונית ברוב התלהבותה לראות את הוולאבי, אך הוא כבר לא היה שם. ``לא נורא``, הפטירה האוסטרלית, ``יש לנו כאלו בחצר האחורית``... שיעור בתורת היחסות אותו עוברת המשפחה באליס-ספרינגס.
``אני עולה עם מצלמת הוידיאו לגג הקרוואן, יושב ישיבה מזרחית ומביט בשקיעה, שצובעת בגוונים האדומים-כתומים המתחלפים לאט לאט על הסלע. אני שוקע במחשבות על האבוריג`ינים, שחיו כאן עד לפני 100 שנה, באותו אופן פחות או יותר שהם חיו כאן גם לפני 40.000 שנה...``
רוב הזמן-שיגרה. נוסעים ונוסעים. אמר מי שאמר ``טוב יותר לנסוע מלהגיע``. הוא בודאי לא התכוון למרחקי נסיעה של 500 ק``מ. לועסים גזר או תפוח כאשר השעמום בפה מתגבר. פותחים רדיו או שומעים דיסק כאשר השעמום באוזניים עולה. מדברים ומקשקשים כאשר השעמום מדגדג בלשון.
ממשיכים. ניר ושירי מגלים שזה לא כל כך נורא להשאיר את הילדים עם בייביסטר...ונטע לומד מהו שנורקל...וענברי?!- נהנה לשחק....
הדרך ממשיכה. כן צריך לגמוע עם מרחק גדול בדרך לפרת`. הפעם נספר לכם על המקומות בהם חלפנו בדרכנו דרומה לאורך החוף המערבי...
ירדן מספרת על חוויותיה בפארק ליצ`פילד ועל מפגשים עם קנגורואים, תנינים ואפילו נחש לא מתוכנן.בנוסף היא רואה מערות עתיקות ולסיום - מבלה בפארק חייזרים עמוס בדמויות ירוקות ומסתוריות...
ירדן מספרת על חוויותיה מדארווין,החל מביקור במוסך ובמקדונלד'ס, דרך ניסיון האכלה של אופוסום וכלה בביקור בחוות תנינים, בשוק הלילה ועוד ועוד...החוויות באוסטרליה לא נגמרות לרגע, גם אם מתעכבים בגלל מזגן מקולקל.
שבוע שני לטיול - על נסיעה בנופים מדהימים, עמקים, נקיקים והרים - כשמסביב ירוק של יערות גשם, וכל הירוק הזה טובל בכחול של נהרות שוצפים, ים, אגמים ומפלים, וגם על כלבי ים, קרחונים עצומים, זבובי חול טורדניים..