הטרק מדאראמקוט ללמבו הוא לא טיול בשאנטי, מדובר ב-6 ימים לא קלים, עם הרבה נוף, עזים ורועים, צ`אי עם חלב יאק, קרחונים, קצת תלאות, והרבה חוויות לאוסף.. לפניכם חלקו השני של הטרק, שכרוך בעליות וירידות, בהתאקלמות לגובה ובברד שיורד במפתיע.
הטרק מדאראמקוט ללמבו הוא לא טיול בשאנטי, מדובר ב-6 ימים לא קלים, עם הרבה נוף, עזים ורועים, צ`אי עם חלב יאק, קרחונים, קצת תלאות, והרבה חוויות לאוסף.. לפניכם חלקו הראשון של הטרק.
בשעות הערב, מנאלי, כמו כל אישה שמכבדת את עצמה, מתקשטת לקראת הלילה. היא מתאפרת באורות צבעוניים של חנויות ומתעטפת במוכרי רחוב ססגוניים. אין ספק שהיא עוצרת נשימה, עם שווקיה התוססים, עם הסמטאות הצרות שסמוכות לתחנת האוטובוס, עם חנויות הירקות, הבשר, התכשיטים ההודיים, הצמידים והטיקות והממתקים, עם דהאבות קטנטנות ואותנטיות ועם עדרי עיזים וכבשים ששוטפים לפתע את הסמטאות.
על הכפר ג`יבי מעולם לא שמענו. פשוט חיפשנו עצירת ביניים בדרך לדהרמסאללה. עוד כשהיינו בעמק פארוואטי פגשנו קבוצת אנשים שביקרו בכפר ג`יבי וסיפרו על קסמו של האזור והפליגו בשבחיו של בעל הבית שם התארחו. רשמנו את הפרטים ולבסוף החלטנו לנסוע לכמה ימים לפני שנמשיך לדרמסאלה.
הדרך מעמק פרבאטי לדרמסאלה היא דרך יפה והנופים בה ממכרים. הזמן בדרמסאלה חולף ביעף בין קורס לסעודה וממסעדה לקורס, פגישות מחודשות וטיולים קצרים. בכתבה שלפניכם, החיים הטובים במקלוד גאנג`.
לאחר שבלה היה מעולה, בקרגיל מגעיל ובסריניגר נהדר, הגענו לדרמסאללה והיה.. כיף לאללה!
בכפר הילדים הטיבטיים נמצאים ילדים שהוברחו מטיבט למען חיים טובים יותר, מי שרוצה יוכל להתנדב במקום ולעבור חוויה מדהימה. חובבי המוסיקה יוכלו להשתלב במרכז לשימור האמנויות הטיבטיות ובכלל, החוויות מהמקום רק ממשיכות להיערם וישאירו אתכם עם פה פעור.
עד עכשיו השתדלנו להתרחק מהבלגן הישראלי הרגיל, וללכת עם הזרם שלנו ולא עם הזרם הרגיל. אבל כמה אפשר? החלטנו שנמאס, ואנחנו נזרום פעם אחת כמו כולם - נגיע לדרמסאלה, ניסע כמו כולם ליום טיול באמריצר, נאכל מלאווח ובנופי, ונשב הרבה הרבה עם ישראלים.
מגיעים למקלוד? כאן תוכלו ליהנות מהאוכל המשובח (ולהכיר את המסעדה האיטלקית הכי טובה בהודו -לפחות עד כה), להשלים חסרים בתחום הקולנוע (צ`ארלי והשוקולדה, מדגסקר ועוד..), לטייל בסביבה, ובעיקר, להירטב מהמון המון המון גשם!
בכתבה שלפניכם, חזרה מרגשת אל הודו הממכרת אחרי טיול של חצי שנה בהודו וחודש וחצי בארץ. חזרה לארץ של כבישים הרוסים, אוטובוסים ישנים, לחות וצפיפות בערים הגדולות, קלקולי קיבה אבל גם לקסם ההוא, למגוון של תרבויות ודתות, לטבע פראי ולשקט נפשי.
שהייה ארוכה במקלוד מביאה למודעות לבעיית הפליטים הטיבטים. תוסיפו לזה סרטים בנושא ושיחות עם פליטים טיבטים ותרצו גם אתם לקשור את עולמכם בעולמם.
מי שמגיע לדרמסאלה, ילמד הרבה על הטיבטים שחיים שם, על עברם ועל ההווה. בכתבה שלפניכם על קשר מיוחד במינו שנוצר עם נזירים טיבטים ועל מצבם הלא פשוט של הטיבטים החיים בהודו ובסין, שמעניק פרופורציה לחיים ומזכיר שתמיד צריך להסתכל על כל הטוב שיש לנו.
העיר מנאלי היא אתר הנופש המרכזי בהימצ`אל פרדש. מדובר בעיר יפהפיה, מוקפת יערות ירוקים והרים מושלגים, שמושכת אליה מדי שנה אלפי מבקרים שמגיעים להצטנן מהחום המהביל של הדרום.
במקלוד גאנג' לא חסרות אטרקציות, עצם ההסתובבות בעיירה כה קוסמופוליטית היא כבר עניין משובב. רוב המקומיים טיבטים, ותרבותם מכתיבה גם את הלך הרוחות, אך ברחובות הקטנים ניתן לשמוע בליל שפות, והמסעדות מגישות תפריטים מכל הארצות.
מעבר לסצינת המטיילים, יש חיים אמיתיים במקלוד גאנג`, במלוא עליבותם, במלוא תפארתם. בכתבה שלפניכם תמצאו מופע של צעירים טיבטיים, הנערה היפהפיה בינדו ומפגש עם המשנה לדאלאי-למה, איש רוח צעיר עם עיניים חודרות.
משפחה אחת יוצאת למסע הגדול ורצוף הטלטלות ונוחתת באמריצר שבצפון הודו, עם מקדש הזהב וטקס סגירת הגבול עם פקיסטן. מכאן היא עולה צפונה לכיוון דרמסאלה בדרך יפהפיה. עוד מעט והיא בהודו.
התחלת הטיול זו נקודה רגישה תמיד, במיוחד כשמגיעים ליעד כמו הודו - עם השוק המוכר של ההתחלה. כשממשיכים מיד צפונה השוק מתרכך ומגלים מקומות יפים וחוויות מדהימות. דרמסאלה, לדוגמא היא יעד כזה שמגיעים אליו ולא רוצים לעזוב, עם הנוף המרהיב והטרקים היפים שבסביבה.
האוטובוס מטפס בכבדות במעלה ההר כשהבתים שזורים משני צידי הכביש. שעת בוקר מוקדמת. שמש חורפית נעימה. אנו מעל העננים כשרוב הנוף שקוע בתרדמת הלילה עדין ופה השמים כחולים, כאילו מזמינים. מלפני ומכל עבר עצים וירק. אני מבחין בחבורת קופים השוכנים בין ענפי העצים. לבסוף, אנו מגיעים לתחנה הסופית בכפר מקלוד-גאנג`.
המבקרים במקדש הזהב יפגשו אלפי סיקים ויתוודעו לכלים שהם נושאים בבגדיהם, לשיטת שטיפת הרצפות ולשימושיה השונים של המטריה. כתבנו מגיעים לשם, מתרשמים וממשיכים לרישיקש.
הרכבת יוצאת מדלהי צפונה, השעה 06:00, כמו תמונה מסרט בדיוני, והרכבת המטפסת בהר כמו מהמאה הקודמת. האם יש ל``פורטרים`` של שימלה ועד עובדים או רק מדי שרד מסורתיים? שימלה עיר בעננים!
חלק מרכזי בטיול למדינה זרה הוא ההתוודעות לתרבות ולמנהגי המקומיים. שירז לקחה זאת צעד אחד קדימה. היא מתאהבת בפשטות של הודו, בשמחה של תאילנד ובנופים של לאוס ובעיקר במפגשים המרגשים עם המקומיים, בפניהם פתחה את ליבה והם בתמורה אמצו אותה אל ליבם.
במסע בטרמפים מפרך מלה (Leh) למנאלי (Manali) מבלה אסף, כתבנו, ארבעה ימים של ייאוש ותקווה בצידי הדרך הנטושה, בארגזים של משאיות ובאוהלים לאדאקיים. הנוף מרהיב, בקור מקפיא, ויש סוף טוב...
במקלוד ניתן לראות גם נזירים בודהיסטים רבים, ביניהם אירופאים רבים ועשרות קופים שמשחקים לצד הדרך. יאיר, כתבנו, מספר על המשך הביקור בדרמסלה וסביבתה ועל ביקור בוראנסי שכולל שיט על בגנגס, ביקור במבצר רמנגר ובגאת שריפה.
הדרך ממנלי ללה מרובה בסיפורים מיתולוגיים: על יופיה, על מעבר ההרים הגבוה בדרך, על הסכנות ועל מטיילים אמיצים ששרדו בדרכים. כבר בטיפוס ממנלי על שרשרת הרי ההימלאיה, אי אפשר שלא להתפעל מהנוף הירוק. בהדרגה הטמפרטורות יורדות וההרים מתכסים לבן.
בדרך למנאלי הנוף נהיה קצת יותר ירוק, קודם נקודות ירקרקות של עשב קל על ההרים, אחר כך צמחים קצת יותר גדולים ולעת ערב אפילו עצים של ממש. גם הנהרות נהיים שוצפים וגדולים יותר, יוצרים מפלים ואגמונים בדרכם. בפרק שלפניכם יסופר על מנאלי ועל טרק שיוצא ממנה אל תוככי ההימלאיה.
שמוליק הוא מטייל ותיק במזרח, ובכל זאת הודו מצליחה להפתיע אותו. לחיוב או לשלילה, אבל היא תמיד מפתיעה. קראו כאן על ביקורו בצפון הודו וברג`אסטאן - הנופים, הריחות והטעמים. אם כבר הייתם שם זה יחזיר אתכם, ואם אתם בדרך תרגישו שאתם כבר ממש שם.
נראה כי מנאלי נבנתה ומתוחזקת במיוחד עבור הישראלים הרבים השוהים בה. רוב הישראלים מגיעים למנאלי במיוחד למסיבות הפול מון המפורסמות. לאחר מסיבות הפול מון הרבה מהישראלים, עוזבים באחת את העיר ועוברים כקבוצה מאורגנת ליעד הבא - קאסול.
דרמסאלה הוא השם המוכר, אולם המקום אליו מגיעים כל התיירים, הוא מקלוד גאנג`. הביקור במקלוד גאנג` מלווה בשלל אטרקציות, קורסים והנאות צרופות ויחד עם זאת מצליח לשמור על אופיו הרגוע ככפר טיבטי טיפוסי.
