``ביום שני אני ולוי יוצאים אל הפסטיבל, בידינו תפילין ולצידנו ילדי משפחת גולדשטיין ישובים על עגלת עץ, מובלים בידי נער הודי. אנחנו מפלסים את דרכינו בתוך ההמון, הילדים שקטים (אולי קצת המומים), צופים בשלל המראות. מהר מאוד מתחילות הנגיעות: כל הודי/ת שעוברים לי
ככל שאנו מתרחקים מערבה הנוף משתנה בהדרגה, הופך כפרי יותר ויותר. כשאנחנו יורדים לבסוף לדרך צדדית סצינות מהתנ``ך חולפות על פנינו - נערות עם כדים לראשן עולות אל פי הבאר (יש כבר חשמל, אבל אין מים זורמים), תאו מים מתרחץ בשלווה בבריכה קטנה, גמל רתום לעגלת עץ. מקבצי ירק ועצים סוככים גדולים מתחלפים לסרוגין בשטחים פתוחים ריקים מצמחיה, ובכפרים לצידי הדרך בתי בוץ מחליפים את סככות העץ והפח. רג`סטאן (Rajasthan) הכפרית, העניה, האמיתית, מגלה אט אט את פניה.
בדלהי משאירים הפלגים את הציוד החם ששימש אותם בצפון הודו: פליזים, נעלי הרים, שקי שינה (כן...5 מכל דבר) ומתחילים סיבוב ברג`סטאן המדברית והחמימה. את הציוד יפגשו בעוד חודש בדרכם לנפאל. כתחנה ראשונה נבחרה פושקר (Pushkar), ניתן להתחיל בכל עיר אחרת, כך נבחר.
מאונט אבו (Mt Abu) - עיירת קייט על פסגת שלוחת הרים בגובה 1700 מטרים בלב רג`סטאן, המקום אינו על מפת המטייל הישראלי אך בהחלט על המפה של התייר ההודי בארצו. הגענו ולא התאכזבנו.
ג`ודפור (Jodpur) היא עירם של הבראהמינים, הכהנים. חלקה העתיק שרוע למרגלות מבצר מרשים, קירות הבתים כולם צבועים בכחול עז, גאוות הקסטה, אי אפשר להתהלך ולא ללכת לאיבוד. מסוחררים מהיופי הלכנו לאיבוד בהנאה רבה.
לאחר כמעט חודש ברג`סטאן (Rajastan) הצבעונית אנו מגיעים לג`ייפור,העיר הוורודה. יכולנו להתחיל בה את הסיבוב על שום קירבתה היחסית לדלהי, החלטנו לסיים. ג`ייפור כמעט מערבית, גן עדן לאוהבי אבנים יקרות ותכשיטים, קולנוע הכי גדול באסיה, רשתות מזון מהיר כמו בבית ומי שמאד רוצה
פורים מתקרב וההכנות בבית-חב"ד עוברות להילוך גבוה. הילדים מכינים שלטים, שמכריזים "משנכנס אדר מרבים בשמחה" ו"פורים בפתח - פושקר במתח", ריח של אוזני המן נישא באוויר ומתגבר על ריחות הקטורת והביוב שאופייניים כל כך לפושקר.
הדרך מדלהי לפושקר התחילה ביום צילומים לסרט בוליוודי בהשתתפות כוכב מפורסם (וגם בהשתתפותי), עברה דרך הטאג` מאהאל ונמשכה בשוד בחסות החשיכה ומפגש עגום עם המשטרה ההודית, נשנשתי שוקולד פרה ברחובה הראשי של ג`איפור, ובסוף הגעתי.
דמיינו לעצמכם מבצר עתיק שחולש על עיר שבתיה צבועים בגוונים שונים של כחול, דמיינו שמש מדברית ששוקעת מאחורי אגם שפעם ביקר בו סופר אנגלי חשוב, וארמון שעל קירותיו מצויירות בחורות שיוצאות לצייד, לבושות בחצאיות שקופות. ברוכים הבאים לבונדי.
במאונט אבו אתה יכול לשוט באגם בסירות ברבור ולשבת לצפות בשקיעה רומנטית בהוני מון פוינט.. להיגעל מהתיירותיות ושימאס לך, או להסתובב במקדשים ובאוניברסיטאות ולהסתכל איך אתה יכול להשתנות כשאתה מחליט. רג`סטן - הסוף.
זו לא סתם כותרת, באמת ראיתי באודאיפור את המחזה השייקספירי, ועוד בארמון של המהרג`ה! היו אנשים טובים, טיולי אופניים, ערבי תרבות ומסיבת אירוסין.
יאיר נוחת בבומבי ומגלה את פניה של הודו. המון המון אנשים, ריחות ובעלי חיים שמסתובבים ברחובות. הוא מבלה את ימיו הראשונים במדינת רג`סטן-אודייפור, ג`ייפור, פושקר ואגרה- כי איך אפשר בלי הטאג` מאהל?
קוראים לי רותי כחלון, אני בת 25 וחזרתי לא מזמן מטיול ארוך של שנה בחצי יבשת המדהימה, איפשהו במזרח אסיה שנקראת הודו. התכנון המקורי היה לחצי שנה כדי להירגע קצת מכל הלחץ- הלימודים, העבודה, החברים, פשוט הכול.
ג`איפור- תחנה קצרה באמצע הדרך. מצפה ג`אנטר מאנטאר היה בהחלט חוויה. מבצר אמבר היה שווה ונחמד, הן בשל הנוף והאוויר מחוץ לעיר, הן בשל המראה השונה שהקנו אלפי המראות הקטנות והקמורות המשובצות בקירות, ובעיקר בשל הטיפוס על הפילים והטיול הקצר על גביהם...
אי אפשר להישאר אדיש למראה המלון הצף, הנשים המתרחצות בגתות והילדים המשחקים במים. מלון לייק פאלאס יפה, אך הוא לא מלהיב אותם. בשלב זה הם כבר רוויים מארמונות, אך לא מוותרים על ביקור בסיטי פאלאס ובארמון המונסון הנטוש.
משפחת שפירא מבקרת בג`ודפור שרק המבצר האדיר התלוי מעליה מזכיר ימים יפים יותר, הביקור בגן החיות העזוב הוא קצת עצוב. ג`ודפור Jodhpur עבורם לא היתה מטרה אלא, רק עיר על אם הדרך למנוחה קצרה...
החיים בפושקר אשר על שפת המדבר מתחילים עם השקיעה. יושבים על מדרגות גאת מזרחית היורדות לאגם, ומביטים על כדור האש היורד מאחורי העיר. בתי פושקר הלבנים נצבעים באור של שקיעה ופס אדום משתלח באגם. אפילו הצוענים חדלים להטריד ומשאירים אותנו לבדנו ברגע של קסם.
תלמה ויורם גלין, מטיילים ותיקים, יצאו למסע בהודו. יורם הספקן מעלה על הכתב את כל הדרוש למטייל הנבוך כדי לרכך את ``הלם הודו`` הראשוני. בכתבה הראשונה בסדרה הוא מספר על ההחלטה להגיע לשם ומספק לנו היכרות ראשונה עם התרבות המקומית.
תלמה ויורם מסכמים את המסע שערכו בהודו ומביאים את החוויות המפחידות ביותר (כמו רכבת הלילה לאמריטצר), החוויה המרשימה ביותר וחוויות מוזרות נוספות כמו צפייה בחולדות קדושות.
גם כשמדובר בטיול רביעי בה, הודו לא חדלה מלהפתיע. לפניכם מסלול שמתחיל באתנחתא קלה בדלהי ההומה וממשיך לפושקר היפה על קופיה המתרוצצים וטקסי הפוג`ה ולאודייפור המלכותית ומרובת המקדשים. אנו מגישים לכם יומן מסע בהודו עתיר טיפים בשלושה חלקים.
בכתבה הבאה תמצאו את חלקו השני של סיפור מסע בהודו ובו מסלול שלם ומפורט לטיול של זוג צעירים בני 50+.
"מה לי ולהודו? לא אוכלים שם פואה גרה, לא שותים שם יינות בורדו, ובכלל אני לא תרמילאית. מסיבות הירח המלא בגואה רחוקות ממני כמו פטריות ההזייה גם. אבל כשמציעים לי לטעום (לא פטריות) עולם אחר-אני תמיד מוכנה להקשיב." בכתבה שלפניכם, עשרה ימים בהודו המפתיעה, השובה והמשכרת.
למרות שחיכה להלם התרבות המדובר, ההלם לא הגיע ובמקומו הגיעה אהבה גדולה למדינה הזאת, שיש בה כל כך הרבה צבעים, אנשים מיוחדים נטולי מחסומים, פרות ונהרות קדושים. טיול שהוא הסתכלות אחרת על החיים ורק מי שיגיע לשם יבין. לפניכם נקודות חשובות במסלול טיול בן 3 חודשים בהודו.
נסיעה באוטובוס מפושקרלדלהי אורכת כשמונה שעות ובאופן לא מפתיע אפשר להתעורר ממנה עם כאב ראש טורדני. אם מישהו קדח חור במיטתכם במשך שמונה שעות, יש סיכוי שתבינו על מה מדובר בכתבה הזו, שעוברת דרך בית חב"ד בלהי ומסיימת במעבר הגבול עם נפאל.
לאחר סיבוב בצפון הודו ונפאל מגיע אור לקורס בודהיזם, לפי מורשת של לרמה קונצו'ק, בבודהנת. החוויה המיוחדת מתגברת מיום ליום, ומביאה את אור להבנה טובה יותר של נפשו ולשאלות לגבי אורח החיים במערב.
שלושה שבועות עם שלל צבעי הסארי המשתוללים בעיניים, מבצרים מלכותיים, מקדשים, שווקים שובי לב, העיר הורודה, טאג` מהאל המופלא ועוד ועוד - הצטרפו לחוויה בשני חלקים!
בדרך לאגרה אפשר לעצור בפארק הציפורים בבראטפור, קצת טבע לפני כל השיש הזה בטאג`. משפחת פלג מגיעה לפארק ומתרשמת מסוגי הציפורים הנדירות החיות שם. משם ממשיכים ברכבת לעבר הטאג' מאהל, שביקור בו הוא בגדר חובה.
שמוליק הוא מטייל ותיק במזרח, ובכל זאת הודו מצליחה להפתיע אותו. לחיוב או לשלילה, אבל היא תמיד מפתיעה. קראו כאן על ביקורו בצפון הודו וברג`אסטאן - הנופים, הריחות והטעמים. אם כבר הייתם שם זה יחזיר אתכם, ואם אתם בדרך תרגישו שאתם כבר ממש שם.
הודו תופסת חזק את כל החושים. היא מלאה בצבעים, בריחות, בקולות ובמראות יוצאי דופן שלא רואים במקומות אחרים. אב ובנו יוצאים לטיול משותף להודו. אמנם ההתחלה לא קלה, אבל אחרי כמה ימים הם מצליחים, כמעט כמו כל מי שמבקר בה, להישאב למדינה הכל כך מופלאה הזו וחוזרים לארץ מלאים בחוויות ורשמים.
