מידע חיוני נוסף בדרום קוריאה

למי שמתנהל בתחבורה ציבורית. אפשר להשתמד ברכבת הבולט שמגיעה לכל יעד במהירות לדוגמא מסאול לבוסאן בשעתיים ורבע. שווה מאוד אבל לא זול. אפשר כם לעלות על רכבות מעט יותר איטיות ואז המחיר יורד.רכבת בולט

חשוב לדעת: בדרום קוריאה לא ניתן לשלם אגרת כבישים (Tollׂ) בכרטיס אשראי ולכן יש להצטייד במזומן.

הנסיעות יחסית יקרות ויש הרבה מאוד כבישי אגרה. ברכבת התחתית בסיאול לא ניתן לשלם באשראי אלא במזומן. מחוץ למקומות אלה ניתן להשתמש בכרטיס אשראי כמעט בכל מקום (חוץ מחלק מהחנויות ובדוכני האוכל בשוקים) .

בעת השכרת רכב נדרשנו להציג רישיון נהיגה בינלאומי של ממסי.

אף אפליקצית ניווט בטלפון לא פעלה כראוי באנגלית, ומה שעבד לתפארת היה ה-GPS המובנה ברכב השכור.

בדרום קוריאה לא נהוג לתת טיפים.

רוב הקוריאנים אינם דוברים אנגלית. כדאי להצטייד בסבלנות, באפליקציית Goggle Translate ובפתקים עם שמות היעדים בקוריאנית.

קוריאה מרושתת במצלמות אבטחה בכבישים בין-עירוניים ובערים.

נוהגים? דעו שהשוטרים מאוד מקפידים על נהיגה במהירות המותרת ולא קמ"ש אחד מעליה.

בדרך כלל אין מלחיות על השולחנות במסעדות והם גם לא ממליחים מאוד את האוכל. אוהבים את האוכל שלכם מומלח? הביאו מלח מהבית (וגם סכין. מזלג אפשר לבקש ולקבל) .

בזמן תיכנון טיול בקוריאה בעזרת מפות גוגל (My Map) לא ניתן להכניס “מסלול” למפה על מנת לתכנן מסלול נסיעה ו/או הליכה בין יעדים. גוגל פשוט לא מאפשר זאת בניגוד למסלולים במדינות אחרות. כשמנסים לעשות כן מתקבלת תשובת טעות “לא נמצא מסלול”.

הדרך להתגבר על כך היא כדלקמן:

1. במפות גוגל My Map ניתן להכניס “נעצים” של כל המקומות המתוכננים, כרגיל, כולל סמלים מיחדים.
2. לכל נעץ כזה יש אופציה “הצג במפות Google”. לחיצה מעבירה את המיקום למפת גוגל הרגילה (Google Map) עם ציון אותו מקום.
3. כאן מסמנים כוכבית על המקום הנבחר שנשארת תמיד עד שתוסר על יד המשתמש (אני לא מסיר את המקומות שהייתי בהם ומייצר לי את מפת הטיולים שלי) .
4. בין כל שתי כוכביות ניתן לייצר מסלול נסיעה/הליכה/תחבורה ציבורית אד הוק ולנוע איתו בשטח (Turn To Turn) ממש כמו בWaze. ואם מסיבה כלשהיא המסלול נעלם (נמחק) , ניתן לייצרו מחדש אם יש תקשורת סלולארית.
 

באוקטובר 2016 טילנו בדרום קוריאה עם רכב (ראה טיפ קודם). ברצוני לציין שאם מחפשים מלונות באתרים בין לאומים כמו טריפאדוויזר ובוקינג יש כמות מאוד מצומצמת של מלונות בערים הלא ראשיות כאשר בפועל יש שפע של מלונות שאינם מופיעים באתרי ההזמנות הרגילים. אך שאתה מגיע למקום שיש בו סימון בודד של מלון בבוקינג אתה מוצא שמדובר באזור מלונות ויש בו לפעמים עשרות מלונות מקומיים או Love Motels במחיר טוב, נקיים ומרווחים ליד המלון הבודד שהופיע באתר של Booking.

ברוב המקומות הקטנים לא היה צריך להזמין מקום כי אוקטובר לא השיא של עונת התיירות. חדר זוגי במצב טוב עלה כ-40 דולר. הם לא יודעים אנגלית. תוכנת התרגום בטלפון הנייד מאוד עוזרת.

טסנו עם חברת התעופה קוריאן אייר לטיול של 12 ימים (טיסה מעולה אגב). נחתנו באינצ'ון סיאול, ושהינו בה מספר ימים. אחריה שהינו בבוסאן (נסענו דרומה ברכבת מהירה, כרטיסים הזמנו מראש באתר KTX), ממנה טסנו אל האי ג'ג'ו עם קוריאן אייר (כרטיסים הזמנו מראש, טיסה של כ-40 דקות). באי שכרנו אוטו, לא הזמנו מראש, עלה כ-100 דולר ליומיים. מהאי טסנו ישירות חזרה לסיאול לשדה תעופה גימפו, ואז חזרה ארצה.

שהינו במלונות הבאים, אשר קיבלו ציונים טובים מאוד בטריפ אדווזיור:

סיאול: פסיפיק - מיקום נהדר (מיאונג דונג, ליד תחנת סאבווי), מלון ברמה טובה ומחיר סביר.

בוסאן: סיטדינס (Citadines), מלון דירות, מגדל בעצם (סמוך לחוף האונדה, מיקום נחמד אבל רחוק ממרכז העיר אלא קרוב לחוף היפייפה, סמך לתחנת רכבת של החוף), מלון מפואר, חדרים נהדרים, מחיר טוב.

ג'ג'ו: שילה (מרכז העיר, כרבע שעה מהשדה תעופה). חניה חינם, מלון מרשים ביותר וקרוב למסעדות וחנויות.

כסף המרנו בבנקים ובדלפקי צ'יינג'.

בכל חנות עברנו (אם אינני טועה) את הסכום של 30,000 כסף קוריאני, עבורו יש החזר מס אוטומטי בחנות, בצורה של הנחה או באמצעות הטופס שהם ממלאים על מנת שתגישו בשדה תעופה.

ממליצה מבחינת אוכל להתנסות במסעדת ברביקיו (יש בשפע), בתפריט לרוב בשר לבן (זול יותר) ובקר.

התרשמנו בעיקר מהניקיון, מהסדר, מהארגון, מהנוחות להתנייד, מתאי השירותים הנקיים! מהכל, פשוט נהדר, נח להתנהלות ולטיול.

מאתגר, אבל קיים. עד כמה שידוע לנו לקוריאנים אין מילה כזו – אוכל צמחוני. לרוב, גם כשבסוף אומרים להם ללא בשר ודגים יענו לכם שזה בלי בשר ודגים, רק עם חזיר...

א-ב-ל כמעט בכל מקום אפשר למצא גרסאות שונות של Bibimbap, אורז עם ירקות ורוטב חריף, שמגיע עם ביצה - אפשר לבקש בלי. בנוסף יש להם תבשיל טופו רך, חריף וטעים! חלק מהמנות של הנודלסים צמחוניים גם. הם מודעים לקושי והרבה פעמים הפנו אותנו למקום עם אוכל צמחוני, או ניסו למצוא. בסיאול כמעט ואין בעיה למצא אוכל צמחוני מקומי ואם לא, תמיד אפשר לפנות לאוכל מערבי.

סיכום קצרצר זה מתבסס על טיול בן 12 יום שנערך לדרום קוריאה עם שני בניי, בני 18 ו-15, בתחילת חודש אוקטובר 2014. הטיול היה מדהים, הנוף המקומי משגע.

אתרים מומלצים:

פארק Seoraksan: גולת הכותרת הראשונה של הטיול. גן עדן. תכננו לבלות כאן יומיים, ואם זמנכם מאפשר לכם – שלושה ימים. ביום הראשון אפשר לעלות לתצפית ברכבל ולצעוד למפל Biryong. ביום השני ללכת למפל Oryeon וביום השלישי בחרו מסלול נוסף.

פארק Maisan: מקדש Tapsa יפה והפארק כולו מומלץ להליכה. הנוף מה-Observation Point מדהים.

הר Hallasan באי ג'ג'ו: גולת הכותרת השנייה של הטיול. הצטיידו בחולצה חמה משום שבבוקר מאוד קר. עלייה במסלול Seongpanak וירידה במסלול Gwaneumsa. ביציאה מחכות מוניות שיכולות לקחת אתכם למלון.

האי ג'ג'ו: שכרנו מונית לכל היום והנהג לקח אותנו לאתרי התיירות הרגילים של האי. אהבנו במיוחד את הר הגעש Sanbangsan.

העיר Geongju: בעיר ישנו פארק שבו מרוכזים מבנים עתיקים ומקדשים. מומלץ אם יש לכם מדריך מקומי שיכול להסביר על המקומות.

אתרים לא מומלצים:

האיזור העתיק של העיר Jeonju: ממוסחר ולא מעניין. המבנים אינם עתיקים.

כפר הפולקלור ליד Suwon: מיותר.

כפר הפולקלור Hahoe ליד Andong: מיותר לחלוטין.

בטיולי הקצר בדרום קוריאה למדתי ממארחיי (הישראלים) מספר מנהגים קטנים שיכולים מאוד לכבד את המקומיים. התרבות מבוישת, אך הרבה יותר פתוחה מהתרבות היפנית.

הראשון - בעת מסירה של חפץ, כולל כסף במעמד תשלום או קבלה שלו, נהוג לאחוז את החפץ בשתי הידיים. ניתן לקוד קידה קלה מאוד עם הראש ולומר תודה בקוריאנית kamsamnida (הם מאריכים את ה-sam, כבר תבינו שם...).

השני - אם יוצא לכם לשתות אלכהול עם קוריאנים (בדרך כלל סוג'ו או מקהלי), בדרך כלל מוזגים לך לכוס. יש להחזיק את הכוס בשתי ידיים אם אדם מבוגר מוזג לך. לאחר שמזגו לך (או לפני) אתה יכול למזוג לאחר. שוב, אם הנמזג הוא מבוגר ממך, יש להחזיק את הבקבוק בשתי ידיים (או להניח קלות יד אחת על היד האוחזת את הבקבוק באיזור המרפק). אותי הזמין בשוק גבר שיכור (אם קוריאני פונה אליך סתם כך, כנראה שהוא שיכור) לשתות איתו. ניסיתי לסרב בנימוס אך זה לא עבד. הוא מזג לי ושתיתי, ברגע שהתכוונתי ללכת, הוא זעם. הבנתי שאני צריך למזוג לו, כך עשיתי (עם שתי ידיים) והמשכתי בדרכי. אני ממש התאהבתי בדרך המזיגה הענווה הזאת ולתקופה קצרה מזגתי כך גם בארץ (לתגובותיהם ההמומות של סביבתי).

אגב מבוגר וצעיר, אם אוכלים עם קוריאנים מאוד נהוג שהאדם המבוגר יותר משלם על הארוחה. אם נוסעים בתחבורה ציבורית, יש לקום לאדם מבוגר-קשיש (בניגוד לארץ שהרבה שכחו ערכים מסוג זה, שם המבוגר לעתים ידרוש את מקומו). מכיוון שהקשישים זוכים לעדנה מחודשת בערוב ימיהם, הם נוהגים לדחוף ולצעוק לעתים - לזרים אחרים זה מפריע, בתור ישראלי זה לא הרגיש מוזר בכלל.

זה נכון שהם מבינים שאנחנו תיירים וכביכול אין צורך בכל המאניירות הקטנות, אבל זה מוסיף טעם, גם לנו ובעיקר להם. ממליץ בחום.

מילים שכדאי לדעת. בקוריאה אם יודעים לומר תודה ושלום זה שווה את הכל. המקומיים מאוד אוהבים שמתלהבים שיודעים כמה מילים ובעצם ובמיוחד את השתים האלה. אז לומר שלום- אניו אסהיוווווו- כן, צריך להאריך קצת את הסוף. תודה- קמסמנידהההההההההה. גם כאן מאריכים. 

נעליים בקוריאה- מנהג מאוד מקובל כמעט בכל אסיה הוא להוריד נעליים בכניסה לבית. בקוריאה באכסניות ובמקדשים צריך להוריד נעליים בכניסה. זה מנהג אשר מכבד את המארחים ואת הקדושה.