מידע כללי על קניות בהאוונה

טיילנו בקובה בחודש מאי השנה במשך 12 יום, עם רכב. בשורה התחתונה - אכזבה. אחרי כל מה ששומעים ומספרים על קובה התאכזבנו ורק שאלנו את עצמנו עם אנחנו באותה מדינה שעליה דיברו כל כך הרבה. לא יודע איך היה המצב בברית המועצות אבל כנראה שבקובה זה די דומה לזה, בשינויים קטנים: במקום וודקה יש רום, במקום מוזיקה קלאסית יש את הסון והסלסה, ואת השלג מחליף החום הכבד. התעמולה, התורים הארוכים לכלום, החנויות הריקות, השקרים לגבי רמת הרפואה והחינוך, השוק השחור, ההתקמבנות של אלו שיכולים להשיג כסף זר וכו`. לצערנו, בעיקר אחרי הסיפורים על האישיות המופלאה של האוכלוסיה, פגשנו מעט מאד אנשים (ברחוב) שעזרו לנו בלי לצפות או לדרוש תשלום כזה או אחר. שוב, יתכן שזו הדרך לשרוד במדינה מסוג זה. 

בלי שום קשר - מבחינת טבע, נופים, חופים, אטרקציות קובה לא מתקרבת למדינות דרום אמריקה או המרכז (מניסיון). ככה שחוץ מלבקר בה מבחינת עניין בפוליטיקה ובמצב אין, לדעתי, יותר מדי מה לעשות בקובה. גם את המוסיקה צריך הרבה פעמים לחפש ולשלם. תשכחו מלהקות ברחוב או במסעדה או רמקולים באמצע הרחוב. 

קצת טיפים: אינטרנט וטלפון יקרים. סלולרים מהארץ עובדים-יקר. אל תבואו עם דולר אמריקאי. רק יורו או קנדי. 

אוכל - גרוע, אוכלים בקאסה. מאד ממולץ להביא חטיפים איתכם. בדרכים אין אוכל. את ההזמנות לקאסה הבאה עושים יום קודם, מבקשים מבעל הבית להזמין לכם.

הוסטלים כמו בדרום או במרכז. אין שלטים או משהו בסגנון.הלונלי פלאנט על קובה באנגלית והתרגום שלו גרועים עד גרועים מאד. הכותבת לא ממש קשורה ועושה עניין מכל דבר. בטוח שיש ספרים אחרים. אם אתם רוצים לראות משהו שאין בו 4 ערוצים המקומיים של קובה (ואין שם כלום), נגיד כמו משחק מאירופה אז תוכלו למצוא את כל הערוצים במלון יוקרתי. 

 למי שיש רכב והוא מגיע לבאראקווה (אפשר לוותר) שידע שיש דרך להולגין לא דרך סנטיאגו. בניגוד למה שאומרים חלק מהאנשים. 

קאיו קוקו - זה אחד המקומות המגעילים שהגעתי אליהם בטיול. אי שסגור לקובנים ומלא בבתי מלון הכל כלול שתפסו את כל החופים. תתרחקו. גם הכביש המוביל לשם הרס את הים והסביבה. 

ויניאליס - נמצאת במקום באמת יפה ולשם דווקא כן כדאי להגיע. שימו לב לזה: תשאלו על קרבות תרנגולים. אנחנו היינו באחד כזה באזור ויניאליס. מדובר ביריד של ממש, של הימורים, קרבות תרנגולים, המון שתיה והרבה מקומיים. כמובן שלא חוקי, ותצטרכו הסברים כיצד למצוא כזה. שווה שווה. 

הוואנה - מדהימה מבחינת האדרכילות והשיפוצים. גן עדן לחובבי צילום. ההצגה של ירי התותחים בהוואנה ממש לא שווה את ה 6 דולר. למקומיים זה עולה משהו כמו 25 סנט.

חזרתי מקובה לפני כשבוע, לאחר בילוי של שבועיים בהוואנה (5 לילות) שלטעמי היו יותר מידי, 4 לילות בוארדרו, שלטעמי היו המענגים ביותר (יהיו רבים שיחלקו עליי כי מדובר בנופש תיירותי לכל דבר ופחות מרגישים את הייחודיות של קובה מעבר לחופים המכשפים ביופיים), תור של יום אחד לעמק ויניאלס - מאוד יפה לראות כל כך הרבה טבע ואקלים שונה של האי המדהים הזה. מבחינתי זו חוויה רוחנית לכל דבר, תור בן יומיים העובר דרך 3 ערים: סנטה קלרה, טרינידד (העיר האותנטית במיוחד) וסינגואפוס. אני ממליץ מאוד על התור הזה, שכן כטייל מפונק כמוני מצאתי את עצמי מוגן במסגרת של תיירים נוספים וכך חשתי ביטחון בתחושה החריגה שנחנת כשמסתובבים לבד בין קובנים ואל תבינו לא נכון, קובה מקום מאוד בטוח: שוטרים בכל מקום, והתייר הוא מחוץ לתחום העונשין כמעט בכל דבר.

לקח לי 3 ימים להתרגל להלם הראשוני של הוואנה (כמו שכולם אומרים חזרה אל העבר דרך מנהרת זמן), חשתי ונזכרתי בילדות שלי משנות השבעים במשך לא מעט סיטואציות. לאחר שתפסתי את העניין ומצאנו איפה לאכול זול וטוב הסתגלתי, ובייחוד כשיצאנו מהוואנה לעוד אזורים מדהימים.

טרינידד היא עיר שאסור לפספס. והנה טיפ לחובבי הסיגרים, תתאפקו מהאנשים שיציעו לכם סיגרים ברחוב בהואנה, בטרינידד נתקלנו בסיגרים באיכות ממש גבוהה שזהה לאיכות שראינו בחנויות בגובה 1000 פזו. (הם מכרו את הסוג הזה ב- 100 פזו) כך שתסתדר לכם האוזן. בקיצור כדאי לחכות עם קניית הסיגרים לעיר טרינידד (על פי ראות עיני וניסיוני).

שימו לב ישראלים יקרים, אבל שימו לב טוב טוב- הרבה כתבו פה טיפים על שערי החליפין הכדאיים ביותר, ובסוף יצאתי מופסד כהוגן. לפני הנסיעה לקובה יש לקנות אך ורק דולר קנדי. תקבלו עליו הרבה יותר מכל שער אחר, וביחוד אנו שקונים אותו בארץ בערך פחות משער השערים, זה שתקבלו יותר פזו יחסוך לכם הרבה כסף.

אופציה שניה היא לקנות אירו, שאמנם ישמש אתכם לקישור טיסה באירופה, אך בכל מקרה תקבלו עליו פחות מהקנדי. דולר אמריקאי לא בא בחשבון! מקבלים על דולר אמריקאי בערך 0.94 פזו. ממש שונאים את אמריקה שם.

טיפ חשוב נוסף הוא לגבי הפלאדראס: מסעדות פרטיות, שמקומיים לא רשאים להכנס אליהם, ומוצע שם אוכל בסטנדרטים יותר גבוהים מהנורמלי שם (תוכלו למצוא שם מפירות ים ועד קינוחים טובים). על פי נסיונינו. איך שמתיישבים ורואים את התפריט, לציין שלא הגעתם על ידי מישהו שהמליץ (חשוב להבין, שהמסעדות משלמות עמלות הנלקחות מכיסכם לאלו שהביאו לקוחות לתוך המקום שלהם), ולכן יתכן ויביאו לכם תפריט אחר ששם המחירים נפלו בחצי. אני התפלאתי כל פעם מחדש מהתופעה הזאת.

מונית משדה התעופה לעיר הואנה עולה בין 13 ל- 15 פזו. ושוב: תביאו דולר קנדי, ותברכו אותי.

רצוי לקנות סיגרים קרוב למועד הטיסה כדי שיחזיקו יותר זמן בארץ וכדי לא להיסחב.

קופסא של 25 סיגרים בשוק השחור (Cohiba Esplendido) עולה כ 25$. כדאי לקנות סיגר אחד בחנות כדי `להרגיש` סיגר אמיתי.

מקור אמין בהוונה ויאחה (צריך להזמין יום לפני).

שני שווקים נחמדים בהם ביקרתי הם שוק מזכרות בהוואנה, ברחוב בו נמצאות מרבית נציגויות חברות התעופה הזרות, לא הרחק מהוואנה ליברה, המלון המפורסם בעיר.

שם הרחוב: Calle 23.

תוכלו למצוא שם פסלים, תמונות, תכשיטים מעשי יד המקומיים, מכוניות עץ, ועוד.

שוק נוסף הוא בטרנידד (למעשה בכל פינת רחוב יש שוק). השוק ליד קאסה דה לה טרובה הוא שוק חביב בו תוכלו למצוא מזכרות יפות- מפות שולחן, פסלים, תכשיטים, ועוד.