שלום לכולם,
המאמר הזה מסכם על קצה המזלג קרוב לשבועיים טיול ביוון של זוג מבוגר אך צעיר ברוחו....
יום ראשו/שני - סלוניקי. עיר יפה אך יום שלם זה די והותר למי שלא עובר כל מוזיאון ובוחן בקפידה כל אבן.
יום שלישי - עברנו דרך העיירה וורגינה בה בקרנו במוזאון מרשים המלמד על אופן הקבורה של פיליפ השני אביו של....
משם המשכנו לעיר המפלים אדסה, חזינו בזרמים האדירים והמשכנו עד לעיירה הציורית על שפת אגם קסטוריה.
יום רביעי - מערת הנטיפים נפתחת רק ב-10 ונצלנו את הזמן לטיפוס לשיא הרכס. משם המשכנו להרי וכפרי זגורי בצפון יוון – דרך עיירות ציוריות "שהגדולה בהם" קוניצה עם כמה מאות תושבים.
בערב הגענו לפפינגו והתארחנו בביתם של זוג קשישים דוברי גרמנית בעיר.. קפצנו לבקור במיקרו פפינו הסמוכה עם תצפיות מרהיבות על מפער קניון וויקוס.
יום חמישי - המשכנו במסלולים מתפתלים לעיירה הסמוכה וויקוס עם תצפית נוספת אל מפער קניון וויקוס, משם דרך העיירה היותר תיירותית מונודנדרי לתצפית אוקסיה המסחררת ולתצפית נוספת ליד המנזר הנטוש במרחק של כ-600 מטר מהעיירה. מדובר על קניון בעומק של מאות מטרים והמשך ההליכה מהתצפית מוגדרת כמסוכנת למדי.
את הלילה עשינו בעיירה דילופו לא לפני שבקרנו מספר גשרים עתיקים.
כאן המקום לציין כי בדילופו למשל מתגוררות היום 6 משפחות ורוב הבתים נטושים או סגורים. המבוגרים מסיימים את חייהם, מה גם שתנאי החיים שם לא קלים, והצעירים עוזבים כי פשוט אין שם אפשרויות פרנסה להוציא תיירות בעונה או משק סגור המספק לעצמו את צאכיו כמו לפני מאות שנים.
יום שישי - המשכנו דרומה לעבר האזור הפראי ביותר שבקרנו - חבל צומרקה אליו הגענו דרך עיר ואם באזור - איונינה, מבצר על שפת אגם יפה. נסענו בדרכים קסומות ופתלתלות ברמה שמאוד לא מוכרת (מעלה עקרבים הישן - אוטוסטרדה לידו..) חצינו נחלים ונהרות, גשרים ישנים ועתיקים ובקור בעיירות רפאים כמו סיראקו (ולידה קלאריטס) פרוסיליו, חריסטי ופרמנטה - העיר "הגדולה" עם כמה מאות תושבים ומסעדה...
את הלילה עשינו בבית הארחה בעמק בעיירה "נטושה" מליסורגי עם נוף מדהים. המקום היה סגור, ולמזלנו היה לנו סים יווני ובאמצעות מתורגמן קיימנו שיחה עם בעל המקום שהגיע מהעיר הסמוכה לפתוח עבורנו את המלון על כל המשתמע מזה..
יום שבת - המשכנו בדרכים קסומות, בחלקן מסוכנות למדי בגלל מצב תחזוקה רעועה ודורשות ערנות ברמת נהיגת שטח. לא וויתרנו על בקור בעיירה מצובו ומשם עד מטאורה - אזור פלא הטבע - המנזרים התלויים.
את הלילה העברנו במלון למרגלות הצוקים בעיירה קסטראקי לא לפני שצפינו בירידת השמש ובקור באחד המנזרים התלויים. שם היה מפגש ראשון עם הציליוויזציה אחרי שבוע של אזורים פרועים, נטושים אך מרהיבים.
יום ראשון - בקור נוסף לאור יום בתופעת הטבע של מנזרים השתולים בראשי צוקים שלא ברור איך ולמה בכלל נבנו במקומות המדהימים האלו.
משם נסענו לחצי האי פליון המקרב אותנו לאתונה. בדרך עברנו בשתי עיירות ציוריות להפליא שכרגיל מזדקרות בראש צוקים עם נופים מדהימים ודרכים "מרתקות". מהעיר הגדולה וולוס טיפסנו לעיירה מקריניצה ומשם לפורטריה.
משם חצינו את חצי האי לכוון מזרח ואת הלילה עשינו בעיירה שכוכת אל נוספת - זגורה (3,000 תושבים לדברי בעלי המלון בו היינו האורחים היחידים..).
יום שני - גלשנו לכוון החוף המזרחי של האי והקפנו אותו עם מחוגי השעון, שוב בדרכים הרריות מפותלות. משם דהרנו עד לעיירה הציורית ארכובה בואכה העיר העתיקה דלפי.
יום שלישי - פתחנו את הבוקר בסיור במוזאון ובאתר העיר העתיקה דלפי.
כאן המקום לספר שבנגוד להמלצות לשהות כמה ימים באזור, למזלנו הזמנו את החדר בזגורה לילה אחד, דבר שאיפשר לנו להוסיך לתוכנית את "מרכז העולם" את העיר העתיקה דלפי.
לדעתנו יעד חובה, מרשים ביותר עם חשיפה להסטוריה האלים כמו זאוס, אתינה ושאר החברה…
הפריטים במזואון מרשימים ביותר וכך גם הסיור בעיר העתיקה על בתי האוצר, התאטרון, האיצטדיון והמקדש.
בדרך לאתונה עברנו דרך מנזר מיוחד וססגוני - אוסיוס לוקס, השוכן בתוך וואדי אך עם תפצית מרשימ ה על העמק למרגלותיו.
בערב כבר היינו באתונה, במלון במרכז פלקה, שעל גגו בקומה השביעית שתינו שוקו וצפינו על האקרופוליס במלוא הדרו.
יום רביעי - פתחנו בטיפוס לאקרופוליס שהוא ללא ספק אתר חובה. משם סיור רגלי בעיר אשר כל סימטה בה הוא שילוב של עתיקות ומסעדות - טברנות בפי המקומיים.. (חנות לתחתונים - בוטיק התחת..)
בצהריים הצטרפנו לסיור רגלי בה למדנו על תעשיית השייש ביוון - מסתבר שזה חומר גלם זמין וזול יותר מבניה מעץ או בטון.
יום חמישי - לאחר טיול התרעננות, טפוס על הריאה הירוקה ליד האקרופוליס וגלישה לבית המגורים של אביו ז"ל של חבר קרוב, הוצאנו את הרכב מהחניה המקרוסקופית של המלון המחייבת קפול מראות ויכולת נהיגת שטח מתקדמת..
כאן המקום לציין כי בעיירות הקטנות כמו בסימטאות הערים למיניהם - מדובר ברחובות צרים ביותר. רכב המיקרו - סמארט - פופולארי ביותר בגלל שאורכו קצר מרוחבו.
לחובבי המכוניות הגדולות שווה לחשוב פעמיים באם לשכור רכב גדול מגולף או אופל אסטרה.
את השעות מהצהריים ועד ההמראה לקראת חצות העברנו בנסיעה סובבת חופים בכוון מחוגי השעון. התחלנו בעיר הנמל פיראוס, מה שהתברר כמיותר לחלוטין.. משם אל האגם הנסתר ווליאגמני ועד לקייף הדרומי ביותר - שם מתנוססים שרידי מקדש פוסידון. בתזמון מדהים של שעת השקיעה שתינו שוקו והתרגשנו מהמראה המלבב לקינוח…
משם בחשכה נסענו לשדה התעופה עם העברה של השעה האחרונה במרכז קניות מרשים מק-ארתור.
שם רק התחזק הרושם שנבנה בהדרגה לגבי העם היווני - המדינה פושטת רגל, נטל המיסים אדיר (מע"מ 24%, הטלים על משפחות מרובות ילדים, עתיד לא ברור, תחושת השפלה ועוד) אבל העם היווני חיי חיי הוללות ויש לו לו"ז ורצונות משלו. מוטרד בעיקר מה יקרה לתמיכה של גרמניה כמו שאנחנו צופים בתוצאות הבחירות בארה"ב.
קיצר - מדינה מרתקת, במרחק קצר המציאה כל כך הרבה לאוהבי הטבע הפראי, עתיקות, הסטוריה ואוויר פסגות.
כמה טיפים:
תקשורת - רכשנו סים של חברת COSMOTE. כ-17 ארו לסים עם 200 דקות שיחות מקומיות ו-1 גיגה גלישה. לא זול כלל ועיקר.
כסוי מעולה עם גלישה טובה בכל יוון, טוב יותר מהגלישה ברוב המלונות.
תזמון - מחוץ לעונה, מחירי המלונות צונחים עד כדי 50% ויותר. בכפרים הם ריקים ומשוועים לכל יורו.
רכב - עשינו מעל 1700 ק"מ, וס"ה עלות הסולר הייתה פחות מ-100 ארו. מומלץ להתעקש על מנוע דיזל עם צריכה מדהימה של כ-20 ק"מ לליטר וגם מחירו נמוך מבנזין.
לגבי הגודל - כבר ציינתי לשקול הייטב את גודל הרכב בגלל הרחובות הצרים.
נדרשת יכולת נהיגה (עדיפות למי שמורגל בנהיגת שטח !!) בדרכים צרות, מתפתלות עם תחזוקה לקויה, בורות, תהומות ללא גדרות וכדומה.
נווט – השתמשנו בצרוף של מפות IGO לא מעודכנות, מפות אנדואיד חופשיות שהורדתי לאורוקס, גוגל מפות וגוגל ארץ. היו תופעות מעניינות של כבישים ושבילים חסרים שאפשר להבין, אך גם שבילים שלא קיימים בשטח וקיימים באחת המפות..
שילוט – כיום ברוב המקומות יש שלטים חומים כולל בשפה האנגלית. באזורים הפחות מתויירים עם הזמן לומדים קצת את האותיות היווניות הזכורות לטובה מלימודי הנדסה למי שלמד פעם… דלתה, גמה, קסי אתה וכו.
סלט יווני - אחרי כמה מסעדות הבנו שהסלט היווני המקורי הוא עגבניה ומלפפון ובצל סגול פרוסים באופן גס ביותר ומקשטת אותם פרוסה ענקית של גבינה מלוחה עם כמה זייתים.
מחירי האוכל - סלוניקי הזולה מכולם, עלייה מתונה בכפרים הנידחים (שם אתה מרגיש שאתה תורם לכלכלה..) וקפיצה בלתי מובנת באתונה. איך אמר לנו ממליץ מקומי - "מסעדה יוונית מצויינת וזולה ביותר - ב-40 יורו תקבלו ארוחה מפנקת..".
