טיול בצפון איטליה: ורונה אגם גארדה ונציה אגם מאג'ורה אגם קומו מילנו

בס"ד

 טיול בנות לצפון איטליה 7/8/12 -; 14/8/12
וורונה -; אגם גארדה -; וונציה -; אגם מאג'ורה -; אגם קומו -; מילאנו
טיול הבנות כלל אותי (56) ובנותי (32, 28, 24), את הילדים השארנו עם האבות

טיפים:

עקב אילוצים -; יצאנו בשבוע הכי יקר בשנה -; זה אומר, טיסה ובתי מלון יקרים יותר והמון תיירים. תשתדלו לא לצאת בשבוע הספציפי הזה, באמצע אוגוסט.

את הטיסות הסדרנו מול איסתא, אבל אצל סוכנים אחרים ניתן למצוא טיסות יותר זולות במיוחד אם מזמינים שבוע לפני הטיסה.

את בתי המלון הסדרנו מול תמרה קסאנה (Casa Italia ) אשר יצאה מגדרה למצוא לנו בתי מלון נפלאים ובמחירים סבירים, אפילו בונציה. (פרטים: 02-6785860 [email protected])
תמרה גם השיגה לנו רכב מול חברת הרץ, במחיר הכי זול לפחות מעוד 3 סוכנים שבדקנו.
אגב: היא הציעה לנו טיסה הרבה יותר זולה מאיסתא אבל כבר לא יכולנו לבטל עיסקה.

GPS -; ממש לא חובה למי שמתמצא במפות. השילוט כל כך ברור בדרכים שקשה ללכת לאיבוד.

במקום שלושה אגמים (שכולם יפים!) אפשר להרוויח יום וחצי בדולומיטים (לשם כך צריך לסדר לילה אחד מלון בצפון.

בתוך המסלולים עצמם, נתתי עוד טיפים נקודתיים.

התכנון: מקריאת המון טיפים, המלצות וסיפורים באתר "למטייל" שעזרו לי מאוד.
טיפים, המלצות, ספרים ומפות שקיבלתי מחברים שביקרו באזור.
וכן הספר המצויין של "שיחור" על צפון איטליה, שקניתי במ.מ.ס.י. בעת רכישת רישיון
בינלאומי. הספר ליווה אותי לאורך כל תכנון הטיול, והטיול עצמו.
תקציר הטיול:

 7/8 - נחיתה במאלפנסה מילאנו -; פאדנגה סול גארדה (למלון טרזה סול לאגו) - וורונה -; סירמיונה -; פאדנגה.
 8/8 - פאדנגה -; סאלו - אסקלאנו מאדראנו(מעבורת) -; טורי דל בנאקו -; מלצ'סינה - ריבה דל גארדה -; מפלי וורונה -; אגם טאנו -; לימונה -; חזרה למלון.
 9/8 - פאדנגה -; בורגאטו -; וולג'יו -; פאסרישיה - דזנסאנו -; חזרה למלון.
 10/8 - פאדנגה-; וונציה (מלון אלוג'י אגלי ארטיסטי) - מוראנו -; בוראנו -; וונציה.
 11/8 - שבת - וונציה שבת -; הגטו היהודי -; סן מרקו.
 12/8 - וונציה המשך -; אגם מאג'ורה -; דארמלטו (מלון הוטל די פלמה).
 13/8 - דארמלטו -; ארונה - סטרזה -; איזולה פסקטורי -; איזולה בלה -; שוויץ אסכונה -; חזרה למלון.
 14/8 -;דארמלטו -;אגם קומו -; העיר קומו -; בלאג'יו -; למילנו דרך לאקו -; ברגמו לשדה התעופה -; טיסה חזרה.


 יום ג' 7/8/12 היום הראשון

יצאנו מנתב"ג בשעה 6:15, באיחור של כשעה וחצי (צ'רטר -; דרך איסתא). נחתנו במאלפנסה, מילאנו בשעה 10:30 לפי שעון איטליה. (אצלינו 9:30).
לקחנו את הרכב ששכרנו בארץ דרך הסוכנת שלנו של בתי המלון, מחברת הרץ ב 285 יורו לשמונה ימים. המחיר הזול ביותר שמצאנו. לא השגנו GPS בארץ וחברת ההשכרה רצתה המון כסף ליום, אז החלטנו לסמוך על המפות והשילוט בכבישים, שהתבררו כאמינים ביותר.

יצאנו לדרך באוטוסטראדות A8 ו A4 (כמובן לאחר ברבורים של רבע שעה נסיעה בכיוון ההפוך... מצאנו מעגל תנועה וחזרנו... התאפסנו מול המפות. נסיעה של שעה וחצי, הביאה אותנו לדרום אגם גארדה עלינו במחלף של דזנסאנו (desenzano) ומשם היישר לעיירה פאדנגה סול גארדה (padenghe sul garda), בו שוכן מלון הדירות שלנו היפהפה (le terrazzo sul lago) (בשעה 13:00). קיבלנו דירת שני חדרים עם מטבחון, מקרר, מכונת כביסה ומרפסת לכיוון הבריכה ומול האגם. ובעלי במקום ממש נחמדים. התמקמנו ויצאנו לדרך. (43 יורו ללילה כל אחת + 1.5 יורו מיסי עיר כל אחת).

לוורונה (varone) נסיעה של חצי שעה (בחרנו לא לעלות על האוטוסטראדה (4A) אלא נסענו בכביש צמוד יותר צר וצמוד לאגם... אומנם קצת יותר איטי אבל אינו כביש אגרה (ss11) ורואים ממנו נופים מקסימים.
בפאתי העיר חיפשנו חניה (כמעט לכל עיר ועיירה אין אפשרות חניה בתוך העיר, אלא רק בחניונים מסומנים) שאלנו מקומית נחמדה על חניה והיא הובילה אותנו בנחמדות לחניון חינמי ממש ליד שערי העיר ובמרחק של 10 דקות ממרכז העיר. (בכלל האיטלקים יוצאים מגדרם לעזור לתיירים להתמצא בשטח... נתקלנו בזה מספר פעמים במשך הטיול, אולי כי רואים ארבע בנות חמודות...). כמובטח, 10 דקות הליכה הביאה אותנו למבצר הגדול והיפה של וורונה... כמה תמונות והמשכנו לכיכר (הפייאצה) הגדולה של העיר ובסמוך אליה האמפיתאטרון הרומי הגדול, ארנה. אי אפשר היה להיכנס פנימה... צילמנו רק מבחוץ והמשכנו דרך טיילת עמוסת חנויות ודוכנים, יופי לשופינג, לביתם של גיבורי המחזה רומיאו ויוליה העמוס תיירים. צילמנו כמה פוזות ויצאנו חזרה לאוטו, לא לפני שקנינו בדרך קצת פרות וירקות.
בוורונה היינו כארבע שעות... די והותר (מ 14:30 -; עד 17:30).

חזרנו באותו הכביש שהגענו (ss11), ישירות לשקיעה בעיירה המקסימה סירמיונה (sirmione) הנמצאת באמצע דרום אגם גארדה, כמו לשון, לגונה בתוך האגם). כמובן החנינו באזור החניה המסודר בפאתי העיירה. צילמנו כמה תמונות שקיעה על רקע האגם, הסירות והברווזים, וצעדנו רגלית לעבר החומות, המבצר והפייאצה המרכזית בכניסה לעיירה המקסימה והמתויירת ביותר. ואיך לא... אכלנו שם את הגלידה הכי הכי הכי טעימה בעולם !!!

למי איכפת שהחום הוא בערך 34 מעלות והלחות גבוהה כמו בת"א.......

חזרנו למלון בשעה 23:00, עייפות מלילה לבן של לפני הטיסה, ויום טיולים ארוך.
עייפות אך מרוצות.... מקלחת ולישון.


 יום ד' 8/8/12

בקושי רב התעוררנו בבוקר בשעה 8:00, אכלנו ארוחת בוקר מאולתרת שכללה: קרקרים, צנימים, ממרח טונה, ממרח שוקולד וכו

היום יוצאים לסובב אגם גארדה. המלון שלנו נמצא בדרום הגדה המערבית של האגם. המשכנו צפונה באותה הגדה, הגענו לעיר סאלו (salo) שיש לה טיילת מקסימה ומתופחת לאורך האגם, המון גנים, סירות, בתי מלון ונוף משגע... כמה תמונות וממשיכים בדרך צפונה.

הגענו לעיירה מאדרנו (toscolano maderno). בעיירה זו לא ממש טיילנו אלא עלינו שם למעבורת עם הרכב, שזו חוויה בפני עצמה... השיט הראשון שלנו בטיול... המעבורת ( 32 יורו) העבירה אותנו לגדה המזרחית של האגם, לעיירה בשם טורי דל בנאקו (torri del benaco) מתברר שזוהי עיירה חמודה ביותר... טיילנו בפייאצה ובסמטאותיה היפות... הצצנו למבצר היפה שלה שהוא בעצם מוזיאון. וכרגיל... חנויות מזכרות בלי סוף... קנינו שם פסטה צבעונית למלא צנצנות בבית... מזכרת אופיינית מאיטליה.... (חוץ מהמסכות של וונציה).

משם המשכנו צפונה לכיוון מלצ'סינה (malcasine) שכולם מדברים בשיבחה... הכוונה היתה לטייל בעיירה ולעלות ברכבל להרים... אך... לאחר סיבוב כושל בעיירה, לא נמצא מקום חניה... בכל החניונים היו תורים ארוכים בהמתנה, והבנות לא ממש התלהבו לחכות ולעלות לרכבל, אז יצאנו ממלצ'סינה עוד צפונה... עד לריבה דל גארדה (riva del garda), הממוקמת בנקודה הצפונית ביותר של האגם... ממנה המשכנו עוד כ 3 ק"מ למפלי וורונה (casate varona), במפלים עשינו טיול של חצי שעה קצר וקולע, אחרי עליה של מיליון מדרגות... כמה כייף להירטב ולהצטלם במים הזורמים בסלעים ברעש ובעוצמה. ביום חם שכזה... היה כייף להתרענן.

המשכנו צפונה עוד כ 8 ק"מ בדרך יפהפיה, עלייה מפותלת... ובדרך, איך לא, עוצרים לצלם תצפיות יפהפיות על העיר ריבה וכל השפיץ הצפוני של אגם גארדה שנראה כמו על כף היד (מזכיר את הכינרת שלנו). אחרי פיתולים רבים נגלה לעינינו האגם הכי קסום בעולם, בין ההרים ובין העצים, אגם טאנו (lago tanno) עם מימי התורכיז הצלולים... מדהים !!! וואוו....
כמובן, כמו בכל מקום באיטליה, ירדנו מדרגות ועוד מדרגות, עד שהגענו לשפת האגם, איזה שקט ושלווה עוצרי נשימה... לעומת כל איזורי התיירות ההומים.
כמובן שצילמנו שם תמונות-גלויה מהממות. התיישבנו למנוחת צהרים עם פירות על שפת האגם, סביבנו נופשים משתזפים ושוחים . יעל אפילו העיזה ונכנסה גם לשחיה קצרה במים. ממש לא רצינו לעזוב את המקום, זו היתה הפסקת צהרים מדהימה, באחד המקומות היפים ביותר שהיינו בטיול הזה לכל הדעות.
בדרך חזרה מאגם טאנו עצרנו לרגע בעיר טאנו כדי, איך לא, לצלם את המבצר שמזדקר לאורך כל הדרך המפותלת. הדרך חזרה לאגם גארדה היתה מקסימה, לרדת בפיתולי הדרך ולצלם תוך כדי נסיעה את הנופים היפים.

בצפון האגם, פנינו לגדה המערבית , לעבר העיירה לימונה (limone) השוכנת בצפון מערב של האגם אשר משמאלה האגם ומימינה ההרים הגבוהים... כל העיירה בנויה על מידרון... מה שאומר... סמטאות צרות ותלולות והמון מדרגות... עיירה ציורית ומקסימה... עיירה עם אווירה מיוחדת. בתים מיוחדים הריצוף בסמטאות מיוחד... אין מילים. וכמובן כל הסמטאות עמוסות בחנויות לתיירים הרבים המבקרים בה. ובפייאצה, התיישבנו לאכול גלידה איטלקית משובחת (כמובן, לא כמו הגלידה של סירמיונה).

זהו, בזה סיימנו את מסלול יום ב' של הטיול. המשכנו מלימונה דרומה עד שהגענו למלון בפאדנגה היתה השעה 20:30, מכוון שעדיין אור, שני ויעל ירדו לשחיה קלה בבריכה. הכנו ארוחת ערב שכללה אורז עם ירקות, וסלט. כולם הושיטו יד. כמובן, גם אם עלה הראיון ללכת בערב לדזנסנו... לאף אחת לא היה כוח... נלך מחר......


 יום ה' 9/8/2012

לאחר התלבטויות רבות מה עושים היום, והתייעצות עם בעלי המלון הנחמדים, החלטנו בצער רב לבטל את התכנון לעלות צפונה לדולומיטים, למדונה די קאפליו מאחר וזו דרך ארוכה ביותר לנסוע ולחזור באותו היום לדרום אגם גארדה, בשביל לטייל בצפון באזור הדולומיטים היינו צריכות לתכנן לינה של לילה אחד באזור צפוני יותר.

הוחלט לתכנן יום רגוע ולחזור אחה"צ לנצל את הבריכה במלון. אתמול יום עמוס מחר לוונציה יום עמוס... לא יזיק גם קצת "בטן גב"...
אחד מאורחי המלון, ישראלי, המליץ על הגארדה-לנד, לונה פארק מהמם בגודלו, אבל אני לא עולה על מתקנים והדס גם לא תעלה בגלל.... אז חבל על הכסף.

אם כן, בעצת המארחים שלנו, נסענו מדרום לאגם גארדה לכיוון העיירה בורגאטו (borghetto) על כביש (ss11) ובפניה לכיוון מאנטובה (mantova) שבדרום, על כביש 249, כמובן שקצת התבלבלנו ונסענו על כביש מקביל וצר יותר לכיוון דרום, עברנו דרך שדות תירס, אז כמובן ש"לקחנו" שם כמה תמונות. עד שעבר בעל המטע על טרקטור, שאמר לנו שאנחנו ממש קרובות רק צריכות לחזור לחתוך מזרחה...באופק ראינו את המבצר גבוה על ההר... תוך 5 דקות (כ 3 ק"מ) הגענו אל היעד... עוד עיירה ציורית וחמודה שבתוכה עובר נהר וחומה מקיפה אותו. ומסעדות ממש על המים... נכנסנו פנימה לעיירה שגם שם לא חסרות מזכרות. בקצה העיירה גילינו כי כדי להגיע למבצר (costtelo) צריך לטפס על ההר... אז מי שלא התעצלה... הדס יעל ואני... טיפסנו וטיפסנו במדרגות במעלה ההר, החלטתי שנספור את המדרגות כאשר נרד.
הגענו למעלה... המקום יפה והנוף מרהיב. היה כדאי. יעל ואני רצינו לטפס גם למגדל אבל השער היה נעול. כמה תמונות... מנוחה קלה ויאללה בחזרה... ירדנו וירדנו... 122 מדרגות בסה"כ... (מה זה בשבילי אחרי שעליתי בבודפשט 312 מדרגות למגדל הכנסיה הגדולה???).
רצינו להמשיך לעיירה הסמוכה להיכנס לפארק סיגורטה (sigurta) שהומלץ לנו ע"י בעלי המלון,זה אומנם היה פארק יפה אבל בשביל מנוחה וארוחת צהרים לא היה שווה לשלם על הכניסה (12 יורו לבנאדם), חיפשנו פארק אחר שמסתבר שהיה סמוך לעיירה הקודמת וסמוך לחיניון של המבצר, אכלנו סנדוויצ'ים עם פאסטרמה תוצרת הארץ.... ויאללה חוזרים....

בדרך חזרה הגענו הפעם הכביש הנכון ! עד לאגם גארדה... החלטנו להיכנס לראות עוד עיירה בדרך למלון, נכנסנו לפאסרישיה (peschiera). בקיצור הלכנו בחום הגדול עד לשפת האגם, מסתבר שחוץ ממרינה ענקית והמון סירות לשיט, אין הרבה מה לראות שם, ולכן הבנו למה באף ספר טיולים אין המלצות להיכנס לעיירה....

חזרנו למלונינו בשעות אחה"צ... היישר לבריכה... בטן גב... ומי שיודעת לשחות... (כולם חוץ ממני)...גם כמה בריכות... לשתזף... ולנמנם...

בערב... מקלחות ארוחת ערב, לארוז טיפ טופ את המזוודות (כולל הכנת תיק גב לשישי שבת כי את המזוודות נשאיר ברכב בחניה מחוץ לוונציה) בבוקר מוקדם אומרים שלום לאגם גארדה ונוסעים ל... וונציה.

אחרי שהכל מוכן וארוז, יצאנו לטיול ערב בעיירה הסמוכה אלינו דזנסאנו (desenzano), מספרים כי יש פה חיי לילה נחמדים לצעירים... בארים, מועדונים... אבל אנחנו הסתפקנו בטיול לאזור הכיכר (הפייאצה) המרכזית... שוב המון תיירים, מסעדות, גלידריות, חנויות למזכרות וטיילת לאורך האגם... עשינו סיבוב, פה ושם מדידות בחנויות... כמובן הבנות הצטערו שלא היינו פה בשעות היום כשהחנויות פתוחות... אכלנו גלידה ושתינו ברד במיליון טעמים.

וזהו חזרנו ללילה אחרון במלון.


 יום ו' 10/8/2012

יום שישי 6:00 בבוקר... מצלמים את הזריחה מעל אגם גארדה ממרפסת המלון.

יצאנו לכיוון וונציה (Venice). את הדרך התחלנו על הכביש האהוב שלנו ss11, אחרי האגם התחברנו לאוטוסטראדה 4A עד העיר מסטרה (mestre), כשעה וחצי נסיעה סה"כ 19 יורו לכביש האגרה. במסטרה מצאנו חניון לרכב מול תחנת הרכבת, עד יום ראשון גם החניה עלתה לנו 19 יורו לשישי שבת ראשון, חניון פרטי, שנמצא יותר זול מחניונים אחרים. משם ברכבת... 10 דקות (ו 1 יורו לכל אחת) הגענו ב 10:00 לוונציה היפה, הסתבר שהמלון שלנו נמצא דקה וחצי מתחנת הרכבת... איזה כייף ! הגענו למלון אלוג'י אגלי ארטיסטי (alloggi agli artisti), נרשמנו, הנחנו את המזוודות מאחור כי את החדר מקבלים רק בצהרים. (קיבלנו חדר אחד עם 4 מיטות) אין מטבחון אבל המלון B.B. (כל אחת 45 יורו ללילה + 6 יורו מיסי עיר כל אחת) ביקשנו חדר בקומת הכניסה שלא נצטרך מעלית בשבת, והם היו סבבה.

ביקשנו מפה של העיר במלון, אמרנו כי כוונתינו לצאת לאיים, מיד נידב לנו האיש הנחמד במלון מידע מאיפה לקחת סירה, איפה לשלם ואיך לשלם. מכיוון שהערב שבת, קנינו כרטיסים ל 12 שעות (20יורו כל אחת) שבהם נוסעים עם כמה סירות שצריך בשעות האלה.

עלינו על סירת אוטובוס (סירבוס) צפופה בתיירים לשיט של חצי שעה לאי מוראנו.
אמרתי צפוף? צפוף ומסריח... הדס מה זה סבלה מבחילות.



מוראנו (murano), העיירה ממש נחמדה בעיקר מה שיש בה זה מפעלים לניפוח זכוכית ומלאאא חנויות המוכרות את יצירות הזכוכית המופלאות. דברים נפלאים מייצרים שם החל מנברשות ענקיות וצבעוניות, חפצי אומנות, כלים, קערות, גביעים תכשיטים... ועד חיות למינהים כמו הנמלים הקטנטנות בגודלם הטבעי.... מדהים ובכל חנות מפעל יצירות שונות ומשונות וחייבים להיכנס ולראות את הדברים היפים האלה. טיילנו שם המון זמן וממש התעייפנו. אח"כ התחלנו בחיפוש אחר הסירה שלוקחת לאי בוראנו... כמעט וויתרנו הדס ממש התעייפה. אבל מאחר וקראתי בכמה ספרים וסיפורים כי אסור לוותר על ביקור בבוראנו, המשכנו.

עוד שיט של חצי שעה בסירבוס צופף מהתחנה faro, והגענו לאי בוראנו (burano), מה אומר?... מזל שלא וויתרנו. באי הזה רוב החנויות מוכרות מוצרי תחרה שנשות האי יושבות ורוקמות יומם וליל הנצחתי בתמונה אחת מהן... איזה יופי. אבל חוץ מזה... איזה יופי של עיירה! כל בית צבוע שם בצבע אחר... זה כמו להיכנס לגלויה... אדום כחול תכלת ירוק צהוב ועוד ועוד... אפילו הכביסה שתלויה על החבל... המצעים, תואמים את צבע הבית... מקום יפהפה וציורי. אסור להחמיץ.

חזרנו מותשות לוונציה רק בסביבות השעה 16:00 מהאיים ולכן וויתרנו על סיור בעיר... צריך להתכונן לשבת. הלכנו ישר לגטו (הסתבר שהוא נמצא 5 דקות מהמלון שלנו- גם כייף) רצינו להספיק לקנות במאפיה הכשרה לחם לשאר השבוע... אבל כבר לא נשאר. אמרו לנו להגיע ביום ראשון ב 9 בבוקר ונוכל לקנות לחם. קנינו רק 4 לחמניות וחמאה לארוחת בוקר.
מצאנו את מסעדת "גם גם" ושאלנו אם צריך להודיע שנגיע לאכול שם בשבת... אמרו לנו תגיעו וזהו... באים המונים...


טוב... אז הלכנו להתארגן לשבת שנכנסת שם בערך ב 20:30 בערב.
הגענו ב 20:00 לגם גם, להדלקת נרות ושנמצא מקום לשבת בארוחת ליל שבת. בארוחה היתה אוירה נהדרת המון תיירים ישראלים ויהודים מכל העולם התקבצו שם. ישבנו על שפת התעלה... פתחו שם שולחן ארוך ארוך לכולם, בערב נעים לשבת בחוץ. העברנו חוויות עם ישראלים אחרים איפה כל אחד טייל. אומנם האוכל (דג, פרוסות חזה עוף, אורז תפו"א וסלטים) היה שם בהקצבה בהתחשב בכמות האנשים שבאו לאכול, אבל אנשי חב"ד יוצאים מגידרם שכולם ייהנו. היתה אווירת שבת מרגשת, שירים, דבר תורה. השליחות שעושים פה אנשי חב"ד כמו בכל העולם ראויה לציון ולשבח.
היינו קרוב ל 200 איש בארוחה, והסתבר כי בשעה 22:00 בלילה, נערכה ארוחה נוספת לאנשים שלא היה להם מקום בסבב הקודם. אשריהם!

חזרנו למלון ב 10:30 שפוכות מעייפות מהיום הארוך והמהנה הזה.


 שבת 11/8/2012

ש ב ת -; התעוררנו בסביבות 9:00 9:30, לקחנו את הלחמניות והחמאה שקנינו, לחדר אוכל של המלון ועם הריבות של המלון... היינו מסודרות, סעודת מלכים.
הודיעו לנו שארוחת צהרים ב 12:30, לאחר התפילה. יצאנו לגטו להיכנס לתפילה בביה"כ הספרדי העתיק. המיבנה מדהים והתפילה היתה מיוחדת מאוד. אחרי חצי שעה יצאנו ועשינו סיבוב בגטו עברנו ליד אנדרטת השואה שנמצא מול ביה"כ של חב"ד והסתובבנו קצת בסימטאות הצרות של הגטו.
חזרנו למלון, הבנות התעצלו לצאת מוקדם ל"גם גם" לתפוס מקום ממוזג בתוך המסעדה. גם הפעם ישבנו בחוץ אבל בצהרים היה ממש חם ולא נעים לאכול בחוץ. היום אכלנו פרוסות של סלומון, חמין וסלטים... היה קצת יותר בכמות מהערב. כנראה באו פחות אנשים. בכל אופן היה כל כך חם שאכלנו מהר בירכנו וברחנו למנוחת צהרים במלון הממוזג.

התעוררנו ממנוחת שבת בשעה 16:30 ויצאנו לאורך הטיילת המתויירת של וונציה לעבר כיכר סן מרקו המפורסמת. הדרך לשם לקחה לנו כ 45 דקות בהתחשב שזאת שבת ואי אפשר לעשות שופינג... מזל... כל חנויות המזכרות של וונציה מלאות במסיכות מכל הגדלים והצורות... ומיליוני תיירים מכל העולם... בליל שפות שומעים מסביב. גולת הכותרת כיכר סן מרקו מדהימה בגודלה וביופיה. הכנסיה, מגדל השעון, מגדל הפעמונים וארמון דודג'... מדהימים ביופיים. מצאנו פינה והתיישבנו על המדרגות לאכול סעודה שלישית שכללה: קרקרים וממרחים שונים... וקצת פרורים ליונים... חזרנו דרך הגשר הגדול גשר ריאלטו היפה... נכנסנו לתוך סמטאותיה היפות של וונציה... כמו שמומלץ... ללכת לאיבוד ולהנות... בהחלט נהננו לראות את רחובותיה של וונציה עם התעלות שביניהם והסירות והגנדולות שהן תענוג יקר !!! (100 יורו לחצי שעה) בכל מקום מצאנו שילוט המפנה אותנו לכיכר הרכבת ז"א למלון שלנו.

הגענו למלון בשעה 19:30, נתנו לרגליים שלנו לנוח מאינספור הגשרים שעלינו וירדנו כל היום בין התעלות של וונציה, באמת לא ניתן לספור את כל המדרגות הללו...

צאת השבת בשעה 21:15, יצאנו כמה דקות לפני לכיכר שלפני בית חב"ד לשמוע הבדלה, בזמן ההתארגנות להבדלה החלו רעמים וברקים חבל"ז ואז גשם זלעפות. מצחיק לראות את כל הכושים יוצאים פתאום על כל הגשרים, עם מטריות למכירה... ממש כמו פטריות שיוצאות לאחר הגשם. ההבדלה היתה מה זה מרגשת מעל מאה איש.
מיד עם צאת השבת הלכנו (חוץ מיעל שנשארה לשמור תור בפיצה) להביא כסף ולחכות לפיצה שנפתחת כשעה לאחר צאת השבת... היינו רביעים בתור וחיכינו כמעט שעה לקבל את הפיצה המיוחלת... אחרינו השתרך תור ענק... בודאי עמדו שם עד אחרי חצות... מה לא עושים בשביל לאכול פיצה כשרה באיטליה.. (כמו כן שמנו כסף, תרומה, בתיבה המיועדת לחב"ד, במסעדה, על האירוח בשבת)
בחדר במלון התענגנו על הפיצה העברנו חוויות שבת וזהו 12:30 הולכים לישון... מחר יום ראשון...

במקור רצינו לעבור דרך מילאנו לאגם מאג'ורה... שם המלון האחרון שלנו. אך קראתי בספרים שכל החנויות סגורות במילאנו ביום ראשון ואיך אפשר במילאנו בירת האופנה, בלי שופינג?

אז נשארים עוד חצי יום בוונציה להספיק עוד קצת... לצלם ולקניות....
אח"כ נסיעה א ר ו כ ה..... עד אגם מאג'ורה (אמרו לנו כ 4 שעות נסיעה)


 יום א' 12/8/2012

אז נשארנו עוד קצת בוונציה... להספיק מה שרצינו לקנות ולצלם אתמול ולא יכולנו מפאת קדושת השבת.... יצאנו ב 9:00 בבוקר, שוב לכיכר סן מרקו לצלם... שיאמינו שהיינו שם... תוך כדי כניסה לחנויות והצצה לדוכני מזכרות... קנינו "קצת" מתנות למי שנשאר בארץ ולעצמנו... מסיכות, בגדים וכו וכו הסיבוב נגמר בשעה 15:00 אחה"צ, הרבה יותר ארוך מימה שתכננו במקור... מה לעשות, שופינג...

עברנו דרך הגטו לקנות את הלחם לשאר השבוע, אבל כמובן שפספסנו גם היום... הלחם נגמר והמאפיה נסגרה. ישבנו לאכול ארוחת צהרים אמיתית במסעדת גם גם, הפעם בתשלום. פסטה איטלקית בכל מיני טעמים (בסביבות 9 יורו למנה). שאלנו אם אפשר לקנות לחמניות. בנחמדות הביאו לנו כמה חלות שנשארו משבת ללא תשלום.

זהו.... שלום לוונציה היפה והרומנטית... יש עוד המון מה לראות בעיר הזאת שלא הספקנו, אולי פעם נחזור.....

בשעה 16:50, נסענו עם הרכבת למאסטרה. הלכנו לחניון והתפללנו שלא קרה כלום לאוטו ולתחולתו (ז"א המזוודות שלנו)... התפילה התקבלה... הכל בסדר לקחנו את הרכב ויצאנו לדרך.

בשעה 17:30 יצאנו לכיוון מערב לאגם מאג'ורה (דרך שאמורה לקחת כ 4 שעות) בכביש אגרה 4A עד מילאנו, אחרי מילאנו עלינו על כביש 8A עד הפניה לארונה (arone), בדרום מערב אגם מאג'ורה עוד כביש אגרה 26A (סה"כ כל כבישי האגרה היום עלו לנו 22 יורו) קצת לפני ארונה, נמצאת העיירה דארמלטו, בה שוכן מלונינו האחרון, הוטל לה פלמה (hotel le palme).

ובאוטוסטראדות שני נהגה על 140 קמ"ש כמעט כל הדרך (אל תספרו לרשויות), כמו כל הנהגים... ברומא התנהג כרומאי... והדרך התקצרה לנו לפחות בשעה.
הגענו למלון בשעה 20:00, שעתיים וחצי נסיעה ללא הפסקה. המלון חדיש ומודרני, קיבלה אותנו פקידת קבלה מאוד נחמדה אך לא ידעה מילה אנגלית. כמובן שציידה אותנו במפה של האגם והמליצה על טיולים. קיבלנו 2 חדרים צמודים ברמה מאוד גבוהה. והאמבטיה עם מיליון ברזים כמו ג'קוזי... איזה כייף. גם פה האירוח היה B.B. . (כל אחת 37 יורו ללילה)

כמובן שאין כוח לעשות כלום... בקושי לאכול להתקלח לסדר את כל המתנות שקנינו בוונציה... רישום של ההוצאות היומיות שהקפדנו כל ערב לכתוב כדי לעקוב אחרי הקופה המשותפת והפרטית של כל אחת בפינקס הקטן ששני תרמה לצורך זה. ו..... לישון.

 יום ב' 13/8/2012

היום מתוכנן טיול לאורך הגדה המערבית של אגם מאג'ורה, אחרי ארוחת בוקר במלון שכללה קורנפלקס, קפה, ריבות והלחמניות של שבת...

נסענו צפונה מהעיירה שלנו לכיוון העיר סטרזה (stresa), בכביש הצמוד לאגם -; סטרזה היא עיר יפהפיה. כל בתי המלון שם כמו ארמונות, הגנים שם מטופחים להפליא. כל המרפסות שם עם פרחים, כל מלון פרחים בצבע אחר. ממש חגיגה לעינים להלך שם לאורך הטיילת ולהביט סביב.... מדהים !

בכניסה לעיר בחניון הראשון, כבר אורבים לכם חברות השיט לאיים היפים שבתוך האגם. (עלה לנו 12 יורו לכל אחת, שיט לשני איים, איזולה פסקטורי ואיזולה בלה) שני איים חמודים להפליא, להסתובב שם לאורך החוף, בכיכר המרכזית, בתוך הסמטאות והבתים היפים וכמובן... דוכני מזכרות בלי סוף.
באיזולה בלה, יש את הארמון והגנים המופלאים. הכניסה לארמון עולה עוד 12 יורו לאדם, אז וויתרנו ותוך כדי שיטוט הצצנו פה ושם לעבר הארמון וגניו.

חזרנו לעיר והמשכנו לעבר הרכבל העולה להרים. כשהחנינו, הסתבר לנו כי גם משם יש שרותי שיט לאיים ויותר הזול.... לא נורא. לרכבל יש שתי תחנות בהרים. אחת בגובה 850 מטר והשנייה בגובה 1200 מטר. הבנות לא ממש התלהבו מעליה ברכבל, ולכן הגענו לפשרה שנעלה רק עד התחנה הראשונה. יעל ואני טיילנו קצת ביער סוף סוף היה מזג אויר נעים וקריר בגובה 850 מטר. היער ענק ויש בו פינות חמד לפיקניקים וכו... שיטוט של חצי שעה מקסימום, אין תצפית לאגם מאג'ורה משם, ואלי יש רק שלא הגענו למקום הנכון. חזרנו לבנות שחיכו לנו במנוחה על הספסל ולא הבינו בשביל מה בכלל עלינו ברכבל.... אמא רוצה אז הולכים.
מסקנות: א. היינו צריכות לעלות לרכבל במלצ'סינה. ב. או לעלות עד למעלה להרים, אולי שם היינו יותר נהנות מהנוף. ג. לקחת שיט לאיים מחניון הרכבל.

השיט לאיים והעליה לרכבל עלתה לנו כ -; 26 יורו לכל אחת.

יצאנו מסטרזה היפה והמשכנו צפונה... ראינו מספר עיירות מדהימות, צילמתי תוך כדי נסיעה אך לא עצרנו כי היה כבר מאוחר ורצינו לחצות את גבול שוויץ.
אז חצינו... אנחנו בשוויץ ! יש פה שתי עיירות שוויצריות על שפת האגם: אסכונה (ascona) ולוקראנו (locarno). בספר מצוין כי הן מאוד דומות אז נכנסנו ולאסכונה הקרובה שביניהן. ורואים את ההבדל בינה לבין העיירות האיטלקיות, יותר אלגנטית ויותר מיבנים חדשים והטיילת נראית אחרת... מרווחת יותר. חיפשנו חניה ציבורית, מתברר כי התשלום שם בפרנקים שוויצרים... שני החליפה עם תייר נוסף יורו בפרנק (לא ממש משתלם... הפרנק בערכו יותר דומה לדולר) ובפרנק אחד ניתן לחנות חצי שעה בלבד. לכן עשינו סיבוב מהיר של חצי שעה בעיר היפה ובטיילת שלה לחוף האגם, וחזרנו בדיוק בזמן לחניה (להבא יש להכין כמה פרנקים שוויצרים).

חזרנו מהביקור המהיר בשוויץ לאיטליה... למלון שלנו בשעות הערב.

התכנון היה להתקלח לאכול משהו ולצאת לטיול ערב בעיירה ארונה הסמוכה למלון, אמרו לנו כי בעיירה יש טיילת מקסימה, אבל היינו מוטשות לגמרי (סוף סוף טיילנו בשתי מדינות, לא?) אפילו להכין אוכל לא היה ממש כח.
בשארית הכוחות, הכנו קוסקוס עם ירקות וסלט. ולאחר מנוחה קצרה מהארוחה, הכנו אורז עם בצל גזר וקישוא (השתדרגנו) וסלט, למחר.... היום האחרון שלנו באיטליה.

במקום לטייל בארונה... ארזנו את המזוודות, בתקווה שהן לא כבדות מידי עם מלאי המתנות שקנינו בטיול... לקראת הטיסה חזרה למחרת היום.




 יום ג' ואחרון 14/8/2012

 לאחר שארזנו את האוטו בכל מזוודותינו ותיקנו... שהועמסו במאמץ רב, יצאנו מוקדם בבוקר לעבר אגם קומו (lago como) בעל שתי הזרועות. בהמלצת הפקידה במלון נסענו דרך האוטוסטראדות 26A, 8A, 9A, תוך 3/4 שעה (הפקידה אמרה שעה וחצי...) הגענו היישר לעיר קומו (como) השוכנת בדרום הזרוע המערבית של האגם. מצאנו חניה ממש קרובה לדאומו ולפייאצה המרכזית של העיר. וואוו הדאומו, בנין מופלא עם המון פיתוחים ופסלים מעטרים את קירותיו, כרגיל תמונות מנציחות והתחלת בשוטטות ברחובות העיר דרך הטיילת נכנסנו לסמטאות העיר והתגלו המון חנויות אופנה יוקרתיות, היה קשה להחליט לאן להיכנס קודם, מה למדוד ומה לקנות.... מאחר ושעת בחניה הסתיימה.... המשכנו בדרכנו בכביש הפנימי הצמוד לזרוע המערבית של האגם לעבר העיירה שרבות דובר עליה ועל יופיה בלאג'יו (belagio) הנמצאת ממש בחיבור של שתי הזרועות.

הדרך, צרה ומפותלת ואפילו קצת מפחידה... הנסיעה איטית, לא יותר מ 40 קמ"ש, בלי יכולת לעקוף רוכבי אופניים ואופנועים, רוב הדרך. הדס נהגה עם המון סבלנות, בעוד שהנהגת השניה שלנו, שני, העדיפה לעצום עינים מרוב פחד !!! מימין לכביש, חוף האגם ונופים מהממים, משמאל לכביש, ההרים, קירות חצובים בהר ושילוט של סכנת הדרדרות אבנים.... בהחלט מפחיד. מידי פעם עוברים בתוך עיירות ציוריות ונפלאות. מה שנותר זה לצלם תוך כדי נסיעה את כל היופי הזה

לאחר נסיעה של כשעה, הגענו לעיירה המאוד מתויירת והיפה יפה, בלאג'יו.

 בתי מלון מפוארים, טיילת מהממת עם המון צמחיה של סידורי פרחים מרהיבים בצבעים מתואמים, אין מילים... בסוף הטיילת הגענו לתוך בריכה של מלון וחוף פרטי היורד מהמלון לאגם ומעבר לבריכה, גן מהמם ורומנטי הצופה אל אגם קומו. מצאנו שם פינת ישיבה בין העצים, התיישבנו שם לאכול את ארוחת הצהרים האחרונה באיטליה (האורז והסלט שהכנו אתמול) אין מקום יותר טוב מזה לחגוג את הארוחה האחרונה של הטיול שלנו. מיד לאחר האוכל התפצלנו, הבנות רצו להשתכשך במים ו/או לנוח, להשתזף ואני רציתי להסתובב בסימטאות העיירה שאמרו לי לא להחמיץ. קבענו שעה להיפגש ליד האוטו ויצאתי לשוטטות. מכיוון שהעיירה בעצם בנוייה על מדרון ההר, לכל סמטאותיה צריך לעלות המון מדרגות. עליתי, ירדתי, צילמתי בלי סוף, כי כל פינה שונה יפה מקודמתה....
בשעה 14:00, יצאנו מהעיירה. אנחנו רוצים להספיק הצצה חפוזה במילאנו לפני הטיסה. עשינו חישוב, הטיסה ב 19:00, צריכים להיות בברגאמו (bergamo) לאחר מילוי דלק לאוטו בשעה 17:00 גג. ז"א להיות במילאנו עד 16:00... אז נוסעים.
נסענו הפעם לאורך הזרוע המזרחית של אגם קומו לכיוון העיר לאקו (lecco) שנמצאת בדרום הזרוע השניה של האגם. גם זו דרך צרה ומפותלת והמון מנהרות ארוכות אך פחות עמוסה ברכבים והנסיעה עברה יותר מהר.

הגענו בשעה 15:00 למילאנו (milano)... התברברנו על מציאת חניה קרובה למרכז התיירותי. שוב נעזרנו במקומיים נחמדים, ותוך כדי נסיעה, גילינו כי רוב החנויות סגורות , מתברר כי גם ביום שלישי אחה"צ לא פוחתים חנויות... הלך השופינג.... אך באזור הדאומו והפייאצה ושדרת המותגים, הכל פתוח. שוב התפצלנו לקניות וטיול.... הדאומו של מילאנו מסנוורת ביופיה !!! ושדרת במותגים המקורה... עוד יותר. כל הקירות המצוירים , התיקרה וריצפת הפסיפס... וואוו! וחנויות המותגים... לראותם בלבד. בסוף השדרה כיכר בה עומד פיסלו של לאונרדו דה וינצ'י ו... היונים. מסביב בנינים מהממים שאין זמן להתקרב ולראותם מקרוב.

ברור לנו שיש עוד המון מה לראות במילאנו, ושראינו רק טיפה בים, אבל אין זמן.....

יצאנו "עם הלשון בחוץ" בשעה 16:30 ממילאנו בירת האופנה...חצי שעה יותר מידי מאוחר! צריך למהר למלא דלק, להחזיר את הרכב לחברת ההשכרה, וכמובן... חוקי מרפי פעלו, תחנת דלק, לא היתה בשדה התעופה, היינו צריכות להיכנס לברגאמו והאוטומט למילוי דלק לא עבד... וקראו בשמנו ברמקולים של שדה התעופה.... הכל בלחץ... עלינו למטוס ב 18:45 אחרונות.... בנוסף לכך, היתה לנו טיסה מה זה מעצבנת... עם קבוצה של ישראלים קולניים ומתרוצצים כל זמן הטיסה... רגע מנוחה לא היה שם.

נחתנו בחצות ורבע בנתב"ג.... הבאנו שלום עליכם....
 תם ולא נשלם הטיול המדהים שלנו בצפון איטליה.... היה כייף !!!