הבעיה בערים גדולות היא ריבוי הבטון, ומיעוט הצמחיה. וכידוע, צמחים מייצרים חמצן - ולכן הם מאד נחוצים לנו.
הפתרון ברוב הערים הגדולות בעולם - הוא פארקים עירוניים. ובלונדון יש כמה וכמה פארקים גדולים.
ברוב הפארקים הללו יש אגמים, עופות מים, בעלי חיים, והרבה צמחיה - עצים וצמחים, חלקם מקומיים וחלקם שתולים.
בסופי שבוע, הרבה מתושבי לונדון (והרבה אנשים באופן כללי) יוצאים לפארק. מקום נהדר להרגעות ובילוי.
למשל, לצאת עם הצב לטיול...
או לשחק קצת RDND
ביום ראשון הלכנו לראות את החלפת משמר סוסי המלכה. זה היה טקס נחמד מאד - הסוסים צעדו לפנינו, והטקס היה נחמד. (אם כי כנראה ארוך מדי עבור אחד הסוסים, שהשאיר אחריו ערימה)
משם המשכנו אל החלפת משמר המלכה בארמון באקינגהם. ראינו את החיילים צועדים פנימה לחצר הארמון, אבל שאר הטקס היה בתוך החצר - ולא כל כך ראינו או שמענו אותו.
אז חזרנו אל הגנים.
לא שכחנו, כמובן, לומר שלום למלכה ויקטוריה (ולהזכר במרוץ של מונטי פייתון)
בלונדון יש הרבה אנדרטאות לזכר שתי מלחמות העולם (וגם לזכר עוד כמה מלחמות). הפרח המסמל את הנופלים בבריטניה הוא הפרג המצוי, וליד אנדרטאות רבות מצאנו זרי פרגים (מפלסטיק).
הפרג הזה הוא פרח מצוי באנגליה, והוא הפך להיות הסמל לנופלים מאז סוף מלחמת העולם הראשונה - בעיקר בזכות השיר "In Flanders Fields" אותו כתב (ממש לפני 100 שנים) רופא צבאי קנדי שהיה בצבא הבריטי בזמן המלחמה.
בתאריך 28.6.15 צויינו 96 שנים לחתימת חוזה ורסאי (ההסכם האומלל מ-1919 שסיים את מלחמת העולם הראשונה, אבל התווה דרך לשניה) - זהו היום המציין את תום מלחמת העולם הראשונה, ולכן ליד הרבה אנדרטאות הונחו זרים של פרגים מפלסטיק.
היו גם אנדרטאות אחרות, כמו למשל האנדרטה האוסטרלית - אנדרטה המסמלת את השותפות בין אוסטרליה לבריטניה, בעיקר במלחמות. על הקיר חרוטים שמות מקומות בהם האוסטרלים נלחמו לצד הבריטים.
אנחנו - כמובן - חיפשנו ומצאנו את הנקודות המקומיות: באר שבע, מגידו, עזה ודמשק.
במרכז לונדון, ממש ליד ארמון באקינגהם, ישנם ארבעה פארקים עירוניים גדולים -
St. James Park המקשר בין האורוות (ומשמר הסוסים) לבין ארמון באקינגהם, Green Park הצמוד לארמון באקינגהם, Hyde Park ו-Kennsington Gardens שבעצם הם פארק אחד ענקי. מעט צפונה ישנו גם Regents Park (בו נמצא גן החיות של לונדון, בו לא ביקרנו).
התמונות כאן הן במעורבב מכל הפארקים הללו.
כמובן, ממש אחרי תום החלפת המשמר התחיל גשם די חזק - אז מצאנו מחסה (יחד עם עוד כמה אנשים) מתחת לעץ אלון גדול ובעל עלווה צפופה, וחיכינו שהגשם יחלוף. זה לקח בערך 20 דקות, ואח"כ יכולנו להמשיך לטייל - אמנם היה מעט קריר (אפילו יצאנו מהפארק לחפש סווטשירט לעננצ'יקית) - אבל מעבר לזה היה נעים להסתובב.
אחד העצים האהובים על הבריטים - ולכן הוא שתול בכל הפארקים - הוא עץ הטיליה (שבתמונה הבאה). בעצם, הוא כל כך אהוב עליהם - עד שהם שתלו אותו גם באמריקה, כשהם היגרו לשם. ובאמת כתבתי רשומה על הטיליה בעקבות הביקור בארה"ב לפני 4 שנים.
ברוב הפארקים יש בריכות ואגמים קטנים, ובהם שטים ברבורים, ברווזים ועופות מים נוספים. הרבה מהם הם מינים אקזוטיים שהובאו על ידי מלכי אנגליה להנאתם הפרטית. אבל עליהם אני אכתוב בנפרד.
מה שעוד יש בפארקים - (טוב, פרט לפטריות - כלומר, הפטריה הזו שראינו שם, שכנראה היא גנודרמה כלשהי) - זה פסלים.
אני חושבת שכולם מכירים את פסל פיטר פן בגני קנסינגטון. הפסל הוצב בגנים כבר בשנת 1912 (כלומר, לפני 103 שנים) - 10 שנים בלבד לאחר שג'יימס בארי (שהתגורר בסמוך לגנים) פרסם את הספר.
הפסל מופיע גם בסוף הסרט "Hook" עם רובין וויליאמס.
פסל חדש יותר - בן 6 שנים בלבד - הוא פסל איזיס, האלה המצרית, בדמות מגלן (איביס).
גם מזרקות מים לשתיה יכולות להיות פסל - למשל, מזרקת צמד הדובים בגני קנסינגטון:
אני חושבת שהפסל המעניין ביותר בעיני היה הקשת בתמונה הבאה, של הפסל הידוע הנרי מור. הוא אחראי גם לפסל חוליות עמוד השדרה בגן הפסלים של מוזיאון ישראל.
העדפתי לצלם את הקשת מהצד השני של האגם, ולהנות כך גם מההשתקפות שלה במים (העכורים...)
ביקרנו, כמובן, גם בפינת הנואמים בהייד פארק ובגני המזרקות האיטלקיים - ובכל זאת סקרנו אולי רבע משטח הפארקים המרשימים הללו. יחד עם זאת, ראינו שם די הרבה...
את התמונות צלמתי בפארקים במרכז לונדון, בתאריכים 28.6.2015 ו-4.7.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
קישור לשיר: https://youtu.be/NkKEynoTwp8
