הקדמה
במהלך מאי האחרון [2017] אני ובת זוגתי לקחנו חופשה של 6 ימים באי היווני האהוב כלכך על הישראלים. מכיוון שהתאריכים בהם בחרנו היו קדם העונה, מרבית האי חווה רק טפטוף של תיירים ובתי העסק והחופים היו יחסית ריקים מאנשים. כמו כן, מזג האוויר היה נוח ומכיוון שאנחנו חובבי ים נופים והרפתקאות, לקחנו יום אחד מחופשת הבטן גב שתכננווהחלטנו [בעקבות המלצות רבות] לחפש את חוף וואי המפורסם [VAI BEACH] תוך כדי ביקור קצר בעיירה איה ניקולס [Ag.Nikolaos].
שלב ראשון – שכירת רכב
במהלך השהות שלנו באי יצא לנו להיתקל במספר סוכניות, חלקן נראו לנו יותר אמינות וחלקן כאמור, פחות. לבסוף שכרנו רכב בסוכנות מקומית בהרסוניוס, הרכבים של היוונים לא מפוארים יותר מדי, לנו הספיק דגם קטן של פיאט דובלו, ושילמנו עבור הרכב 30 יורו ליום. שימו לב שרוב הסיכויים שתקבלו רכב עם מיכל דלק ריק או חצי מלא ותדרשו להחזיר את המיכל כמו שקיבלתם אותו. ובאמת שאין צורך לשלם יותר מ 30 יורו לשכירות יומית.
שלב שני – הוראות הגעה לאיה ניקולס
המלון שלנו היה ממוקם בעיירת הנופש הרוסוניאוס במחרל של בין 20-30 דקות מזרחה מהרקליון ומשדה התעופה המרכזי של האי. הכיוון של המסע היומי היה מזרחה, הגעה לקצה המזרחי של האי בו ממקום החוף. אם תבחרו בנסיעה רצופה לחוף וואי ייקח לכן עד שעתיים וחצי להגיע לחוף, אנחנו החלטנו לעשות הפסקה מומלצת בעיירה – איה ניקולס. כדי לצלוח את המסע אנחנו הצטיידנו בחבילה סלולרית מקומית לסמארטפון כאשר יצאנו ב 8:30 בבוקר מהרוסוניוס לתחנה הראשונה שלנו ביום העיירה איה ניקולס [Ag.Nikolaos]. נסיעה של 40 דקות מזרחה להפסקת קפה ראשונה של היום.
שלב שלישי: איה ניקולאס + הפסקת קפה
הדרך עצמה הייתה מדהימה, למעשה דרכי הגישה המרכזיות של האי תמיד עוברות במקביל לים, וכשהן לא קרובות לים יוצא לטפס איתן במעלה כבישים עקלקלים באזורים הרריים וכאשר יש שילוב של כבישים עקלקלים, הרים וים מה טוב! – הדרך לאיה ניקולס היא כזו.
כשהגענו לאיה ניקולס כיוונו להגיע למזח שהוא למעשה מרכז העיירה. אנחנו הגענו ביום שני, כאשר הזהירו אותנו מראש שבימי ראשון מרבית החנויות והעסקים סגורים, מסיבה שלא הייתה מובנת לנו לחלוטין גם ביום שני של אותו שבוע בתחילת מאי, הרחובות והעסקים היו ריקים מאדם, אבל כן הצלחנו למצוא בית קפה נחמד מאוד שצופה לים, לאחר מכן רצינו לעשות עוד עצירה בעיירה ולבקר את הקבר של הקדוש ניקולאס על שמו קרוייה העיירה. ולאחר שיחה עם המלצר שלנו ננעלנו על המיקום כל הקבר שנמצא במתחם של מלון בוטיק יוקרתי 10 דקות נסיעה מהמזח.
שלב רביעי ארוחת צהריים במסעדת והגעה לחוף וואי
החלק הארי של הניסעה לחוף החלה לאחר שיצאנו מאיה ניקולאס, לקח לנו בערך שעתיים להגיע מאיה ניקולאס לחוף, שכאמור הדרך והנופים לא שיעממו אותנו לרגע. ממש רגע לפני שמגיעים לחוף היה מבנה שמאוד סקרן אותנו והחלטנו לעצור לידו לפני שהמשכנו. להפתעתנו היה מדובר במסעדה בשם METOHI VAI, לפי המלצרים במבנה הסטורי בו שוכנת המסעדה גרו נזירים שהגיעו לאזור בכדי להתבודד. המסעדה עצמה שוכנת במיקום פנטסטי ומאוד מבודד, ממש חמש דקות לפני החוף, אם תגיעו לחוף בצהריים אנחנו ממליצים בחום לעצור בה לפני שתגיעו לחוף סופית, מחירים לא בשמיים והתפריט מתגאה בשילוב מרכיבים רבים מהטבע והחקלאות של האזור.
לאחר ארוחת צהריים קלילה, עלינו שוב לרכב, ותך 5 דקות [סוף סוף] הגענו אל החוף.
החוויה של החוף היתה מדהימה, כאשר הכניסה אליו מוסתרת על ידי חורשת דקלים שמוסיפה עוד מעט מיסתורין לחוויה. כאמור מכיוון שהגענו בתחילת העונה לכריתים החוף היה כמעט ריק זולת מספר תיירים נוספים שהשתזפו בשמש.
טיפ של אלופים: ישנה תצפית מעולה על החוף שמובילות אליה מדרגות, בתצפית ישנה גדר עם שער שלא היה נעול, כיאה לישראלים מרדנים פתחנו את השער והמשכנו 20 מטר לכיוון המצוק, מהנוף שנגלה לעיניניו ראינו עוד חוף בטולי שלא היה בו ולו אף נפש חיה, מכיוון שמיהרנו להגיע להרסוניוס [שעתיים וחצי נסיעה] והיום כבר החל להסתיים, לא החלטנו להמשיך לחוף אבל אם יש ישראלי אמיץ שניסה להגיע אליו בעבר, או ינסה להגיע אליו בעתיד נשמח לשמוע.
מצורפת תמונה של חוף וואי מהתצפית + החוף הנוסף השוכן מזרחית לחוף וואי
