לאבד את בתולי הכביש בטנריף
גרצ'יקו במערב טנריף נמשכת מזרחה סביב דרך הררית, כביש תמידי ורוחש חיים. עיירת החוף, שהיא פנינה נעימה לבאים,מסרבת להסתיים, הדרך ממנה תלולה ומפותלת, כמו אומרת לנוהג בה 'עצור, אל תברחו, הסתובבו לאחור וחזור ולשעה - שעתים, יום יומיים, שבוע, שבועיים, שנה וחיים שלמים. העיר עשוייה סמטאות צרות, שמקיפות בתים רבועים וצבועים בגווני אדמה או ים, ואלו מאוכלסים בחנויות קטנות של מוצרים מקומיים ומיובאים, בתי קפה זעירים ובעיקר במוכרות ומוכרים נעימי פנים ומסבירי דבר. דרך המלך אל העיירה מפוארטו דה לה קרוז, צמודה אל מצוקים הנופלים לים אטלנטי כחול עמוק, חלקה עם מבנים מתוכננים בידי אדם כמינהרות מבוטנות וצהרים עגולים קרועים בהן לראות את התערובת של אנשים, טבע ומה שביניהם, יש שהיא מוסללת על כרכובי סלע מיושרים ומהודקים ורובה מונחת על מדפי קרקע שהילכו עליהם דורות של אנשים במאות שנים.
מבין שלוחות הערוצים מתגלים כל עת הנסיעה כפרים בצבעים עזים, בהם לבן בוהק, כתום סלעי, ירוק עלוותני וחום אדמה. נופיו של האי הגעשי בולטים היטב בה בכל מבט. שחור הלבה מכסה חופים בגבישים ואבנים עגולות וההרים הנצחיים מכוסים בכל החומרים וצבעיהם המייחדים והמקוריים שהאדמה הוציאה מביטנה כשרתחה והקיאה את עצמה לכל עבר, כפי שעידנים קודם לכן, יצרה את האי בלבה מתפרצת מתוך הים. בקצה כל ביקור באתר, מתברר כי הנסיעה אליו טומנת את נפלאותיה והפתעותיה והיא ההופכת את השהיה למקום שבו אוחזי ההגה, בראשונה, חשים את הריגוש הראשוני של אבדן בתולי הנהיגה והכביש.
מסנטה קרוז דרך אדחה למסאקה, מציע הנוף ישובים הפזורים על חוף הים ועל מדרוני ההרים, כפרים הבנויים על מדרגות סלע פתאומיות בשיפועים חדים ואף כאלו הנמרחים כקוביית בתים על מרחב נתון מסויים, שהראשונים בו הוקמו במקום שהיה נוח לבניה ולשאר הסובבים אותם יצרו הדרים בהם משטחים ראויים להקמת מבנה יציב.. במרחבים כאלה, עירוניים, שכונתיים וכפריים, ישנם גם כן שלל של טובת סיפוק הצורך למקומיים ולבאים לנופש וחופשה, כמרכזי קניה ובילוי בכל גודל ולכל כיס, שווקים, חופים עם בילויי ים ומים, שיט ומפגש עם יונקי ים גדולים. אבל הכל קטן היטב מרגע שמתחילה ההעפלה בדרכים הצרות אל הכפר מסאקה, השוכן על מפרצי סלע צרים, בגובה ובעוצמת מראה משתקת נשימה. כמו עקבה הדרך אחר נתיבי המסוכנים שבנחשים, האוספים צינור גופם ונבלעים בעצמם בהידוק מפותל, הנע ומתקדם במהירות ומשאיר סלסול על פני האדמה. בדרך סלולה זו, נעות מכוניות כל העת משני הכיוונים ולצד הצורך בנסיעה חדת מחשבה ותגובה, נוצר אילוץ ליצור מפגש שאינו מסכן את הנוסעים ואת כלי הרכב. זו נסיעה מצמררת, איטית וארוכה, עולה ויורדת, נטולת שדה ראיה לעיתים קצרות וארוכות, שיש בה כוח משיכה אל הלא נודע התמידי מעבר לעיקול הבא ולזה שאחריו. תנועות הידיים והרגליים שלובות ומחייבות התאמה ביחד עם מבט העין אל המסלול הצר, עטור קוביות הגנה ברובו ופתוח אל נוף בעל תהומות עמוקים וחדי סלעים. המחשבה על טעות אחת קטנה ומסוכנת מעבירה את הנוהגת והנוהג למצב של ריכוז תמידי, העולה עם כל פיתול חד או עגלגל והוא הנותן את הריגוש, הוא הלוקח קדימה והוא המרגש, המסעיר, המפחיד, מהמם התחושה והראשוני לחווייה שהיא ייחודית במינה. אפשר שהבילוי יהיה בפארק המים הענק והמשגע סיאם שליד אדחה, בגן החיות המדהים הקרוי פארק לורו בפוארטו, במסע קניות בקניון ענק או קטן. עם כל רגל או קילומטר מסע, מהדרום הגעשי עד יערות הגשם הצפוניים, טנריף הוא האי לאבד בו את בתולי הכביש.
הטיול נערך בסיוע קבוצת הפייסבוק: 'טנריף שלנו' שהקים עמית יידגר
