טיול לחודשיים במרכז אמריקה: חלק א' קוסטה ריקה

הטיול נערך בחודשים ינואר-מרץ 2015

כללי: קוסטה ריקה הייתה התחנה הראשונה שלנו בטיול של חודשיים במרכז אמריקה. טסנו עם החברה הגרמנית קונדור המעולה שמפעילה טיסות זולות יחסית מפרנקפורט ליעדים שונים במרכז אמריקה ומשתמשת במטוסים חדישים, מומלץ מאוד לטוס איתה.

תחבורה: את רוב הזמן בקוסטה ריקה עשינו עם רכב שכור (למעט הצד הקאריבי) כאשר השיקול העיקרי היה להספיק לראות כמה שיותר בלי לבזבז זמן מיותר .זה אומנם מייקר את הטיול אך בהחלט שווה (בעיקר בכל הנוגע להגעה לשמורות שרחוקות ממרכזי הערים). שאלת מיליון הדולר היא האם יש צורך בשכירה של רכב 4X4, ובכן התשובה אינה חד משמעית. אל רוב המקומות (כולל סנטה אלנה ומונטהורדה) היה ניתן להגיע גם ברכב רגיל, ואז אל השמורות ניתן להגיע עם הסעות מסודרות מהגסטהאוס. גם ההגעה לרינקון זה לה ווייחה וסנטה רוסה מצריכות רכב 4X4, אך ניתן למצוא גם סידורים אחרים ואת רוב הנסיעות לעשות עם רכב רגיל ולהוזיל עלויות. הזמנו דרך האתר אקונומי קאר רנטל, בעלות של 71$ ליום, 780$ ל11 יום, דרך חברת ADOBE (חברה מקומית אך גדולה ואמינה שסניפים שלה פרוסים בכל המדינה) כולל ביטוח מקיף ומלא

לגבי GPS, השתמשנו באפליקציה החינמית Navigator שעשתה את העבודה ודי מומלצת.

התחבורה הציבורית לא רעה (יש אוטובוסים נורמלים, אך ללא מזגן) ושימוש בה יכול להוזיל מאוד את העלויות.

כסף ועלויות: קוסטה ריקה יקרה, נקודה. אין איך להתחמק מזה ובשלבים מסוימים זה די מרגיז כי אין הצדקה אמיתית ליוקר הזה. כניסה לשמורות זה פשוט רצח (החל מ15$ לאדם וכלה ב40$), ארוחה במסעדה שאינה “סודה” יכולה להגיע ל20$ וצפונה, בסודה 8-10$. לינה בגסטהאוסים הזולים ביותר עם מקלחת ושירותים פרטיים ללא מזגן תעלה בין 30-40$ לזוג. בהנחה ואתם שוכרים רכב יש לקחת בחשבון עלויות דלק שעולה משהו בין 5 ל6 שקלים לליטר וכן כבישי אגרה. ניתן כמובן לחסוך ברכישה בסופר אך גם המחירים שתמצאו זהים למחירי הדברים בארץ, וחלקם אף יקרים יותר. עלות מוערכת לזוג שיטייל בסטנדרטים שלנו היא בערך 130$ ליום.

אנחנו הגענו עם דולרים מהארץ, מומלץ להחליף לקולונים רק בבנקים (יש להתאים לשעות הפעילות).

מזג אוויר: אנחנו טיילנו בעונה היבשה, שלמעט לה פורטונה אכן האירה לנו פנים והייתה יבשה. ברוב המקומות חם (30 מעלות ומעלה), בסנטה אלנה ומונטהורדה קריר ונעים יותר.

תקשורת: בכל גסטהאוס, גם בנידחים יותר היה וויפי שלרוב עבד בצורה תקינה וכמובן כלול במחיר, לכן לא הרגשנו בשום שלב בטיול שהיינו צריכים איזשהו כרטיס חיוג לארץ. ניסינו לרכשו סים מקומי שישמש אותנו לשיחות מקומיות אבל לא מצאנו משהו שהתאים למכשיר שלנו ובדיעבד הסתדרנו בלעדיו, סקייפ מוטען יעשה את העבודה.

מים: ניתן לשתות מי ברז בקוסטה ריקה! יש כאן טיפ מורחב שלי בנושא

הכנות: למעט רכב שהוזמן מראש ולילה ראשון בטורטוגרו, לא הזמנו כלום מראש. כאשר לא היינו עם רכב התקשרנו בבוקר למקום מומלץ והזמנו מקום לאותו לילה, עם רכב פשוט הסתובבנו עד שמצאנו מקום מתאים.

ימים 1-2 נחיתה בסן חוזה, טורטוגרו

נחתנו בסן חוזה בשעת בוקר מוקדמת ומיד נסענו משדה התעופה למרכז העיר על מנת לתפוס את האוטובוס הראשון לעיר קריארי (Cariari). לקחנו אוטובוס מהשדה (עולה רק דולר בניגוד למונית שעלתה 20 דולר), ובתוך העיר מונית לתחנת האוטובוס TERMINAL GRAN CARIBE. הנסיעה המורכבת מעט לטורטוגרו התארכה מעבר למצופה עקב תקלה באוטובוס, אך למרות שהגענו לקריארי לאחר שהאוטובוס האחרון ללה פאבונה כבר יצא, את פנינו קידם איש מטעם אגודת המדריכים של טורטוגרו שסייע לנו לארגן אוטובוס נוסף, ומשם העניינים זרמו. עוד באותו ערב הזמנו סיור בוקר עם סירה בשמורה (25$ לאדם). מכיוון שלא הגענו בעונת הטלת הביצים של הצבים אין יותר מדי מה לעשות שם ולכן הזמינו מראש סירה למויין (שיוצאת רק פעם ביום בשעה 10 בבוקר), או תאמו יציאה חזרה ללה פאבונה וקריארי. אנחנו לא ידענו זאת ולכן "נתקענו" יום שלם בטורטגורו (אפשר לעשות את המסלול הרגלי בתוף השמורה שמחיייב מגפיים גבוהות- ניתן להשיג חינם במקום בו אתם מתאכסנים).

לינה: קאסה מראבלה 45$ ללילה, מעט יקר אך מומלץ.

ימים 3-5 פורטו וייחו וקאויטה

למעט שמורת קאוויטה זה היה אחד החלקים המאכזבים של הטיול. ציפינו לעיירה תוססת ו"ג'מייקנית" אבל העיר הייתה רדומה לגמרי ולא הציעה מקומות אטרקטיביים לבילוי אותנטי. אנחנו כמעט ולא הרגשנו את הוייב הג'מייקני, ואישתי שהייתה בג'מייקה ונהנתה שם מאוד, די התאכזבה פה.

שמורת קאוויטה- חובה, מקום יפיפה ומיוחד. הכניסה לשמורה היא חינם – משלמים תרומה כמה שרוצים ולכן מומלץ לקחת מדריך (10$ לאדם). סיור בשמורה + רביצה על החוף לאחריו ייקח כמה שעות טובות.

מהגסטהאוס שהיינו בו הוצע לנו ללכת באופן עצמאי למפעל שוקולד שנמצא מחוץ לפורטו וייחו- במקום לקחת את הסיורים היקרים שמוצעים במקום נסענו לכיוון לימון וירדנו בתחנה בכניסה להום קריק, הליכה בכביש של כ45 דקות ומצד ימין כבר תראו את השלט. שם משלמים רק 8$ לאדם עבור הסבר וטעימות. שווה. בהמשך הדרך ישנו מפל שאפשר לטייל אליו רגלית, אנחנו ויתרנו באמצע כי היינו צריכים לתפוס את האוטובוס חזרה לפורטו וייחו.

אחה"צ לקחנו את האוטובוס האחרון מפורטו וייחו לסן חוזה (יוצא בשעה 16, נסיעה של 4-5 שעות).

ימים 6-8 הצד הפאסיפי: חאקו, קפוס, מנואל אנטוניו

בסן חוזה אספנו את הרכב ומשם נסענו לעיירת הגולשים חאקו. אם אתם גולשים- מקום חלומות, אם לא קצת מיותר אם כי יש שם אחלה חוף ים גם לרוחצים. בדרך לחאקו שימו לב לגשר הקרוקודילים (בערך 40 ק"מ צפונית לחאקו), המוני קורקודילים שנמצאים בנהר שלמרגלות הגשר.

מחאקו נסענו לשמורת קאררה (חביב, אך לא ראינו הרבה חיות ללא מדריך) ומשם נסענו לקפוס (לא לישון באכסניית WILD MOUTH FROG).

מנואל אנטוניו- לא לוותר, בהחלט השמורה הכי מרשימה בקוסטה ריקה. כפי שכתוב ברוב הטיפים מומלץ להגיע מוקדם. הכניסה עולה 16$ ובמין קומבינה מוזרה שבה קונים את הכרטיס בסוכנות שצמודה לשמורה ואז מציגים את הכרטיס בכניסה (אנחנו חשבנו שעובדים עלינו, אבל זה הנוהל החדש שם). גם ללא מדריך הצלחנו לראות לא מעט חיות (המוני קופים, דביבונים, איגואנות, ציפורים חוטמנים). ולאחר מכן רביצה ורחצה באחד החופים. בשעות הצהריים התחלנו את הנסיעה לכיוון אלחואלה (כשלוש שעות נסיעה ברכב).

ימים 9-10 פואס, מפלי לה פז ולה פורטונה

למרות שהיום התחיל עם מזג אוויר יפה זמן קצר אחרי שיצאנו לדרכנו החל לרדת גשם, כבר בדרכנו לכיוון הר הגעש פואס הבנו שלא יהיה טעם להיכנס לשמורה, ואכן כך היה. השומר בכניסה מיידע אתכם שאתם יכולים להיכנס אך אין טעם לשלם כסף כי לא רואים כלום. חזרנו על עקבותינו ונסענו לכיוון מפלי לה -פז. האטרקציה הזו שנויה במחלוקת מכיוון שהיא יקרה מאוד- 40$ לאדם והיא לא מציעה משהו באמת שווה ערך. המפלים בהחלט מרשימים ויפים ובנוסף יש מעין גן חיות קטן ומאוד מלאכותי עם ביתני פרפרים, ציפורים, זוחלים וגם כמה כלובים של חתולים גדולים, אבל לדעתנו במחיר כזה אפשר לוותר, בעיקר אם התקציב שלכם מצומצם. משם המשכנו בדרך פתלתלה לכיוון לה פורטונה (נסיעה של 4-5 שעות).

בלה פורטונה התאכסנו בPOSADA INN אחד המקומות המומלצים ששכנו בהם בקוסטה ריקה. הבעלים דרק, נחמד מאוד ויעזור לכם בכל שאלה וגם יחסוך לכם בהוצאות עבור האטרקציות (יש להם מן קומבינה כזו שבה הם קונים כרטיסים במחירים שמיועדים למקומיים ומוכרים אותם לתיירים, זה חוקי לגמרי ונועד לעודד את התיירות, כך הסבירו לנו). דרכו הזמנו כרטיסים למעיינות באלדי ב38$ לאדם כולל ארוחת ערב (לא להחמיץ בשום אופן), ולראפטינג בנהר בולסה עם חברת ARENAL RAFTING (רמה 4, 65$ לאדם). למרות הגשם שלא הפסיק לרדת הנהר היה יותר גועש והחוויה כיפית. את יתר הזמן בילינו בסיבוב בעיירה ובגסטהאוס עקב הגשם שלא הפסיק לרדת, אבל יש עוד המון אטרקציות וטיולים באיזור.

ימים 11-13 סנטה אלנה ומונטהורדה

קצת אחרי לה פורטונה עצרנו בשמורת הגשרים התלויים של ארנאל (24$ לאדם). אם אתם מגיעים ברכב מלה פורטונה מומלץ לנסוע בדרך העוקפת על הכביש שמוביל לכביש הפאן אמריקנה ומשם יורדים לכביש שסלול ברובו וגם בחלקו הלא סלול מצבו טוב, הדרך אומנם יותר ארוכה אך הרבה יותר נוחה וסך זמן ההגעה כמעט זהה (מסיעה של 160 ק"מ שלוקחת קצת יותר מ3 שעות). ביום הראשון עשינו קצת אטרקציות (קאנופי וסופרמן עם חברת 100% AVENTURA שכולל את הסופרמן הארוך ביותר בעולם. את ההזמנה עשינו דרך הגסטהאוס בעלות של 40$ לאדם). לאחר כשלוש שעות כבר היינו חזרה בסנטה אלנה ויצאנו לטיול ביער העננים מונטהורדה (מומלץ להביא נעליים גבוהות, יש בוץ), עלות כניסה 12 אלף קולון או 20$. ביום השני יער העננים סנטה אלנה. די דומה אבל תענוג של ממש להסתובב בכל הירוק הזה, למעט חוטמנים ציפורים לא הזדמן לנו לראות חיות נוספות. יש לציין כי בשני המקומות היינו בימי הסופ"ש (שבת וראשון) ולא הורגש עומס, בעיקר ביער סנטה אלנה שהיה אפילו די שומם ממבקרים

ימים 14-16 ליבריה

נסיעה של כ-3 שעות מסנטה אלנה לליבריה, רובה על כביש הפאן אמריקנה. בשני הלילות הראשונים עשינו קאוצ'סרפינג אצל בחור מקומי צעיר שלקח אותנו לעשות Cliff Jumping מטורף קרוב לשמורת רינקון דה לה וייחה ולעוד כמה נקודות חן סודיות. ביום השני- יום שלם בשמורת רינקון דה לה וויחה (15$ לאדם). יש שם מסלול קצר שאורך כשעה וחצי בו ניתן לראות מים זורמים מעלי עשן, בריכות בוץ מבעבעות ועוד המון תופעות וולקניות. יש גם מסלולי טיול יותר ארוכים, אנחנו הלכנו במסלול אל מפל LA CANGREJA שאורך 4-5 שעות הלוך חזור, מומלץ מאוד (יש גם מסלול ארוך ודי קשה שמוביל לפסגת ההר אך היה סגור בשל הפעילות הוולקנית). ביום השני נסענו לשמורת סנטה רוסה שנחשבת לבית גידול לבעלי חיים רבים והיא למעשה היער הטרופי היבש הגדול בעולם, אך הביקור היה די מאכזב ובהחלט ניתן לוותר עליו אם אתם קצרים בזמן. אם יש לכם רכב שטח וגם זמן ניתן להגיע מתוך השמורה בדרך מאוד לא פשוטה אל חוף נארנחו שנחשב לאחד החופים היפים והטובים יותר לגולשים. בליבריה גם החזרנו את הרכב השכור.