הטיול נערך בחודשים ינואר-מרץ 2015
ניקרגואה הייתה התחנה השניה שלנו בטיול. כמה נקודות כלליות על טיול במדינה
תחבורה: רוב הנסיעות שלנו היו בצ'יקן באסים המקומיים, העלויות אפסיות והתחבורה סך הכל יעילה (מגיעים לתחנה ופשוט שואלים איפה האוטובוס ליעד שאתם צריכים ומישהו כבר ידאג להוביל אתכם ישירות לאוטובוס הנכון, הם מאוד נחמדים לתיירים). לרוב המקומות יש תדירות די גבוהה של אוטובוסים. הנסיעה עצמה כבר פחות נוחה וצפופה וכמובן ללא מזגן ותיקים שזרוקים על הגג אבל חוויה משלתמת מבחינת המחיר שמשלמים.
תקשורת: בכל גסטהאוס, גם בנידחים יותר היה וויפי שלרוב עבד בצורה תקינה וכמובן כלול במחיר, לכן לא הרגשנו בשום שלב בטיול שהיינו צריכים איזשהו כרטיס חיוג לארץ.
עלויות: ניקרגואה אומנם יותר זולה מקוסטה ריקה, אבל הציפיות שלנו היו למשהו זול יותר. לינה נעה בין 20-30$ לחדר עם מקלחת ושירותים.
מזג אוויר: טיילנו בעונה היבשה, שאכן הייתה יבשה. ניקרגואה מדינה מאוד חמה וככל שהצפנו החום גבר (בליאון הטמפ' עמדה על 35 מעלות, ולא היה מדובר במשהו חריג).
אנגלית: הגענו לניקרגואה בידיעה שלא יודעים שם אנגלית בכלל אבל הופתענו לטובה מכך שלא מעט אנשים דווקא ידעו אנגלית והצלחנו לתקשר איתם. זה כנראה נובע מבתי הספר לאנגלית הרבים שנפתחו במדינה בשנים האחרונות מטעם כל מיני ארגונים ובהם עובדים מתנדבים מארה"ב ומקנדה, וכל זה בתמיכת המדינה שרוצה לעודד תיירות.
מעבר הגבול מקוסטה ריקה לניקרגואה:
לקחנו אוטובוס מליבריה אל מעבר הגבול פנייס בלנקאס, ראשית צריך לשלם אגרת יציאה מקוסטה ריקה (8$), לאחר מכן החתמת דרכונים (יש מכונה אוטמוטית שעושה את זה, אבל לא עבד לנו...), לאחר מכן מתחילים לצעוד ובעצם חוצים את הגבול לניקרגואה. נרשמים בעמדה מאולתרת בה שואלים אתכם כמה שאלות (כדאי להגיד שם של מקום אליו אתם מגיעים), מקבלים פתק חתום וממשיכים לעמדת החתמת דרכונים ותשלום אגרת כניסה (12+1$ לאדם, יש שתי אגרות). אנחנו סיימנו את כל התהליך המסורבל הזה תוך שעה, ייתכן שבימים אחרים או בסופ"ש זה לוקח יותר זמן.
משם לקחנו מונית לנמל הקטן ממנו יוצאות הפלגות לאומטפה, אחרי מיקוח 10$ לשנינו, מחיר מעולה ושווה (במעבר הגבול ראינו רק אוטובוסים שנוסעים לבירה מנגואה).
ימים 17-19: איסלה דה אומטפה
לאחר נסיעה של כשעה במעבורת הגענו למויגלפה, בתחילה רצינו לקחת צ'יקן באס שנוסע בכל רחבי האי כדי להגיע ליעד שלנו - הכפר סנטה קרוז, אך לבסוף שוכנענו לקחת רכב ישיר לכפר בעלות הוגנת של 370 קורדובה, מה שחסך הרבה מאוד זמן (נסיעה של כחצי שעה במקם נסיעה של כמעט שעתיים). לפני כן גם המרנו דולרים לקורדובות בסניף הבנק היחיד שעל האי שנמצא במויגלפה.
לנו 3 לילות בהוטל סנטה קרוז (30$ ללילה, ללא מזגן וללא מים חמים אבל עם נוף מדהים להר הגעש קונספסיון). בקירבת הכפר היתה גם מסעדה שבה אכלנו את רוב הארוחות שלנו על האי. ביום הראשון שכרנו אופנוע (אין צורך בניסיון ברכיבה על אופנוע, רק צריך רישיון נהיגה, עלות 30$ ליום + דלק). בהחלט משתלם כי התחב"צ באי מאוד איטית ולא יעילה, כך גילינו ביום השני. אפשר גם לתפוס טרמפים או לשכור אופניים. התחנה הראשונה הייתה מפלי סן ראמון (מסלול טיול של כ-3 שעות למפל הגבוה ביותר בניקרגואה), מומלץ! לאחר מכן מעיין Ojo de ajua, מים חמימים בבריכות טבעיות, סחנה סטייל. ביום השני נסענו בצ'יקן באס לפונטה מריה ושם תפסנו טרמפ עם זוג מקומי שהגיע לאי לסופ"ש איתו גם נסענו לשמורת צ'רקו ורדה הסמוכה בה יש מספר מסלולי טיול קצרים בלגונה של האי. את הזמן הנותר בילינו באחד החופים בקרבת הגסטהאוס.
ימים 20-23 גרנאדה
יצאנו ממויגלפה ב"מעבורת", משם מונית לתחנה המרכזית בריבאס (להתמקח על המחיר), ומשם צ'יקן באס לגרנאדה (נסיעה של כשעה וחצי). בגרנאדה ישנו בגסטאוס פרדייס הפופולרי (28$ לחדר פרטי ללא מזגן). גרנאדה עיר נחמדה ונעים להסתובב בה בשעות הערב במרכז העיר.
ביום הראשון נסענו לשוק במסאיה (לוקחים צ'יקן באס ישיר, תשאלו בגסטהאוס איפה התחנה) שמוריד בשוק המרכזי. הליכה של מספר דקות תביא אתכם לשוק האומנים (Artisana). הרבה עבודות עץ, קרמיקה וציורים. יש לציין כי המחירים בשוק אינם זולים במיוחד (לפחות לא כמו שציפינו), אך העבודות יפות מאוד ומגוונות ולמרות המחירים זהו המקום המשתלם והנוח ביותר לעשות בו קניית מזכרות בניקרגואה. ניתן להתמקח אך המוכרים לא מורידים יותר מ10-20% במחיר.
ביום השני נסענו דרך ההוסטל ללגונה דה אפויו ליום סתלבט על שפת האגם שנוצר בלועו של הר געש. המחיר - 17$ לאדם, כולל הסעה הלוך חזור וכניסה לחוף שבו קייאקים, אבובים ושעשועים נוספים. יש גם אפשרות למסלול עם תצפית על הלגונה למקום שנקרא סנטה קתרינה, לא ניסינו.
ביום השלישי נסענו עצמאית להר הגעש מומבאצ'ו, אחת האטרקציות היקרות והמיותרות- הכניסה לא יקרה אך לכך יש להוסיף סכום לא קטן עבור הסעה לפסגת ההר משם יוצאים מסלולי הטיול (ניתן לעשות זאת רגלית אבל מדובר בעליה קשה ומשעממת של שעתיים לכל כיוון), כך שסך הכל העלות היא כ-500 קורדובה לאדם (בערך 20$). בפסגה יש 3 או 4 מסלולים אפשריים שלמעט אחד, שהוא הקצר ביותר, כולם מחייבים מדריך צמוד שכמובן עולה כסף נוסף וזה היה כבר יותר מדי בשבילנו. עשינו את המסלול הקצר שבו יש נוף יפה לעבר גרנאדה והרי הגעש שבסביבה, אבל לא יותר מזה, בצהריים היינו כבר חזרה בעיר.
מומלץ מאוד לעשות מסאז בSEEING HANDS אצל אנשים עיוורים, גם זול (כ16$ לאדם לשעה) וגם חוויה בלתי נשכחת, המסאז' הכי טוב שעשיתי בחיי. הם נמצאים ברחוב במרכזי LA CALZADA באכסניית HOSPEDAJE LA CALZADA.
ימים 24-27 ליאון
יצאנו באוטובוס מגרנאדה למנגואה לתחנה ומשם תפסנו רכב לישיר לליאון. (סך הכל זמן הנסיעות כשלוש שעות).
התקשינו למצוא מקום לינה שהתאים לנו (בלילה הראשון הזמנו מקום שהיה נוראי ואחרי לילה אחד חיפשנו מקום אחר), לבסוף התמקמנו בהוסטל דל ריי שהיה זול (20$ ללילה), שקט ונקי.
בליאון העניינים לא הלכו חלק והיינו צריכים לשנות חלק מהתוכניות שלנו: יום אחד יצאנו לטיול בהר הגעש השחור סרו נגרו (כולל החלקה “סנד בורדינג” מפסגתו, קחו בחשבון שסוחבים את הגלשן לכל אורך העליה), שווה מאוד, לא כדאי לוותר על זה. עשינו את זה דרך סוכנות הוקאנו שנמצאת מול ההוסטל ביגפוט, למרות שרצינו לעשות עם קצאלטרקרס אבל הם לא הוציאו סיורים בזמנים שהסתדרו לנו. בכל מקרה מומלץ לבדוק בלו"ז שלהם כמה ימים לפני שאתם מגיעים ולהזמין מקום.
כנ"ל לגבי סיור להר הגעש טליקה שגם אותו עשינו עם אותה סוכנות (כולל לינת שטח), הטיול היה קצת מחופף ולמעשה לא כלל כמעט הליכה (רק טיפוס קצר להר וכמה נקודות תצפית), לא כדאי לוותר על ביקור בהר, אבל אם מסתדר לכם לצאת לטיול שמוציאים קצאלטרקרס נראה לי שזו אופציה משתלמת יותר.
חזרנו לליאון מוקדם בבוקר ולאחר מנוחה החלטנו לוותר על נסיעה לחוף הים ובמקום זה יצאנו לצפות בסרט בבית הקולנוע בעיר, אחלה חוויה (ויש גם מזגן ופופקורן בגרושים), שווה לנסות אם יש לכם זמן לזה.
חלק א: קוסטה ריקה
חלק ג': גוואטמלה וקצת מקסיקו
אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לפנות אלי במייל [email protected]
