יצאנו לטיול בתחילת חודש אוקטובר 2016. זוג באמצע שנות הארבעים + 2 בנים בגילאי 18 ו 12. היעד סרי לנקה. קבענו עם הנהג אמילה, (פרטי התקשרות בהמשך) שהציע לי, כשהתכתבנו באיימייל, את מסלול הטיול. אני עדכנתי את המסלול קלות לפי העדפות המשפחה. בפוסט אציין את המקומות בהם ביקרנו, ההמלצות שלי וממה כדאי להמנע. לא ארחיב בפרטי נוף, הווי ורגשות. את זה אני משאירה לכם לחוות ולהתרגש.
המסע לסרי לנקה התחיל בטיסת אל על להודו, שאחריה המתנו 7 שעות בשדה התעופה בהודו ומשם עוד 2.5 שעות טיסה לסרי לנקה. מומלץ שהתחנה הראשונה בסרי לנקה תהיה נגומבו, נסיעה בת כשעה מהשדה. אנחנו נסענו מהשדה לדמבולה ולא לנגומבו. נסיעה בת 4 שעות שאינה פשוטה לאחר יום וחצי בדרכים. הגענו למלון THILANKA המומלץ מאוד והלא יקר (שאר המלונות היו בינונים ולא מומלצים, לכן לא אפרט עליהם), קיבלו את פנינו במשקה ומטלית קרירה. התרווחנו, וחייכנו, ברוכים הבאים לסרי לנקה! לאחר התמקמות ומנוחה נסענו למקדש הסלע המלכותי. את הדרך למעלה, לאורך סלע נטוי ורחב בעל מדרגות, העברנו בלווית קופים חמודים. באתר נמצאות מספר מערות נפרדות ובהן פסלי בודהה וציורי קיר. מפלס המערות משקיף לנוף יפיפה של הסביבה הכפרית. בערב אכלנו במסעדה המומלצת SAKURA. למחרת ביקרנו בסלע סיגיריה. הגענו לאתר ב 8:00 בבוקר. אני מציינת את השעה כי במקומות רבים נכתב שיש להגיע עם הזריחה (6:00) אחרת חם מדי. שמונה היה ממש בסדר. רוב הדרך למעלה מוצלת ונעימה. האתר מרשים מאוד ובו ממצאים ארכיאולוגים מרתקים , ציורים על קירות הסלע ונוף מרהיב הנשקף ממרום הסלע. אחר כך המשכנו ל Village Tour . חוויה נחמדה של כשעה וחצי הכוללת נסיעה בעגלה רתומה לפר, שייט קצר על רפסודת במבוק, וארוחה בבקתה של משפחה מקומית כשאנו צופים ומסייעים לאנשי הכפר בהכנת הארוחה. נחמד, אך המחיר יחסית לסרי לנקה, מופקע: 14,000 רופי (350 ש”ח) לארבעתנו. לאחר מכן המשכנו למסאז' משפחתי. כולנו נהננו וצחקנו חוץ מבן ה 12 ש”נמחץ” תחת ידי המעסה.
ביום השלישי נסיעה ל- 2 לילות לקאנדי. בדרך עצרנו במקדש הינדי וצפינו בטקס של המאמינים. בקאנדי, טיילנו סביב האגם, ביקרנו במלון Helga's folly-הגלריה של הלגה שהומלץ מאוד ע”י מדריך הלונלי פלנט. נחמד, לא יותר. אחה”צ מופע פולקלור. כנראה שצריך לסמן וי על המופע אם אתה תייר בסרי לנקה: ריקודים עממים סרי לנקים ומופע אש הכולל גם הליכה על גחלים כשכל היופי הזה מתרחש באולם קטן, על כסאות פלסטיק המסודרים שורות שורות (ללא דירוג כמו בקולנוע).
למחרת נסענו לרפטינג ב Kitulgala (כייף!, ביחרו בחברה של “תחנה 39”). המסלול כולל שבעה אשדים ברמות 2-3 לאורך 7 ק”מ. אחה”צ ביקרנו במקדש השן הקדושה. למקדש יש ללבוש מכנסים ארוכים וחולצה קצרה (לא גופיה) או להשכיר בחוץ מטפחת כדי לכסות את הרגלים והכתפים. במקדש אצורה שן אשר הם מאמינים כי שייכת לבודהה. זהו השריד הקדוש הבודהיסטי החשוב ביותר בסרי לנקה. התהלכנו ארבעתנו יחפים ובחצאית וצפינו במאמינים בטקסיהם ותפילותיהם.
ביום החמישי נסענו לנווארה אליה, בדרך עצרנו במפעל התה Labookellie קיבלנו הסבר קצר על תהליך ייצור התה, וצפינו בקוטפות התה. מומלץ. בנווארה אליה שכרנו אופנים, אך כשהבנו שהנסיעה היא בשולי הכביש, ולא דרך מטעי תה, כפי שסברתי (נכתב בספר..) החזרנו אותם, למורת רוחם של הילדים. לפנות ערב שוטטנו בעיר.
למחרת השכמנו ויצאנו לטיול ב Horton Place . מסלול של 9 ק”מ ביער יפיפה ובו מפלים קטנים וציפורים לרוב. לאחר כ 4 ק”מ מגיעים לנקודת תצפית מרהיבה שנקראת End of the world. נהננו מאוד. אחרי הטיול, לפי המלצת הלונלי פלנט, נסענו ברכבת לELLA. תחנת הרכבת נראית כמו סט של סרט ישן, פסטורלית וציורית. הנסיעה, בת שעה וחצי, מהנה ועוברת במרחבים ירוקים. לא לוותר! לפנות ערב שוטטנו וישבנו לאכול במרכז הקטן והנחמד של אלה.
למחרת בדרכנו למיריסה עצרנו בפארק אודה וואלאווה (מרחק של שעתים נסיעה מאלה) לספארי של 3 שעות. ראינו מעט פילים, ציפורים ממינים שונים,תנין,תאו ואיילי סמבר. במרכז הפארק יש מאגר מים יפיפה. היה נחמד אך לא ראינו בעלי חיים רבים. משיחות עם מטיילים הבנתי שבספארי במינריה צופים בכמות מרשימה יותר של בעלי חיים ובעיקר עדרי פילים. לאחר הספארי המשכנו לנסיעה בת שעתיים וחצי למיריסה. כשתכננתי את הטיול התלבטתי באיזה חוף לשהות. לאחר שהייה של 3 לילות במיריסה, ועצירה של שעתיים בחוף היקאדווה ושעה בגאלה אני חושבת שמיריסה הייתה בחירה נכונה. חשוב לדעת שחווית החופים בסרי לנקה לא זהה לזו של תאילנד שמציעה לתייר המערבי שלל פינוקים. סרי לנקה יותר צנועה ועדיין לא מפותחת בתחום. אני מניחה שיש שיעדיפו אותה כך.
מומלץ לשנרקל ולראות צביי ים, ולשכור בוגי/גלשן כדי לתפוס גלים.המלצה נוספת היא לוותר על שייט לצפייה בלוויתנים כחולים. שטנו במשך 7 שעות על מנת לצפות בלוויתנים כחולים. השייט הוא דרך החברה של ראג'ה, מומלצת מס' 1 בטריפ אדויזר. אנשי הצוות המקצועיים והמקסימים, לא יחזירו אותך לחוף עד שלא ימצאו לוויתן בים. לכן גם השייט היה ארוך כל כך. הלוויתן לא נחשף בכל הדרו ובמלוא גופו כיוון שהוא כבד. לאחר 4 שעות שייט ראינו לראשונה זנב של לוויתן, אחרי כמה דקות נצפה גב של לויתן נוסף ועוד זנב, אחרי חצי שעה זנב אחר... לפני השייט נטלנו כדורים נגד בחילה (החברה סיפקה לנו) שמקלים מעט על הבחילה אך גורמים לנמנום. בקיצור: חוויה קשה של 7 שעות שייט ומתוכם 4 דק' של חלקי גוף הלוויתן. לשיקולכם, אם המאמץ שווה את זה.
בחזרה ממיריסה לשדה התעופה בקולומבו עצרנו בגאלה, עיירה יפה, כדאי להקדיש לה כמה שעות ואח”כ המשכנו לחוף היקאדווה לשעתיים .
לסיכום: היה טיול מהנה מאוד למבוגרים ולילדים. במרחקי נסיעה קצרים נהננו מנופים, ספארי, רפטינג, פולקלור מקומי, מקדשים, מנוחת “בטן-גב” בחופים ובעיקר מהעם הסרי לנקי המקסים. מזג האוויר האיר לנו פנים וזכינו לטפטוף בן חצי שעה פעם אחת בכל תקופת הטיול. הנהג, אמילה, מומלץ עם הסתייגות. כנהג הוא היה מצויין ולשירותנו בכל עת. האנגלית שלו טובה והוא יודע לתת הסברים כשנדרש. הוא הסיע אותנו באמצעות ואן בעל 10 מקומות. נוח מאוד. אך יש להתייחס להמלצות שלו בערבון מוגבל ולבוא מוכנים עם כתובות של מסעדות, אתרים ואטרקציות מומלצות, אחרת יעדיף לקחת אתכם למקומות בהם הוא מקבל עמלה או אירוח על חשבון הבית. כמו כן, יש לקנות את הכרטיסים בעצמכם ולא דרכו כי הוא מוסיף למחיר עמלה.
עלותו 50$ ליום. אנחנו שילמנו לו מראש, כל יומיים, 100 דולר. [email protected]
