בן זוגי ואני חזרנו הבוקר מזנזיבר, אחרי חופשה של שבוע. התארחנו באתר סמוך לפג'ה, שנקרא Karafuu. חשוב לנו לחלוק אתכם כמה דברים לטובת מי שנוסע בפעם הראשונה.
המלון Karafuu, פנינה בתוך אזור עני מאד. המלון מלא באנשים עם רצון טוב, עם תודעת שרות גבוהה (כנראה כך בכל האי), שיעשו הכל כדי שתרגיש טוב, מפונק ונוח... שוכן על חוף בעל צבעים מהממים, וכל מה שדרוש כדי להרגיש חופש.
על טיולים וסיורים באזור יש מידע בשפע ולכן לא ארחיב.
אני ניגשת ישר לעניין שבגללו חשוב לי לשתף:
טעות 1- שכרנו רכב. הכבישים בלתי אפשריים, מלאים בבורות, הולכי רגל, רוכבי אופנועים ואופניים וטנדרים למיניהם- כולם נוסעים מימין ומשמאל..., כבישים צרים מאד ולפעמים הופכים לדרכי עפר. מהירות הנסיעה הממוצעת- 40. נהגי המקום, מיומנים יותר ויש להם רכבים מותאמים יותר, אך הכי חשוב, מאתגר להגיע למקום שתרבות הנהיגה וההתנהגות כל כך שונים. המלצה שלי- להגיע עם קבוצה או מדריך, ותיכף תבינו למה.
טעות 2- הבאנו רק דולרים (כי כתוב בהרבה מקומות שמקבלים דולרים בכל מקום...). טעות לבוא עם דולרים, המקומיים רואים אנשים לבנים ודולרים, מקפיצים את העלויות מיידית. החישובים מסובכים והיינו מנוצלים פעמים רבות. הכסף המקומי נגיש, יש בנקומטים שנקראים ATM גם בכפרים שכוחי אל, ואין סיבה לשלם בדולרים.
כשיצאנו משדה תעופה סקרנים ונלהבים לחופשה המיוחדת שלנו, הופתענו מהכבישים ומהאפלה, שכן, זו הייתה שעת לילה. גוגל-מפס לקח אותנו בחלק מהדרך לסמטאות צרות וחשוכות. לא האמנו שזו הדרך, אך בדקנו, זו הדרך! האוטו קפץ ודפק כמו משוגע, אך היינו ממוקדי מטרה. בשלב מסוים, בגלל הבורות בכביש נפתחה הדלת האחורית של האוטו.
עצרנו בצד, וגילינו שאחד מתרמילי הגב שלנו נפל החוצה. בן זוגי רץ לחפש לאורך הדרך. זה לקח כמעט שעה עד שמצאנו, הוא שכב לו במרחק 2-3 מ' מהדרך מכוסה בענפי קוקוס. נראה היה שמישהו החביא אותו שם. כיוון שלא רואים כלום, ומעטים האנשים שעוברים שם וכמובן חששנו לסמוך עליהם, שמחנו שמצאנו ונכנסנו לאוטו. בעודי מחפשת אם כל הציוד שהיה בתיק עודנו שם, שמענו את הדלת האחורית נטרקת, הסתובבנו וגילינו שהתרמיל השני נלקח מהספסל האחורי, בעודנו יושבים בתוך האוטו מלפנים.!
לא הצלחנו לראות כלום מסביב.
מהתיק שלי נלקחו 100$. מעצבן אך לא סוף העולם. היה לנו עוד כסף במקומות אחרים.
בתיק של בן זוגי היו דרכון זר, מחשב מק-פרו חדש לגמרי, ועוד המון דברים בעלי ערך.
הדברים הטובים- הטלפונים היו עלינו, הדרכון שלי ושל בן זוגי היו עלינו. יש לנו ביטוח.
הדברים הרעים- איזו פתיחה לא כייפית לחופשה! למחרת, הגשנו תלונה במשטרה, עברנו ב-3 תחנות כדי להגיע לתחנה המתאימה לפי המדיניות שלהם, הלך לנו כל היום, וכמובן שילמנו טיפים דולריים יפים לשוטרים, כי הם ביקשו זאת! כשסיימנו, יצאנו חזרה למלון, נסיעה של כשעה+. כמעט הגענו ואז השוטר טלפן שהדרכון הזר נמצא! חזרנו שוב, וקיבלנו את הדרכון, ושוב התבקשנו לשלם טיפים. מקרה? תכנון מראש? האם יש קשר בין הגנבים לשוטרים? מי יודע?? בכל זאת, שמחנו מאד שהדרכון נמצא כמובן. הלך לנו יום שלם על סיורי משטרות.
אז זהו. תרבות מקומית לא מוכרת ולא תמיד נורמטיבית.
לסיום, אחד הדברים שהיו קשים לי במיוחד, זו ההרגשה שאנחנו "הלבנים והעשירים בני המזל" מגיעים לנפוש במקום שהדלות בו עצומה. קשה היה לי להסתובב ולהתפעל מהיופי, בעוד שסביבי אנשים קשי-יום עובדים מאד קשה (לפנק אותי), באמצעים דלים, ללא מים זורמים וללא פרנסה נאותה. אני מודעת לכך שזה סובייקטיבי, אך אם יש קורא/ת שזה מדבר אליהם, חשוב לדעת זאת מראש.
