חורף. כשאתה עובר מישראל למקום קר כמו ברלין, אתה לא תמיד מוכן לזה. 62 שנה על מישור החוף הרגילו אותי לשמש הקופחת וללחות הנוראה, אבל השכיחו את כל הקונספט הזה של עונות השנה. בישראל, כך אפשר לומר בדיעבד, יש רק שתי עונות קיץ, ולא כל כך קיץ. כאן הכה בי לראשונה סתיו. כמו בסרטים. על עצים שהופכים בהדרגה מירוקים לחומים כתומים צהובים, ואז
משירים את עליהם לכל עבר, עד שנותרים עירומים ומיותמים עד לאביב. הקמילה הקולקטיבית הזו, כמו גם ההתעוררות המחודשת כשבא האביב, נוגעת לך בנשמה. יצירות כמו ארבעת העונות של ויואלדי מקבלות פתאום משמעות חדשה, למשל הרעם המתגלגל הזה בפנים כשמתחיל החורף.
רק בעיצומו של החורף אתה מבין מה בעצם קורה סביבך. קר לך. ולא רק מבחוץ. קר סביבך. העצים שנותרו עירומים לחלוטין לא מסוככים עליך מפני האפרוריות האינסופית שבשמיים, הציפורים נדדו ואתה יכול לשמוע טוב טוב את השקט, איך סוליות נעליך מפלחות דרך מצע השלג והקרח שעל המדרכה את דרכן אל קרקע יציבה, ובאוויר עומד תמיד סימן לריח הפחם הבוער שדואג שלשלושה וחצי מיליון האנשים שחבויים כעת בבתים יהיה גם שם בפנים.
אולי זה יישמע לכם קצת מוזר, אבל דצמבר ינואר הצפון אירופאים מזכירים במשהו את יולי אוגוסט של חופי סיני. מזג האוויר פשוט מאלץ אותך לצמצם את השהות שלך בחוץ לאיזשהו מינימום שיביא אותך מנקודה א' לנקודה ב' במינימום זמן וללא אבידות בנפש. בסיני זה מהחושה או מהמסעדה לים, ובברלין זה מפתח הבית או הרכבת התחתית למקום הראשון שיש בו חימום, או לחלופין, לזה שמוכר גלווויין אותו יין חם, ממותק ומחוזק שגורם לך להרגיש חם בפנים גם כשבחוץ 01 מעלות מתחת לאפס.
גרמנים, כמו גרמנים מוכנים לכל מצב. מעיל מחמם, נעליים טובות, אינספור פריטים שראיתם רק בקטלוגים של חופשות סקי ואפשר לצאת מהבית. ומצד שני גרמנים הם גם קצת אולד פאשן. הם נצמדים לכל מני מסורות עונתיות, גם אם הן כבר לא ממש הגיוניות. היי, אחרת איך תסבירו מדינה בת 01 מיליון איש שנכנסת לטירוף מערכות כללי למשך חודש בשנה וכל זה רק בגלל אספרגוס? אבל בכל רגעי הטירוף האלה יש גם משהו מן הזן. אתה לומד לקבל את החורף, לאמץ אותו קרוב קרוב לליבך. הוא קודר, ארוך, קשה ומלוכלך,אבל הוא כאן כדי להישאר. ובלעדיו, הרי איך נוכל לחוות את החדווה המתפרצת שבאה עם הניצן הירקרק הראשון שיוצא לו על ענף עירום עם בוא האביב?
אז כשהחורף מגיע, אולי כדי לרכך קצת את המכה ואולי כמסורת ארוכת שנים שמתאימה כמו כפפה ליד ביום מושלג לתחילת החורף, מגיעים גם השווקים. שווקי החורף הגרמניים סובבים אולי את מסורת חג המולד, אבל הם למעשה מרכזי הצטיידות מצוינים ליום קר. פרטי לבוש ייחודיים, עבים ומפנקים שיגרמו לכם לרצות ולהתכרבל, צעצועי עץ בעבודת יד שנראה כאילו גולפו בישיבה ארוכה מול האח, ואוכל. המון אוכל חורפי ונהדר.
כדי לשרוד את הקור, הגוף צריך לצרוך יותר קלוריות מבדרך כלל. התאווה לאוכל חם, מנחם ושומני בימים קרים אינה סתמית. אלפי שנות אבולוציה תכנתו את האדם לרצות לאכול טוב יותר כשמגיע החורף. הגוף יודע שהוא צריך להיות מוכן. כשתגיעו לשוק חג המולד, תמצאו סירי ענק עם תבשילים מהבילים תבשיל קייל עם נקניקיות דקות אך שמנמנות, תפוחי אדמה צלויים עם שפק, הגרסה הגרמנית לבייקון, ופטריות שמפיניון מתובלות שעושות נעים בנשמה. ליד יהיו לחמי מחמצת כבדים אפויים בתנור עצים, נתחי בשר צלויים על פחמים, עוגות דחוסות ומתוקות ואגוזים מסוכרים.
כשתלך בחורף הברלינאי, הריח מיד יתפוס אותך ויקרא לך להיכנס. ריח האוכל, הערמונים הצלויים שנמהל בניחוח אותו היין, ניחוח משכר מפתה, מתוק כמו סוכריה אך באותו הזמן גם חרפרף, נגיעה של ציפורן עם רקע קל של אלכוהול. היין החם אומנם משכר אבל זו לא מטרתו. הוא מחמם. עוזר לך לשכוח, לפחות לרגע, שכמו הציפורים והעצים, גם אתה לא אמור לחיות בקור הזה.
אחרי כמה שעות בחוץ, כשאתה מרגיש שהגיע הזמן להפשיר, אתה מגלה שהגרמנים פיתחו שיטות לא רעות לעשות את זה. למשל ללכת לספא. כל מי שהתנסה בכניסה לסאונה כשהטמפרטורה בחוץ מתחת לאפס יודע על מה אני מדבר. גם אמבט ענק של מי מלח חמים, שאפשר לצוף עליהם בעיניים עצומות, זו חוויה ביום חורף קר. בליקווידרום של ברלין, למשל, לקחו את זה צעד אחד קדימה ושם אפשר, תוך כדי ציפה גם להאזין למוזיקה מתחת למים. עם זאת אזהרת מסע לשמרנים שבכם הגרמנים אוהבים להיות עירומים בכל זמן שאפשרף וכך גם במקומות כמו הספא. בסאונות אפילו חל איסור על כניסה עם בגדים. כמה שלנו הישראלים זה יישמע משונה אחרי חודשים בהם אי אפשר לצאת מהבית עם פיסת עור חשופה, גם אתם תעריכו כל רגע בו תוכלו לתת לעור שלכם להרגיש קצת אוויר.
אבל הכי חשוב בחורף, זה לצבור זמן איכות בפנים. כשאתה חי בגרמניה אתה לומד להעריך את הבית, את שותפיך למגורים ואת כל מה שיש לעשות כאן בפנים. המשפחה הגרמנית יושבת לערבי קריאה או משחקי חברה, ולהעריך את זמן האיכות המשותף. המבקר מבחוץ יכול ליהנות מהשפע האינסופי שיש לברלין להציע – במוזיאונים, הגלריות, מתחמי התרבות האלטרנטיבית וחיי הלילה.
לסיכום, לחוות את ברלין בחורף זו חוויה מסוג אחר. עבור מי שבא ממדינה חמה, זה עומד בדיוק על החסר,עד הדבר הזה שאין לנו, שלעולם לא נדע איך הוא מרגיש ושלא נבין את הרפרנס התרבותי אליו, עד שנרגישאותו בעצמנו, חודר כמו קור לשד עצמותינו.
