זה לא תמיד היה כה פשוט

אני מתגעגעת לימים בהם זה לא היה כה פשוט להשיג אוכל. היום הולכים לסופר, מעמיסים בעגלה, משלמים בכרטיס והולכים הביתה. פעם לאוכל היה טעם אחר - אותנטי. כדי להשיג אותו השקיעו זמן, כישרון, ידע ועמל. פירות וירקות אכלו בעונה. וקונסרבים היו עניין של הישרדות ולא של חיים בקלי קלות.

במוזיאון האתנוגרפי לפולקלור בבודפשט אפשר ללחוות את טעם החיים של פעם. כל כך התרגשתי מהביקור. קיבלתי מלוא ציפיותיי ואפילו יותר. התצוגות עמוסות לעייפה בפריטים אותנטיים. תלבושות לאומיים של העמים שישבו פעם בחבל ארץ זה, שנקרא היום הונגריה: אוקראינים, רומנים, פולנים, גרמנים, מדיארים בולגרים טרנסילבנים, יהודים.. לכולם היו מאפיינים יחודיים, מנהגים משלהם, שפה, לבוש, מומחיות יחודית. בעזרת התצוגות ניתן לעקוב אחר התמורות שעברו על חבל ארץ זה ושקבעו כיצד הדברים נראים היום. היום כאשר נראה שהמודרניזציה והגלובאליזציה מהווה מכנה משותף שמטשטש את השוני בין הלאומים השונים. במוזיאון יכולתי לשחזר ולהבין בקלות את הפסיפס האתני שחוסה היום תחת השם "הונגרים".
לא רק שהתערוכה הקבועה מעניינת אלא שגם ההרמון בו שוכן המוזיאון מרהיב ביופיו. בהחלט שווה להקדיש למוזיאון הזה שעתיים ואלף פורינט לכרטיס כניסה(כ-20 שקלים). מי שירצה להנציח במצלמתו יצטרף להיפרד מ-300 פורינט נוספים (כ-6 שקלים) אישור לצילומי וידאו עולה כפול. שווה את הכסף והזמן. אני נהניתי , בן זוגי לא התענה, רק ילדיי הסקפטיים הפסידו.
 המוזיאון ממוקם בדיוק מאחורי בניין הפרלמנט, בקושוט טר.