מסלולים רגליים בפירנאים
מאת: גיא רייפנברג
מבוא
מאז המפגש הראשון שלי עם הפירנאים, הספקתי לחצות את ההרים הנפלאים האלו באופנוע, בג'יפ, על סוס ואפילו בכדור פורח, אך ההיכרות האינטימית ביותר היא כמובן ברגל. הפירנאים מציעים שפע כמעט בלתי נגמר של מסלולי הליכה, בכל דרגות הקושי. גם בחודש של הליכה לא נוכל לראות את הכל. הפעם אני רוצה להציע מספר מסלולים קצרים וקלים, במרחק לא גדול מברצלונה, המתאימים גם למשפחות עם ילדים.
אומרים שהדברים הטובים בחיים קורים במקרה. מבחנתי, כשמדובר בפירנאים הדבר בהחלט נכון. ההיכרות שלי עם הפירנאים החלה לפני כ- 13 שנה, במהלך טיול אופנוע באירופה. האמת שהפירנאים אפילו לא היו בתכנון. המטרה הייתה להגיע לנורד-קאפ, בקצה הצפוני של נורבגיה. חברתי אז ושותפתי לטיול גילתה רוח ספורטיבית יוצאת מגדר הרגיל וסבלנות מרובה לשיגעון שלי, אך שלושה שבועות של גשם בלתי פוסק וימי רכיבה קפואים לחלוטין בנורבגיה הצליחו למתוח את סבלנותה עד הגבול. כאלפיים קילומטר מהמטרה היא הודיעה לי שעד כאן -; הגיע הזמן לעשות סיבוב פרסה ובמחילה מכבודי לחפש יעד מעט חמים יותר.
אותו ערב (אני במצב רוח עגמומי מעט, מיטל במצב רוח מצונן מעט) פתחנו באוהל את מפת אירופה ולאור העששית חיפשנו יעד חדש. אז מה בעצם יש בדרום? ביוון ואיטליה כבר היינו, הרפובליקות לשעבר של יוגוסלביה היו עדיין עסוקות בסיום המלחמות ביניהן -; אז מה נשאר? אה, ספרד. באותם ימים ספרד נקשרה אצלי לפלמנקו, מלחמות שוורים וחופשות בטן גב על החוף. למיטל היעד נראה אידאלי, אני לא ממש התלהבתי, אך אז נפלו עיני על אותה רצועת הרים צרה המפרידה בין צרפת לספרד -; רכס הפירנאים. האמת שממש לא היה לי מושג מה יש שם, אבל לשם היה איזה צלצול אקזוטי ומבחינתי הרים היכן שלא יהיו זה תמיד טוב. כך נולדה לה פשרה -; ניכנס לספרד דרך הפירנאים ונחצה אותם מזרחה, כשהמטרה היא להגיע לברצלונה וחופי קוסטה בראווה. אני מקבל עוד קצת הרים ומיטל קצת שמש וחופים.
עבור רוב האנשים, המפגש הראשון עם ספרד מתרחש בברצלונה או מדריד. המפגש הראשון שלי עם ספרד היה דווקא באחד החלקים הפחות ספרדיים שלה - הפירנאים באזור עמק אראן. למרות 13 השנים שעברו מאז, אני עדיין זוכר את אותו רושם מהמם שהשאירו עלי ההרים הללו. הייתה זו אהבה ממבט ראשון.
מאז אותו טיול המשכתי לטייל בעוד הרבה מקומות נפלאים בעולמנו, אך משהו תמיד משך אותי לחזור לרכס הפירנאים. לפני כ-7 שנים אף עברתי לגור בברצלונה והפכתי את האהבה לטיולים בפירנאים למקצוע. אז הנה ככה במקרה לחלוטין וללא כוונה הגעתי למקום שבו אני חי, לא מעט בזכות רצונה של מיטל לטייל במקום שבו לא צריך להמתין כל בוקר שהקרח על הכביש יפשיר. מיטל, אם את במקרה קוראת שורות אלו, אני חושב שמעולם לא הודיתי לך כמו שצריך -; אז הנה אני מנצל את המקום לומר לך המון תודה!
סוד קסמם של הפירנאים
טוב, אז אחרי שהסברתי שאני פה רק במקרה, אנסה להסביר את סוד קסמם של הפירנאים. ישנם בעולם הרים גבוהים מהם, ישנם מקומות נידחים ואקזוטיים יותר, אך אין עוד מקום בעולם שיכול להציע את השילוב הנדיר של חבל ארץ זה. הגיוון בנופים הוא אדיר. לפעמים במהלך יום אחד ניתן לעבור בין אזורים כל כך שונים, שההרגשה היא כאילו עברנו מארץ לארץ. מה שתראו בפארק הלאומי אָגְוָואסְטוֹרְטֶס (Aigüestortes) אינו מזכיר ואינו דומה למה שתראו בפארק אורדסה (Ordesa), ומה שתראו בצד הצרפתי של הרכס שונה לחלוטין מהצד הספרדי. ההרים, הסלעים והצמחייה, משתנים ללא הרף, גם ממקום למקום וגם בזמן -; כל עונה מציעה לבוש אחר להרים והשינוי ניכר משבוע לשבוע. הפירנאים תמיד משתנים, תמיד מפתיעים. עד היום איני יכול לומר איזו עונה אהובה עלי ביותר -; הלבן של החורף, התפרצות המים האדירה של האביב, הפרחים הרבים של הקיץ או צבעי השלכת בסתיו. בכל עונה יש לפירנאים מה להציע.
הגיוון ממשיך גם לנוף האנושי. בחבל ארץ שאורכו כ-450 ק"מ ורוחבו המרבי כ-150 ק"מ, יושבים קטלנים, באסקים, אראנזים, אראגונזים ואוקיטנים. לעיתים באותו היום תוכלו לשמוע את השפות של כל אחד מהעמים הללו, ובנוסף על כך ספרדית וצרפתית. הארכיטקטורה משתנה מכפר לכפר וגם המטבח. ישנם מאכלים טיפוסיים לכל אזור הפירנאים, כאשר כל אזור מכין את הגרסא המקומית שלו, אך ישנם גם מאכלים שתוכלו למצוא רק בעמק אחד בלבד.
איך שלא נסתכל על זה הגיוון הוא אדיר. אך לדעתי סוד הקסם של הרי הפירנאים הוא בניגוד החד בין כרי הדשא הירוק ופלגי המים הרבים לבין פסגות הגרניט המשוננות המזדקרות מעלה, בין הנוף הפסטורלי למצוקים ולסלעים החשופים. קיימת איזו פראות בהרים האלו, שכמו אומרת למטיילים: אתם מוזמנים ליהנות מאיתנו אבל לעולם לא תוכלו לכבוש אותנו. את העוצמה של ההרים האלו לא אוכל להעביר, לא במילים ולא בתמונות -; כשתהיו תבינו...
