כ-15 ק"מ הליכה, טיפוס של כ-1200 מ' וירידה של כ-1,100 מ'
כל הליילה יורד גשם, ואנחנו קצת מודאגים.
לפנות בוקר מתעוררת, רואה שהגשם פסק והשמיים בהירים. יש מצבים שאתה מרגיש שההרים קוראים לך..שקשה לחכות סתם כך עוד שעתיים לארוחת הבוקר ...אז זהו. מחליטה לוותר על ארוחת הבוקר ולצאת קודם לאלנה, שם היינו אמורים לישון בליילה.בחוץ עוד קר, פעם ראשונה בהליכה עם הפליז האדום שלי. הכל רטוב מסביב, רחוץ ויפה.
ההרגשה נעימה להיות לבד וראשונה על השביל. הטבע כולו שלי.
קצת אחרי 8:00 בבוקר אני בחדר האוכל של הבקתה הגדולה הזו, (2,062 מ') הצופה אל הקרחון
glacier de pre de baron המקום בדיוק מתרוקן מארוחת הבוקר של מי שלן כאן הליילה, ואני תופסת את מקומם- מול הקרחון- נהנית מהחום של החלל ומזמינה לי שוקו חם ( או אם לדייק במה שהוגש לי- מרק שוקולד לאכול עם כפית!)..www.rifugioelena.it/
פחות מחצי שעה - ודורון וג'ו מופיעים בזה אחר זה, מזיעים ומתנשפים אחרי שעשו את הדרך בפחות משעה..
(איזה כיף לראות אותם פעם אחת כך, ולא מחכים לי בשאנטי עם כוס יין/ קולה ביד..)
3 דורות של בעלי בקתה יש כאן, סבא וסבתא מבוגרים, דור אמצע ותינוק קטן.
אנחנו מתחילים את הטיפוס התלול- כל אחד שוב פונה לקצב המתאים לו. מרחוק אני רואה את הסבתא יוצאת לטיול עם עגלת התינוק, נלחמת בשביל הסלעי, כמו פארודיה מטורפת של מונטי פייטון.. המראה הזה משעשע אותי בזמן הטיפוס התלול עד שהיא נעלמת מעיניי כנקודה קטנה.
הדרך יפהפיה אך לפעמים חלקלקה וקצת מאתגרת בשל השלגים הרבים שמפשירים.
במבט לאחור, להוציא את הקטע המושלג בין שני מעברי ההרים בbonhomme- אני חושבת שכאן היה הטיפוס הקשה ביותר בטרק. מצד שני אני מטפסת לבד ומרגישה לחלוטין את המושג החמקמק- "להיות מותאם שביל".
עם כל הקושי- ההנאה מקסימלית! השמש שמסתתרת מאחורי העננים הקלים מקלה מאוד על הטיפוס והופכת אותו לנעים. הטיפוס מסתיים במעבר ההרים grand col ferret (2,537)l ,זהו גם הגבול בין איטליה לשווייץ.
מגיעה למעבר והשמש יוצאת! המראה נהדר!
אחרי הטיפוס הבודד, פוגשת פה חבורות מטיילים שמגיעים בעיקר מהצד השוויצרי.
מורידה את התרמיל, תופסת לי חלקת דשא קטנה ומוציאה את הצנימים והנוטלה שג'ו הביא לי מארוחת הבוקר ה"מפוארת" שהפסדתי בצימר. הליקופטר עובר שוב ושוב מעל המעבר ומפריע לשלווה. השמש מחממת ולא בא לי לעזוב את המקום.. בא לי להישאר כאן לנצח!
משטחי השלג קורצים לי, החברים החדשים שהכרתי כאן (צרפת וקליפורניה) צוחקים עליי שאני לא יכולה, בישראליותי, לעמוד בפני השלג ונמשכת תמיד לשבילים הארוכים והמושלגים יותר. (מה שנכון..)
הנוף בצד השוויצרי-אותו נוף המתואר ע"י קוו(סיסרון) כשגרתי ולא מעניין- מתגלה עכשיו,אולי בגלל השלגים המאוחרים-
כאחד הנופים היפים במסלול!!! הרים של זברה- פרה, פסים וכתמים של חום ולבן -משתפלים ומלווים את הטופוגרפיה ויוצרים מראה מרתק. תוואי שטח מתון הופך את ההליכה לקלילה ומהנה ביותר!
כך, כשעה וחצי, עד החווה החקלאית (alpage de la peule (2,071
שם כבר יושבים הבנים- איך לא- לאחר שזללו "כריך קומות" עסיסי והספיקו להתיידד עם דוד, עובד החוה החרוץ ,שפורש לשנת צהריים. אני מתפתה לאכול חביתת גבינה ועגבניות וכוס מיץ תפוחים. בדר"כ אני לא אוהבת לאכול במשך היום תוך כדי הליכה, אבל משהו במקום הנקי והיפה הזה מושך אותי...
השמיים טיפה מתקדרים והם מחליטים בעצת בעלת המקום, לוותר על הוריאנט .
וכך אנחנו ממשיכים יחד במורד ההר עד נקודת הישוב הפצפונת (ferret (1,705
שבעמק ferret השוויצרי. שם תופסים, יחד עם מטיילים רבים אחרים, אוטובוס ל-orsiers,
תחנת ביניים של 45 דק' שלאחריהן האוטובוס שבאנו איתו מחליף את הכיתוב בחזית ל-champex.
ב-orsiers פוגשים במקרה את ליה (גם לו היינו קובעים פגישה לא היינו יכולים לדייק כך!)
שהחליטה בבוקר לא לצעוד איתנו ועשתה סיבוב בכל אמצעי התחבורה באיזור כדי להגיע לנק' הלינה הבאה!
יחד מגיעים למלון splendide המסורתי המרשים, וזה הנוף הנשקף מהחדר שלנו!!!!
בערב יוצאים לטייל באגם, ויושבים לאכול במסעדה המצויינת של מלון hotel du glacier
www.hotelglacier.ch/
פתאום מתחיל גשם חזק ואינסופי. אנחנו יושבים ונהנים, אבל הגשם לא נגמר.
בסוף מחליטים לצאת בכל זאת, בעל המלון משאיל לנו מטריות ואנחנו מבטיחים להחזיר לו אותן מחר בבוקר,
שכן ממילא המלון על מסלול ה-TMB שלנו..
לינה: hotel splendide ( לינה וארוחת בוקר: 165 פרנקים שוויצרים)
www.tripadvisor.co.uk/Hotel_Review-g1096351-d1887156-Reviews-Hotel_Splendide-Champex_Valais_Swiss_Alps.html
Tour Mont Blanc- יום 6 - chalet val ferret- champex
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
