הולה שלום ”יום טיול למונסראט“

מאוד קל להגיע למונסראט בתחבורה ציבורית. הרכבת R5 ל Manresa של רשת הרכבות FCG יוצאת מתחנת פלצה אספניה כל שעה החל מ- 8.36.

מהרכבת יש שתי אפשרויות לעלות למעלה למנזר.
א. נסיעה של חמש דקות ברכבל הנקרא Aeri. במקרה זה יש לרדת מהרכבת R5 בתחנה הראשונה ששמה Monserrat Aeri.
ב. נסיעה של רבע שעה ברכבת שיניים הנקראת Cremallera. במקרה זה יש לרדת מן הרכבת בתחנה השניה ששמה Monistrol de Montserrat.

לאחר שעולים לאזור המנזר יש בתוך האתר שני רכבלים נוספים: אחד שיורד לקפלה Santa Cova והשני שעולה לקפלה Sant Joan.

ניתן לקנות מראש (בלשכת התיירות בפלצה קטלוניה) בעלות של 22.50 אירו כרטיס משולב בשם Montserrat Trans הכולל: שתי נסיעות במטרו של ברצלונה, נסיעה הלוך ושוב ברכבת R5, עליה למנזר ברכבל או ברכבת שיניים, שימוש ברכבלים הפנימים של האתר, סרט על חיי הנזירים (לא הספקנו לראות). חשוב להדגיש כי בעת רכישת אותו כרטיס משולב יש לציין האם אתם רוצים לנסוע ב Aeri או ב Cremallera ובהתאם לכך להקפיד לרדת מן הרכבת בתחנה הנכונה. אנחנו בחרנו ב- Aeri - מאוד נחמד אך לא מומלץ לסובלים מפחד גבהים - כך שירדנו בתחנה הראשונה ויחד איתנו שני תיירים שביקשו לעלות על הרכבל כאשר היה להם ביד ככל הנראה כרטיס לרכבת השיניים. ראינו איך שהשומר שולח אותם בלי רחמים חזרה לתחנת הרכבת לחכות לרכבת הבאה שתקח אותם לתחנה של רכבת השיניים (עניין של שאה!).

יש גם כרטיס משולב אחר Tot Montserrat שעולה 37 אירו וכולל בנוסף לכל מה שציינתי גם ארוחת צהריים בקפטרית התיירים וכניסה למוזיאון - עדיף לדעתי להביא סנדוויצים.

אנחנו התחלנו את הביקור בירידה ברכבל לסנטה קובה והליכה אל הקפלה דרך שביל, שלאורכו שורה של פסלים דתיים שלא כל כך דיברו אלינו. לקראת השעה אחת עלינו חזרה ונדחסנו יחד עם עוד המון תיירים לכנסייה המרכזית של המנזר לשמוע את שירת מהקלת הנערים המפורסמת, שאמנם מאוד יפה אבל נמשכת עשר דקות בקושי.

אחר הצהרים עלינו ברכבל השני לכיוון סנט ג`ואן. מהתחנה העליונה של הרכבל ניתן לבחור בין שלושה מסלולים רגליים: אחד שיורד חזרה למנזר, אחד שעולה לקפלה סנט ג`ואן תוך כ-20 דקות-חצי שעה של הליכה לא קשה ושלישית שעולה ל- Sant Jeromi כאשר לפי השילוט מדובר בעליה יותר מאומצת של שעה או יותר. כיוון שכבר לא נשאר לנו כל כך זמן (וכח!) בחרנו בעליה הקצרה לסנט ג`יואן. בדיעבד, הייתי מקדישה יותר זמן לאזור ועושה את המסלול הארוך - שכן הטיול הרגלי במעלה ההר היה ללא ספק שיא הביקור: למעלה אין הרבה מדי אנשים, יש נוף משגע של תצורות הסלע המתנשאות (אם מבקרים במקום לאחר הביקור בקאסה מילה מייד עולים לראש ה``חיילים`` של גאודי שעל הגג, שצוקי מונסראט שימשו להם השראה) ואפשרות לחוש את מלוא עוצמת המקום שדי נפקדת מאזור המנזר עמוס התיירים.

עוד חוכמה של לאחר מעשה - אם יש לכם גישה לתחזית וגמישות בתכנון הימים, תסעו למונסראט ביום של מזג אוויר טוב. נסיעתינו נפלה ביום היחיד מבין השישה שהיה ממש מעונן, בלי ראות טובה, כך שלא יכולנו ליהנות מהתצפית עד לפירינאים שמתאפשרת בימים בהירים.