ויזה ומעברי גבול בירדן ”מעבר צפוני מול דרומי“

כאשר אנשים נוסעים ליעדים שהם לא מקורבים משמעותית למעברי הגבו. למשל, ברור שלואדי ראם עדיף לעבור בדרומי (רבין) אבל מה לגבי נחל זרד (חסה) ? אז אלו פניני החוכמה שגיליתי בדרך הקשה.

מוניות: המחירים בדרומי משמעותית זולים כי ישנה יכולת התמקחות, יכולת להזמין מונית שתיקח אותכם מהגבול או במקרה הכי גרוע לנסוע לעקבה תמורת 5 דינר ומשם יש שפע מוניות לעומת הצפוני ששם זה קרטל. חייבים לקחת מונית רישמית לפחות עד היציאה מהגבול והמיקוח על המחירים הוא זניח 2-3 דינר מקסימום אם בכלל לכן מבחינת מוניות עדיף דרומי.

נוחות המעבר: שוב הדרומי מנצח. בצפוני צריך לשלם גם עבור אוטובוס\הסעה שלוקח אותכם מצד אחד לשני. בהלוך התשלום לאוטובוס ישראלי ובחזור לאוטובוס ירדני.

החיסרון של הדרומי שאם יש קבוצות שיוצאות לפטרה יש מצב לעומס ועיכוב של כחצי שעה במעבר מצד שני בצפוני לעיתים מחכים גם איזה 15 דקות לאוטובוס שיגיע\יצא.

ויזות: בשני הצדדים תצטרכו לשלם מס יציאה מהצד הישראלי(כ - 90-95 ש"ח) ומס יציאה (5 דינר) בצד הירדני בחזור. אבל במעבר הצפוני לפעמים יחייבו אתכם בעוד 10-15 דינר על ויזה ל - 3 חודשים למרות שאתם לא צריכים את זה ברוב המקרים, סתם כי הם יכולים.

 המעבר הדרומי סימפטי. השירות מהיר ובלי בעיות. בצפוני יתחילו לשאול אתכם אם יש לכם תפילין, תנ"ך וכד'...סתם יוצר תחושה מוזרה.

דיוטי פרי: פה היתרון של הצפוני, כי יש דיוטי פרי גם בצד הישראלי, שניתן להשאיר שם מוצריםץ בדיוק כמו בנתב"ג, אבל קחו בחשבון שבצד הירדני זול יותר!. לאחרונה יש דיוטי גם במעבר הדרומי בצד הירדני טרם בדקתי אותו. ובצד הישראלי יש את אילת.

בקיצור אם לא חייבים את הצפוני אני ממליץ בחום על הדרומי!