עונות ומזג אויר בויאטנם ”להתאים את המסלול בווייטנאם לעונה בה מטיילים“

בווייטנאם נוצר מסלול קבוע אותו עושים כולם והוא לא נכון לכל עונה. סאפה לדוגמא שהיא חלק מהמסלול הקבוע נהייתה בשנתיים האחרונות מלכודת תיירים קלאסית.

השבטים למדו שלמכור לתיירים קל יותר מלעבוד בשדה, הם יטרידו אתכם ברחוב ובטרקים וכל ביקור בבית בכפר יגרור אחריו בקשה לתמורה.

רוב הכפרים הגדולים סביב סאפה הפכו למרכז תיירים עם חנויות ולא ככה כדאי לבקר בכפרים. עונת האורז ונופי הטראסות היא ממאי ועד ספטמבר. ביולי אוגוסט הנופים בשיאם.

בעונת החגים של אפריל או אוקטובר לא ממש מובן למה אנשים עולים לסאפה – כי למעשה הטראסות יבשות וכבר לא ירוקות ושבטי ההרים שכחו שהם שבטי הרים.

שלא לדבר על ערפילים וקור בעונות השיא- דצמבר- ינואר- פברואר. יש אזורי טראסות יפים יותר מסאפה, כפרי שבטים אוטנטיים לגמרי ועונות שתילה שונות של אורז. תתאימו את אזור הטיול בצפון לעונה בה אתם מטיילים- לא חייבים להינעל על סאפה.

האלונג ביי היא דוגמא זהה שבדצמבר – ינואר - פברואר עונות השיא – מזג האוויר לא מוצלח. קר, להתרחץ במים לא ממש אפשרי וערפילי שקשה להנות מהנוף בשיאו. וייטנאם ענקית ויש בה המון מה לראות – שחררו את הראש ותטיילו באזורים שמחוץ לנתיב הקבוע אותו עושים כולם.

גם תתאימו למזג האוויר, גם תראו יותר וגם תהנו יותר ממפגש אמיתי ואותנטי עם האוכלוסיה המקומית. זה שחברות התיירות הגדולות בנו מסלול שנוח להם זה לא אומר שזה לגמרי נכון ולהעלות תיירים לסאפה בדצמבר- פברואר זה ממש לא נכון ולא בסדר.