ברוכים הבאים לדלהי. עיר שוקקת 24-7, חמה, מיוזעת וריחנית וצפופה עד שיגעון. אנשים רבים מגיעים לדלהי וישר מעופפים ממנה ללדאק כדי לחסוך את החום, הלחות והשוק הראשוני, אבל יש שבוחרים להתחיל בדלהי, כדי לקנות בה רכב שאיתו יסעו ברחבי הודו.
האמינו לי, שכל נהג מונית תל אביבי עם שנות ותק רבות מספור, המיומן בעומסים של רחוב המסגר, אינו מסוגל שלא להחסיר פעימת לב אחת מתוך שלוש לנוכח הוירטואוזיות שהנהג ההודי הממוצע מפגין בכל רגע נתון. בכתבה שלפניכם, החיפוש אחר הרכב לטיול עצמאי בהודו.
אודאיפור נבנתה במדבר סביב מקווי מים. היא בנויה כרוב ערי רג`אסטאן מסביב לארמון הממוקם בחלקה הגבוה של העיר והמשקיף על כל עבריה. פושקר פרושה מסביב לאגם הקדוש ומדרגות הגאטס משמשות את עולי הרגל הבאים לטבול במים הקדושים. הצטרפו אל פיני שממשיך מראג'סטן אל אגרה ולאחר ביקור שני בטאג' מאהל, שב לדלהי, לביקור בבית הכנסת היחיד שנותר בעיר.
רישיקש הדרומית מאד שקטה כי אין בה כלי רכב. לבד מפרות אין תנועה ברחובות והכל פסטורלי. המים בגנגס קרים להחריד ורק לאמיצים אני מציע לטבול. אבל הודים רבים מגיעים ונכנסים לזרם החזק כאשר הם מחזיקים בשלשלאות הברזל לאורך הגדה למנוע היסחפותם...
קצת על הטיסה, הערפל, הנחיתה וחוויות הנסיעה בדלהי. בנוסף, ביקור במיין בזאר, במבצר האדום ולסיום... קריסמס בהודו...
אומרים כי את הודו ניתן לאהוב או לשנוא אך בלתי אפשרי להיות אדישים כלפיה. מי שמתאהב נשבה בקסמה. בכתבה שלפניכם סיפורה של משפחה שהתאהבה עד מעל הראש ומספרת על דברים רבים שהשאירו חותם, מזרח לצד מערב, חדש מול ישן, עוני מחפיר לעומת עושר בלתי נתפס, עולם שלם של ניגודים מוחלטים החי בהרמוניה מדהימה ומופלאה.
ראג`סטן, מדינה מדברית בעלת הסטוריה מרשימה ומבנים ושרידי מבנים מרשימים לא פחות, אפשר לצאת בה לטיול פילים וגמלים, שבעיקר בג'איסלמר הם תיירותיים מדי.
ראג`סטאן שבצפון מערב הודו ידועה בעריה המרתקות, ובעיקר בתושביה עם השפמים המדושנים והתרבות העשירה. הצטרפו למשפחת חן, הפעם בגרסה מורחבת, שמטיילת בדלהי, בטאג` מהאל, בג`איפור, בפושקר ועוד, ונותנת לכם עצות טובות לטיול שלכם.
הודו כבר מוכרת למטייל הישראלי כל-כך עד שלפעמים אנחנו שוכחים עד כמה היא רבגונית ושונה. מבט של מי שהגיע לביקור קצר בה, מזכיר לנו עד כמה כל מבט בה מפגיש אותנו עם זרות נפלאה. לפניכם כתבה על הודו ממבט של סבא וסבתא, שבאים לבקר את המשפחה המטיילת שלהם.
שדות תעופה הם זירות קבועות של פגישות ופרידות, ועכשיו מספק לי שדה התעופה `סכיפהול`, שהשמש מתחילה לחשוף אט-אט את מסלוליו (שמונה וחצי, הגיע הזמן!), את התפאורה הנפשית המתאימה להיזכר בגעגועים באנשים שחלקו איתי גסט-האוסים, אשראמים, טרקים, שיעורי יוגה ורייקי, רכבות ואוטובוסים, ועשו איתי את הטיול.
הודו נותנת לאנשים יותר ממה שהם מצפים למצוא ולקבל בה, היא מלמדת סובלנות לזר ולשונה וכבוד לחיים בדלות, במחסור ובעוני, ומראה שאפשר לחיות חיים יפים בכל רמה, בכל מקום, ובכל התנאים. בכתבה שלפניכם חוויות מפושקר וסיור רגלי בדלהי.
..יש אנשים שחוששים להגשים את החלום שלהם, כי אולי אחר-כך כבר לא תהיה להם סיבה להמשיך לחיות, כך הם אומרים, אבל אני בוחר ללכת בעקבות החלום, כי החלום מכריח אותי לראות את כל האפשרויות העצומות שעומדות בפני, את הדרכים והמראות שמעולם לא הכרתי, ואת הקולות שעדיין לא שמעתי, ואני כבר חסר סבלנות לצאת לדרך, לפגוש, להכיר, להבין עוד, לחזור ולהיות ילד, ונער...
תוכנית Life מציעה לכם התנדבות ייחודית וארוכה שמשלבת עבודה בהודו ובישראל, עם לימודים והעשרה. שחר התנדבה איתם, מדווחת וממליצה.
מגיעים לדלהי ומחפשים מקום לינה? הנה כמה פרטים שיעזרו לכם למצוא היכן להתאחסן.
יותר משתים עשרה שעות חלפו עלינו לפני שגלגלי המטוס נשקו לאספלט המחוספס של מסלול הנחיתה בדלהי. ריח חזק מכה בנחירנו עם היציאה מהמטוס - ריח של הודו. אוטובוס מקרטע מוביל אותנו אל הטרמינל יחד עם אוסף של תרמילאים, הודים ואנשי עסקים...
אתם הורים החולמים לטייל עם ילדיכם הבוגרים במזרח? לכן בעקבות גל וערן שערכו טיול זריז עם אמא ואבא בדרום הודו וסרי לנקה.נפגשים במומביי, משם לקוצ`ין, למדינות קרלה וטמיל נאדוולסיום שבוע בסרי לנקה.
יהושע ושותפיו לנסיעה מגיעים למשרד ההגירה הנפאלי ומצליחים להשיג את האשרה הדרושה. בהמשך הם נהנים משיחות ודיונים בדרך חזרה להודו.
ימים ראשונים בדלהי יכולים להיות לא פשוטים. לוקח זמן להתרגל לנסיעה מהירה בטוק טוק הודי, לחום הכבד ולבליל האנשים. יש כאלה שמבינים מהר שעליהם להמשיך הלאה וממהרים לרכוש כרטיס לרכבת, ליד הבא.
הדרך מדלהי לפושקר התחילה ביום צילומים לסרט בוליוודי בהשתתפות כוכב מפורסם (וגם בהשתתפותי), עברה דרך הטאג` מאהאל ונמשכה בשוד בחסות החשיכה ומפגש עגום עם המשטרה ההודית, נשנשתי שוקולד פרה ברחובה הראשי של ג`איפור, ובסוף הגעתי.
מסע ארוך מביא את דוד נחמוני לבקר בחלקים נרחבים של הודו. הוא מתחיל בבומביי ומשם מגיע אל גואה, המפי, והכף הדרומי, הוא ממשיך במסע אל מדינת רג`אסטאן שבמערב תת היבשת ההודית ואל הצפון משם הוא עובר לנפאל. לפניכם חלקו הראשון של המסע המקיף.
כן גם לנו לקח יום-יומיים של הלם תרבותי, דברים שקוראים מכאן לא רואים בדיוק שם. איך הרגשנו כמו כלים בתוך משחק סימולציה של כביש ``עתיר כלי רכב`` שאינם מכוניות מרוץ אך נוהגים כמותן ואיך תוכלו ללמוד ל``מכור`` בקורס עממי יומיומי ולוחץ.
במסע רכבות בין הערים כולכתה, ורנאסי וניו דלהי אני נשבה בקסם ההודי. החן הויקטוריאני המתפורר של כולכתה, אווירת הקדושה הדחוסה של ורנאסי וצפייה בסרט קולנוע תוצרת בוליווד בדלהי, מובילה להתאהבות בלתי נמנעת. האמת - הכתובת היתה על הקיר.
יוצאים לטרק עם שלג בפסגות, משתכשכים במעיינות חמים, רובצים במנאלי ו.. חוזרים הביתה. האם החיידק ההודי דבק?
תלמה ויורם מסכמים את המסע שערכו בהודו ומביאים את החוויות המפחידות ביותר (כמו רכבת הלילה לאמריטצר), החוויה המרשימה ביותר וחוויות מוזרות נוספות כמו צפייה בחולדות קדושות.
גם כשמדובר בטיול רביעי בה, הודו לא חדלה מלהפתיע. לפניכם מסלול שמתחיל באתנחתא קלה בדלהי ההומה וממשיך לפושקר היפה על קופיה המתרוצצים וטקסי הפוג`ה ולאודייפור המלכותית ומרובת המקדשים. אנו מגישים לכם יומן מסע בהודו עתיר טיפים בשלושה חלקים.
כתבה זו נכתבה לטובת בני ה- 50 + הרוצים לטייל בהודו שלא במסגרת של טיול מאורגן. בחלקה הראשון של הכתבה תוכלו לקרוא כיצד להתכונן לטיול כזה? מה לקחת? התנהלות בהודו, אוכל, לינה - כל אלו ועוד בכתבה של הרצל שבתאי. לגזור, לשמור ולנסוע! <br />
בכתבה הבאה תמצאו את חלקו השני של סיפור מסע בהודו ובו מסלול שלם ומפורט לטיול של זוג צעירים בני 50+.
ההחלטה לנסוע בשנית להודו לא דרשה מאמץ מחשבתי מיוחד, כבר בפעם הראשונה טרם הנחתי את כף רגלי על המטוס ידעתי כי צפוי לי מסע להודו בשנית. מצאנו את עצמנו מטיילים לבדנו במישורים ירוקים, בהרים מושלגים, מהלכים בין עשרות קופים וחיות אחרות. ישנו בטירות, טיילנו ותרנו במעמקיה של תרבות זרה ועתיקה אשר שמרה על סממניה ונהנינו מהשקט המקיף את כל המטיילים בהודו.
"מה לי ולהודו? לא אוכלים שם פואה גרה, לא שותים שם יינות בורדו, ובכלל אני לא תרמילאית. מסיבות הירח המלא בגואה רחוקות ממני כמו פטריות ההזייה גם. אבל כשמציעים לי לטעום (לא פטריות) עולם אחר-אני תמיד מוכנה להקשיב." בכתבה שלפניכם, עשרה ימים בהודו המפתיעה, השובה והמשכרת.
