לכל אחד יש אסוציאציות שמעורר בו שם של מקום או אדם. האסוציאציות שלי לצליל של השם קובה היו שחום, חושני, מזיע, מחייך, נע בקצב הסלסה או מתנדנד לו בנחת על כסא הנדנדה במרפסת כשענן של עשן סיגר מיתמר מעל. זו היתה הפנטזיה. והמציאות ? הכל ואף יותר.
חוויה מיוחדת, אישית ומרגשת שחוויתי במסעי האחרון לקובה - איתור משפחה מקשר דם קרוב, שלא ידעתי עליה כלל עד לפני הנסיעה, ולאחר נתק של לפחות 40 שנה...
לאחר שורת הכנות והתלבטויות, מגיע אביב להוואנה ומתחיל את הטיול שלו בקובה. על הימים הראשונים בעיר שבה הזמן עצר כאילו מלכת מספר אביב בכתבה השניה בסדרה.
בואו להרגיש יהודים גם בקובה. לפניכם רשימת בתי חב"ד ומרכזי הקהילה היהודית בקובה.
קשה שלא להיות רגשן כשמדברים על קובה. האי מעורר את החושים ...האנשים חמים, בעלי חוש הומור ותמיד מוכנים לרקוד.אבל לקובה גם צד אחר...
האם אתם מסוגלים לדמיין מדינה ללא קוקה קולה? מדינה שבה האסוציאציה הראשונה לאות M היא המהפכן חוזה מרטי ולא מקדונלדס? היכרות עם הגרסה הקאריבית העצלה למהפכנות קומוניסטית, עם כוכבי הטאליבן של פידל וצ`ה, עם זיון פוטנציאלי של צ`ה ואיך חברתי ליבי הגיעה להיות אנה פרנק של המטבח הקובני.
מי שמתעניין בהסטוריה, במהפיכות סוציאליסטיות ומעוניין להכיר מקרוב אוכלוסיה משכילה וידידותית, החיה בצל הקומוניזם, מומלץ לו שייסע לבקר בקובה. יובל מגיע להוואנה, מספר על חוויותיו ונותן קצת רקע כללי על אחת מהדמויות הידועות בקובה, וכהרגלו מקנח בטיפים מועילים.
``מה עוד יש לעשות בקובה חוץ מלגעת בקובנים?`` אמר לי סוכן הנסיעות שלי לפני שטסתי. ובכן, לאחר שחזרתי הייתי מוסיפה על זה - תרתי משמע. על מפגשים עם אנשים חד פעמיים בין מפתח הלב לשער הדולר.
הוואנה, בירת קובה, מציעה לתיירים המבקרים בה שילוב יוצא דופן של- אנרגיה, פאר שחלף, זמן שעמד מלכת, אזרחים מאירי פנים, מוזיקה וחיים תחת משטר שונה ושאינו מוכר, מכוניות שלמראן כל אספן מכוניות מזיל ריר, טיילת, מוזיאונים ומונומטים...
