התחלת מסלול: 10:00
הגעתי לשביל שנמצא שתי דקות נסיעה מיציאת אופקים לכיוון פארק סיירת שקד. כניסת השביל היא השנייה מימין ונמצאת בצד ימין במקום שפעם היה בו שער נמוך וארוך בצבע אדום. סימון השבילים נמצא בעמוד שבצד ימין. שני סימוני שביל מסומנים אחד מעל השני. בחרתי בשביל עם הסימון ירוק צהוב ירוק ואיתו עובר גם שביל לבן-אדום-לבן.
כבר עם הכניסה למקום נמצא שביל רחב ידיים עם עשבים שוטים מימין ושמאל שמקבלים את פניי וגם משאית שמגיעה ממרחק. ככל שהתקדמתי, המשאית עברה אותי, העשבים נעלמו ושורות של שתילים ירוקים שהצמיחו עלים הופיעו מצד ימין.
אחרי כמה דקות הליכה השתילים נעלמו והתחלפו בשדות ירוקים של חיטה קודם בצד ימין. צד שמאל המשיך להיות עם עשבים מתים והשתנה כמה דקות מאוחר יותר לשדה חיטה.
אחרי בערך 10 דקות הליכה צד שמאל של היבול נפסק ואחריו גם צד ימין שנבל והיבול היה מת. לא לקח הרבה זמן עד שהיבול התחדש בצד ימין ככל שהמשכתי ללכת ואז צד שמאל גם הפך לירוק אבל לא לגמרי.
המשכתי ללכת ופתאום ברקע ראיתי גדר עם משאבות בפנים. לקח כמה דקות עד שהתקרבתי ועקפתי את משאבות המים הגדולות והמרעישות ולאחר המשאבות היבול חזר לחיים לגמרי.
אחרי עוד 35 דקות הליכה הגעתי לסימון מסלול שהלך במקביל לשביל שהלכתי בו אבל לא ראיתי את הסימון של השביל שלי וזה מוזר ומלחיץ באותו הזמן כי לא ראיתי שום סימון אחר מאז תחילת השביל.
לאט לאט השדות הפכו לצרים והשביל נכנס לתוך פרדס שקשה לראות מה קורה מחוצה לו. הלכתי בין עצי קלמנטינות מצד ימין ועצי תפוזים מצד שמאל שנמשכו עד אינסוף. חלק קטן מהתפוזים והקלמנטינות נפלו ונרקבו לאורך הדרך.
בדרך ראיתי פניה שמאלה לשביל השני אבל לא פניתי אליו והמשכתי ללכת ישר. אחרי יותר מ-50 דקות הגעתי לברז מגודר. התקרבתי לגדר והיו כמה אבנים וכבר שחשבתי שאין יותר את סימון השביל שהלכתי בו ראיתי בקושי את סימן השביל הדרך עליהן. חשתי הקלה אחרי כל הזמן הזה שהלכתי ולא ראיתי שום סימון.
בברז פניתי ימינה והמשכתי ללכת בשביל הדרך שהשתנה לגמרי והפך לכביש סלול וזה היה מוזר לראות את זה כי לא הייתה הכנה מוקדמת למראה הזה.
הפרדס המשיך בקושי ואחרי בערך חצי קילומטר נגמר הפרדס מצד ימין והתחלף לו בגבעה חולית עם עשבים מתים וקצת ציוד וכך גם הצד השמאלי של הפרדס לאחר מאה מטר. לפתע מיד מאחורי הגעה והפרדס התחיל לצמוח שוב שדה חיטה משני הצדדים אבל הוא היה הרבה יותר נמוך מהשדה מתחילת השביל.
המשכתי בשביל והגעתי למקום עם מה שנראה מחסן ברזלים וסוג של פנייה שמאלה. המשכתי לכיוון המחסן וחשבתי שאולי מישהו יצא ויגיד משהו אבל אף אחד לא יצא ולא אמר כלום.
השביל שוב התפצל בצומת דרכים גדולה והייתה אפשרות פנייה ימינה עם הסימון של השביל השני שהיה לידי והוא הוביל בחזרה לאופקים ובאופק מגדל המים. אמרתי לעצמי 'מה פתאום' והמשכתי לשמאל לשביל לא ברור ואחרי כמה דקות ראיתי את המקום שרציתי ללכת אליו מההתחלה: האנטנות של בסיס אורים למרות שלא ידעתי עד כמה קרוב השביל אמור להגיע לאזור.
התקדמתי והתחלתי לראות שדות רחבים. בשדות שנכנסתי אליהם החיטה כבר התחילה לקבל יותר צורה וגובה. המשכתי והגעתי לעץ עם כמויות של מים מסביבו ולא הייתי בטוח מאיפה לעבור. בדקתי מצד ימין וזה לא היה אפשרי בגלל כל החיטה אז ניסיתי מצד שמאל והיה שם אזור קטן שהיה אפשר לעבור דרכו.
אחרי כמה זמן שהלכתי בשבילים של שדות חצי מוצפים הבנתי מזמן שאיבדתי את השביל ואני סתם הולך לכיוון מסוים למרות שאני כבר לא יודע איפה אני. כל כמה זמן הסתכלתי במפה שבפלאפון שאני הולך לכיוון הכביש הקרוב ביותר.
עברתי דרך שדות מוצפים שבקושי עברתי, אדמה מוצפת, גבעה וכל מיני שבילים שרואים מהם רק עמודי חשמל ומכוניות מרחוק. המשכתי והמשכתי עד שבסופו של דבר הגעתי לכביש אי שם ועצרתי.
הגעתי בערך 2 קילומטרים לפני קיבוץ אורים.
סיום מסלול: 13:00
זמן מסלול: 3 שעות
לסיכום: אחרי שהלכתי חצי מהזמן רק ישר ואז הלכתי לאיבוד בחצי השני, אם הייתי עושה את השביל שוב, הייתי עושה אותו לפי הסימון האדום מכיוון שיש לו יותר סימוני דרך במהלך השביל אבל למרות זאת היה נחמד ללכת לצד גידולים שונים שהתחלפו כל כמה זמן במהלך השביל.
