* פוסט המשך אחרון לטיול 70 יום בדרום אמריקה *
כחלק מהביקור שלנו בקריביים, רצינו גם לבקר באי אקזוטי ואותנטי. יש באזור אין ספור אפשרויות מבחינת איים כאלה. להלן מפת האזור והאיים העיקריים שקרובים לקנקון:
אפשר להתמקם על אי קטן בבהאמס או במקום אחר ברזורט מפנק, ולעשות בטן גב החיים הטובים. ואפשר גם לשלב את הביקור באי גדול יותר, ולעשות על הדרך "טיול ממשי" בתרבות חדשה ומעניינת, כמו שאנחנו העדפנו. מאחר ואנחנו אחרי טיול ארוך עם טרקים ונסיעות ארוכות, כמובן שהפוקוס הוא על מקום שמאפשר טיול קליל ונעים במקביל למנוחה.
אחרי מחקר קצר, צמצמנו את האפשרויות לקובה או ג'מייקה. קובה הרבה יותר גדולה, ומציעה אווירה אותנטית ושקט, ו"מקום של פעם". ג'מייקה משמעותית קטנה יותר, ואפשר לכסות אותה לכל אורכה ורוחבה בטיול קצר של שבוע. היא מציעה אווירה יותר שמיחה ושובבה, ותשתיות הרבה יותר נגישות וטובות מאשר קובה. בגלל השוני ביניהן, חשבנו אפילו לשלב את שני האיים, שנמצאים ממש קרוב אחד לשני.
כשהתחלתי לברר לגבי קובה, לא מצאתי הרבה מידע. נראה היה שאין למדינה הרבה מה להציע מבחינת גיוון באתרים ובפעילויות. בנוסף, קראתי שבגלל האמברגו האמריקאי המצב שם בעייתי, יש מחסור במצרכים וכדומה. כשהתכתבתי עם מדריכים מקומיים הם טענו שזה לא כל כך חמור כמו שמספרים. בדיקה נוספת העלתה שהרשויות בארצות הברית מנטרות אנשים שביקרו בקובה. כשמנסים להיכנס לארה"ב אחרי שכבר יש לכם בדרכון חותמת של קובה, עלולה להישלל מכם הוויזה האמריקאית. באינטרנט מדברים על מספר מקרים שבוטלה לישראלים הוויזה והם לא יכלו להיכנס לארצות הברית. כדי לא לקחת סיכון מהבחינה הזו, החלטנו לוותר על קובה, ולהתרכז בלנוח ולטייל שבועיים בג'מייקה. גם על ג'מייקה לא מצאתי ברשת הרבה מידע מפורט בעברית.
אז הנה קצת מידע כללי על ג'מייקה מהניסיון שלנו, לפני שאספר על המסלול הספציפי שעשינו:
פרטים כלליים
מקור השם ג'מייקה הוא מהמילה Xaymaka בשפת שבט הטאינו שהתיישב באי, שפירושה ארץ של עצים ומים. ואכן כזו היא - אומנם אי אבל מפוצץ ובמעיינות ומפלים.
גודל המדינה הוא כחצי מזה של מדינת ישראל, והמטבע הוא דולר ג'מייקני (JMD).
האי התגלה לראשונה על ידי לא אחר מקולומבוס האגדי, שנאלץ להתיישב בה לשנה בגלל שהספינה שלו שבקה חיים בגלל סערות ותולעי עץ. לימים, משפחתו של קולומבוס קיבלה בעלות מליאה על האי בגלל הסדרים עם הממשל הספרדי, ושלטה בו לא פחות ממאה שנים.
בסביבות שנת 1700 לספירה השתלטו עליו האנגלים, ורק בשנת 1962 היא קיבלה את עצמאותה לאחר משאל עם.
בג'מייקה חיים כ-3 מיליון תושבים, ומגיעים אליה 3 מיליון תיירים בשנה. 80% מהתושבים שחורים, 19% מעורבים, ורק 1% או פחות לבנים. אנחנו לא ראינו מקומיים לבנים בכלל בשום מקום באי.
ג'מייקה מקוטלגת כמדינה עם רמת נרצחים בין הגבוהות בעולם, בעיקר בגלל מלחמות כנופיות מקומיות, ומקוטלגת בארצות הברית ברמת סיכון 2 - Exercise Increased Caution.
הגעה לג'מייקה
מגיעים בטיסה לעיר הבירה קינגסטון (KINGSTON) שבמערב האי, או למונטגו ביי (MONTEGO BAY) שבמזרח האי. אזור מונטגו ביי ונגריל שלידו יותר מתאימים לשהייה ברזורטים טובים. אז אם אתם רוצים להתחיל במנוחה ורק אחר כך לטייל באי, זו האופציה העדיפה. יש טיסות ישירות מקנקון ומארצות הברית לשתי הערים.
בטחון אישי
לא הרגשנו בעיה מיוחדת או חוסר בטחון. הסתובבנו הרבה, גם בעיירות מוזנחות יותר אבל בעיקר ברכב, גם בעיר הבירה, וגם בחופים, חלק ברכב וחלק ברגל. לא מומלץ להסתובב בלילה מחוץ למתחמי המלונות ואתרי התיירות המרכזיים. ג'מייקה היא עדיין מדינת עולם שלישי, והסמים מוצעים שם באופן חופשי בכל מקום, אם כי בצורה נעימה ושקטה יחסית. מבדיקה שעשיתי באינטרנט, לא דווחו בשנים האחרונות מקרים של פגיעה בתיירים. לדברי המקומיים, ארגוני הפשיעה המקומיים מתרכזים בניהול העסקים המקומיים והבינלאומיים שלהם, ולא בפשיעה מול תיירים. כל הרכבים בג'מייקה הם עם חלונות מושחרים, כדי שלא יראו מי נוסע ברכב. אז זה גם אומר משהו, ולכן שימת לב עודפת לא תזיק.
השכרת רכב
תכננו במקור לקחת את הרכב בשדה התעופה של מונטגו ביי, כדי שיהיה לנו זמין לאורך כל השהות, גם בזמן שאנחנו ברזורט בטן גב. זה לא הסתדר, כי בשדה התעופה פשוט נפנפו אותנו, וטענו שאין להם רכב בשבילנו, למרות שהזמנו מראש בחברה ידועה (אוויס). ראינו אחרים שידעו לדבר את "השפה המקומית" והתווכחו וכן קיבלו רכבים. שדה התעופה במונטגו ביי הוא קטן ודי מבולגן, ולא רצינו להתעסק בזה. אז פשוט לקחנו שאטל ישירות לרזורט שהזמנו, והתעסקנו עם הרכב כששהינו שם. מסתבר שזו האופציה המועדפת - המחירים יותר טובים, יש חברות מקומיות ואנשים פרטיים שמשכירים את הרכב ישירות מולך ולא דרך המלון. זה יותר פשוט וקל מאשר להתעסק עם השרלטנים בשדה התעופה. בנוסף חוסכים את עלות הרכב בזמן שסתם נופשים במלון.
נהיגה
אין שום בעיה, בסך הכל נוהגים סביר שם. המקום היחיד שהצטערנו שנסענו בו היה כשנכנסנו למרכז העיר של מונטגו ביי כדי לבקר בסופרמרקט מקומי. פשוט אין מה לעשות שם והיה עמוס וצפוף ומיותר.
הנהיגה היא בצד שמאל, אז קחו את זה בחשבון. גוגל מפס עובד מצויין.
אפשר להקיף את כל האי ואת אתרי הביקור המרכזיים די בקלות בשבוע אחד של טיול.
כן צריך לשים לב לבורות בכביש, וליסוע במהירות נמוכה יחסית. בכל מקרה, אתם באי קריבי, אז לאן יש למהר?... בדיחה מקומית ידועה היא שכדי לנהוג בג'מייקה צריך להיות PHD... שזה ראשי תיבות של:
Pot Hole Doctor...
לינה
זה חלק מעט בעייתי. חשוב לבדוק היטב לפני שמזמינים. בשלוש פעמים במקומות שונים, הגענו למקום הלינה שהזמנו וזה לא היה מה שציפינו. כולל מזגנים שלא היו קיימים, מלונות שהיו מוזנחים, בריכות שהיו ריקות ולא פעילות וכדומה. ביטלו לנו את ההזמנה בלי בעיה, אבל זה סתם מעצבן. בכל מקרה לא הזמנו הרבה זמן מראש, רק רגע לפני שהגענו. אז חשוב לבדוק חוות דעת וביקורות מהזמן האחרון, ולהגיע יחסית מוקדם למלון, כדי שתוכלו למצוא אלטרנטיבה אם לא ימצא חן בעיניכם.
המקומות שבסופו של דבר ישנו בהם היו מצוינים ומפורטים בהמשך.
יכול להיות שחלק מהסיבה למצב הזה היה שהמדינה חוותה הוריקן משמעותי חודשיים לפני שהגענו.
באופן כללי אני ממליץ לכוון לרף הגבוה של מקומות הלינה, להבנתי רק הם מציעים תשתיות מליאות וטובות.
מטבע מקומי
יש בכל עיירה CHANGE מסודר ואפשר להמיר למטבע מקומי. כדאי להמיר כמה מאות דולרים, כי בחלק מהמקומות מקבלים תשלום רק במזומן במטבע המקומי. בשום אופן לא להמיר סתם ברחוב, רק במקומות מסודרים ורשמיים.
שפה
השפה הרשמית בג'מייקה היא אנגלית, וזה כמובן מקל על הטיול גם מבחינת שפה וגם מבחינת התמצאות, שילוט וכדומה. הג'מייקנים מדברים ביניהם ניב מקומי שנקרא "אנגלית שבורה" - BROKEN ENGLISH. אין לכם סיכוי להבין את הניב הזה, למרות שהוא מבוסס באופן מלא על האנגלית הרגילה. משום מה הניב הזה מאוד נעים לאוזן ונשמע חברי וחביב. "מה המצב אחי" שלהם הוא ה"יא מאן"... אבל כולם גם יודעים לדבר אנגלית תקנית, וכך ידברו איתכם.
האנשים
כולם באמת נחמדים ונגישים, ומדברים איתך בגובה העיניים. מהאנשים בחנויות והמלצרים ואנשי התיירות, ואפילו עד האדם שמוכר סמים קלים בחופים. השקט והנימוס שלהם הוא חלק מהקסם שלהם.
חלקם אנשים פשוט ענקיים, ויפי תואר. גם הנשים וגם הגברים. מסתבר ששחור זה באמת יפה... ראינו שם הרבה יוסיין בולטים מרשימים, ונשים מרשימות יפהפיות בגובה מטר שמונים ומעלה. הגדרנו את ג'מייקה כמקום שבו אפשר לשטוף את העיניים גם בטבע ובחופים, וגם באנשים.
מצד שני, הם שרלטנים לא קטנים. המוכרנים באתרי התיירות יתפסו אתכם בנחמדות, וינסו למכור לכם דברים מעבודת יד במחיר מוגזם. בחלק מהמקומות תמצאו בוטקה של נשים נחמדות, שיגידו שהן מתחזקות את אתר הטבע ויבקשו תרומה. הם יודעים את המשחק, ויודעים איך ללחוץ לתיירים על הכפתורים הנכונים. אז תקפידו להבין אם אתם מדברים עם גורם רשמי או סתם מישהו במקום, בלי קשר לכמה הוא מדבר בצורה רהוטה וסמכותית. ואם בא לכם, תשאירו משהו סמלי. בכל מקרה, הם אף פעם לא נודניקים או מציקים, ותתמיד הכל במידה ובנחמדות מתוחכמת.
קניות ואוכל
אל תצפו ליותר מידי. אין קניונים יוקרתיים, ואפילו הסופרים בסיסיים ועמוסים וקטנים יחסית. בישול עצמי בדירות AIRBNB הוא מיותר, וגם לא הייתי לוקח סיכון על דירות כאלה, למעט אם זה במתחם מסודר ומאורגן וייעודי ומאובטח.
המאכל המקומי הנפוץ הוא JERK CHICKEN, עוף שלם על הגריל במחיר זול יחסית, שמחולק לארבע בחיתוך גס של מצ'טה, ומוגש עם צ'יפס או אורז. צריך לבחור איזה חלק רוצים (חזה או רגליים). פשוט וטעים לאללה בגלל תבלין מקומי ייחודי.
הבירה המקומית הנפוצה נקראת RED STRIPE והיא מצוינת.
סמים יציעו לכם בכל מקום. ברחובות, על החופים, ובמלונות. תמיד בשקט ובנימוס. וכשאתה אומר להם שאתה לא מעשן, אז יציעו לך עוגיית "ספייס קייק - SPACE CAKE" שאפשר לאכול אותה ולקבל את אותו אפקט...
איפה לטייל ואין לתכנן את הטיול
בג'מייקה יש מספר מרכזים של אתרים מומלצים. לאחר שעשינו את כל הסיבוב המלא באי עם רכב, אנחנו יכולים להגיד שאין באמת מה לחפש באזורים האחרים. אז גם מבחינת פשטות הטיול, וגם מבחינת לא להסתבך עם מקומות מרוחקים, כדאי להתרכז באזורים האלה. מבחינת טיול בערים, רק בעיר הבירה יש קצת מה לעשות. כל שאר הערים או הכפרים מאוד עניים ומיותרים לביקור.
אני ממליץ לתכנן את הטיול בצורה מעגלית עם כיוון השעון, כלהלן:
נגריל - להתחיל את הטיול בכמה לילות רגועים ברזורט הכל כלול בנגריל, שנמצאת כשעתיים נסיעה משדה התעופה של מונטגו ביי.
אוצ'ו ריוס - השכרת רכב לאיסוף מהמלון בנגריל, ונסיעה של כשלוש שעות לאזור אוצ'ו ריוס. התמקמות שם לשניים שלושה לילות, וביקור בכמה אתרי טבע ומים יפהפיים, שמרוכזים אחד ליד השני. יש בעיר גם מרכז תיירותי נחמד ומאובטח לשיטוט בכיף עם חנויות מזכרות ומסעדות.
פורט אנטוניו - נסיעה של כשעתיים מאוצ'ו ריוס לפורט אנטוניו, והתמקמות לשני לילות לביקור בכמה אתרי טבע ומים יפהפיים נוספים, שגם הם מרוכזים אחד ליד השני. אין מה לעשות שם חוץ מלטייל בטבע ןלבלות בחופים.
עיר הבירה קינגסטון - כשעתיים נסיעה מפורט אנטוניו. התמקמות לשני לילות,ביקור במוזיאון בוב מארלי, בהרים הכחולים ואחוזת ייצור קפה, ואפשרות לקצת קניות.
בלק ריבר - כשלוש שעות נסיעה מקינגסטון, עוד כמה אתרים טבע ייחודיים כולל שיט על במבוק, וביקור באחוזה לייצור רום. רצוי לא לישון באזור ורק לעבור בו ולהמשיך לנגריל, כי הוא די מרוחק וחסר תשתיות תיירות. מדובר ביום ארוך כי אחרי שמגיעים לאזור יש נסיעה של עוד שעתיים לנגריל. אם מוצאים מלון טוב אז כדאי להתמקם בבלק ריבר ללילה אחד.
נגריל - החזרת הרכב במלון, ועוד כמה ימי מנוחה ובטן גב ברזורט יוקרתי הכל כלול לסיום הביקור בקריביים.
המסלול הזה הוא בעצם טיול מעגלי שבמהלכו מקיפים את כל האי עם כיוון השעון. זמני הנסיעה הם סבירים ולא ארוכים, ואפשר לעשות אותם בנחת במהלך שבעה או שמונה ימים:
הבוטום ליין - האם כדאי להגיע לג'מייקה?
כנראה שאתם תשפטו לפי הפוסט הזה ופוסטים אחרים שתקראו....
אבל מבחינתינו - ג'מייקה הייתה גן עדן משולב של טבע נגיש, חופים יפהפיים, ואנשים מקסימים. יש משהו מיוחד באווירה במקום הזה, שלא חווינו בשום מדינה או אזור אחר. פשוט מדינה מעניינת שבא לך לחקור ולהבין אותה ולדבר עם האנשים עוד ועוד.
אנחנו פשוט התאהבנו, וג'מייקה נמצאת גבוה מאוד ברשימת המדינות שהיינו שמחים לבקר בהן שוב...
להלן הטיול המפורט שלנו בג'מייקה:
ימים 56-59 לטיול בדרום אמריקה - ג'מייקה - רזורט בנגריל
ביום הראשון של שנת 2026 טסנו לג'מייקה, ונחתנו במונטגו ביי. שם נתקלנו בסאגה עם רכב שהוזמן ולא היה זמין. בסופו של דבר נסענו כשעתיים בשאטל מרווח רק לשנינו, ישירות משדה התעופה, לרזורט שנמצא על החוף המפורסם בנגריל, שנקרא SEVEN MILES BEACH. מדובר בחוף מפורסם שאורכו כ-10 ק"מ, ולצידו הרבה רזורטים בכל מיני רמות, וגם מסעדות ומקומות בילוי. היופי ברצועת החוף הזו, הוא שבניגוד לקנקון, לא תראו כאן מלונות ענקיים מבטון, אלא מבנים נמוכים ורצועת טבע ירוקה ביניהם לבין החוף. אפשר ללכת לאורך כל החוף והוא לא חסום על ידי גדר של מלון כזה או אחר. המקום מקסים.
לאורך החוף המפורסם יש הרבה רזורטים בכל מיני רמות מחיר לבחירתכם.
אני מאוד ממליץ ללכת על הרף הגבוה דוגמת SANDALS NEGRIL או Azul Beach Resort שנמצאים בצד הצפוני והכי יפה של החוף הארוך הזה.
יש גם רזורטים זולים וקטנים יותר, שממוקמים טוב בחלק המרכזי של החוף, כמו Sandy Haven Resort ו-Coco La Palm Seaside Resort Hote שהם טובים וסבירים למנוחה (הסתובבנו שם קצת רק כדי לראות), אבל כמובן לא מפנקים כמו מלונות החמישה כוכבים הגדולים.
לחובבי הנטורליזם, יש בצפון החוף הזה במתחם סגור, רזורט מפורסם ייחודי בעולם, שמחייב להסתובב בו בעירום מלא, ונקרא Hedonism II Negril.
כדאי לבדוק אופציות, אבל בכל מקרה לישון במלון שנמצא ממש על החוף, ממוזג, ועם בריכה טובה.
אנחנו ישנו ארבע לילות ב-SANDALS הכל כלול, והיה מעולה, וכמובן יקר. להלן כמה תמונות מהנופים בחוף המדובר, שהוא מושלם להליכת בוקר או ערב וגם סתם לרביצה על מיטות השיזוף עם בירה או פינה קולדה ביד:
באחד הבקרים החלטתי לעשות הליכה מחוץ למלון לאורך הכביש הראשי. ביציאה מהמלון ביקשו ממני את השם, את מספר הטלפון ומספר הדרכון, וגם עקבו שחזרתי. בזמן ההליכה ראיתי את דוכני האוכל המקומי מתעוררים, ואת נהגי המוניות נפגשים לשיחת בוקר. כולם היו חביבים וברכו לשלום, אבל הייתי התייר היחידי שם. נראה היה שכל המקומיים השתאו על זה שתייר לבן מסתובב מחוץ למלון בשעת בוקר מוקדמת כל כך. במהלך ההליכה ראיתי על הכביש הראשי מסעדה נחמדה שכולם אכלו בה, אז הגענו אליה לאחר מכן באחד הימים לארוחת צוהריים. היה נחמד, מקומי, וטעים - המסעדה נקראת Best In The West בגוגל מפס.
ימים 60-62 לטיול בדרום אמריקה - ג'מייקה - אזור אוצ'ו ריוס
היום הראשון באוצ'ו ריוס
היום אנחנו מתחילים את הטיול שלנו בג'מייקה בנהיגה עצמית. את הרכב שכרתי מגורם שתקשר איתי בוואטס אפ ומצאתי אותו באינטרנט - https://vernonscarrental.com/. יש כמה חברות מקומיות באזור נגריל שמספקות רכבים. בכל מקרה לא משלמים מראש ולא נותנים כרטיס אשראי, רק במועד לקיחת הרכב כשרואים עם מי עובדים ושהרכב מתאים. למיטב זכרוני שילמתי עבור שכירות הרכב במזומן בדולרים, ונתתי או כרטיס אשראי או מזומן, כפיקדון עד להחזרת הרכב.
הכל עבד מצוין ובפשטות, לקחנו את הרכב בכניסה למלון ששהינו בו, ויצאנו לדרך לטיול סובב האי עם כיוון השעון.
היום אנחנו נוסעים להתמקם בעיר "אוצ'ו ריוס" (Ocho Rios) לשני לילות. משמעותה השם בספרדית הוא "שמונה נהרות". אין באזור שם באמת שמונה נהרות, אבל יש בו הרבה מים ומפלים, אז הטענה היא שמדובר בשיבוש של הבריטים, שפירשו לא נכון את ריבוי מקורות המים באזור.
באופן כללי, מומלץ ליסוע באזור הזה על הכביש ההיקפי הראשי שעובר ליד החוף, ולא להיכנס לעומק האי. הכביש עצמו אינו ברמה גבוהה. נסענו ונכנסנו לתוך מונטגו ביי, ועצרנו שם להצטיידות בסופרמרקט מקומי שנראה לפי התמונות גדול יחסית. זו הייתה טעות. הכל עמוס שם, החנייה קצת מסובכת, רק מקומיים. העיר גם נפגעה מההוריקן שהיה לפני כחודש, אז הכל היה מבולגן ולא נעים. מיותר לחלוטין.
משם נסענו עוד שעה וחצי ישירות לאוצ'ו ריוס, כי תא השטח בין מונטגו ביי וכמעט עד אוצ'ו ריוס נפגע קשות מההוריקן לפני כשלושה חודשים.
בעקרון, בדרך יש שני אתרים מומלצים לעצירה ממש על הכביש הראשי, אבל הם היום סגורים כי טרם שוקמו מההוריקן:
Rose Hall Great House - אתר היסטורי חשוב באי
Martha Brae Rafting Village - מקום לשיט על רפסודות במבוק על נהר פסטורלי
אם וכאשר אתם תגיעו לשם, אתרים אלו כבר יהיו פתוחים ומאוד מומלץ לבקר בהם.
הגענו לאוצ'ו ריוס בשעת הצהריים, ישירות למקום הלינה שהיה סמוך לים ולמרכז התיירותי של העיר. שם המקום הוא Marchabell by The Sea E22, ומדובר במתחם דירות סגור ומאובטח עם בריכה ומסעדה טובה בכניסה. חנייה בתוך המתחם. הזמנו דרך בוקינג, וקיבלנו דירה מרווחת ומאובזרת עם מרפסת, נחמד מאוד.
את אחר הצהריים והערב ניצלנו לקצת לוגיסטיקות, כמו הצטיידות בסופר המקומי שהומלץ לנו על ידי המארחת במלון, ואכן היה גדול ומגוון - Progressive Foods, להמרת כספים בסניף המקומי שנקרא FX TRADER, ולתגלחת מליאה לאחר חודשיים של טיול, על ידי ספר שקרא לעצמו BOOGI MAN ואכן נראה ככה...:
בלילה ביקרנו במרכז התיירות Island Village Jamaica שנמצא במרחק הליכה קצר מהדירה שללנו, ויש בו חנויות ודוכני אוכל מעוצבים. המקום יפה ומומלץ להגיע אליו. ארוחת ערב אכלנו במסעדה מול המלון.
היום השני באוצ'ו ריוס
את היום הזה הקדשנו לאתרי המים הקרובים לעיר.
קמנו בבוקר יחסית מוקדם לטיול בקריביים, ולאחר ארוחת בוקר במסעדה של המתחם, נסענו 10 דקות בלבד לאתר המים הידוע ביותר במדינה - The World Famous Dunn's River Falls & Park.
הגענו אליו עם הפתיחה בשעה 8:30, כי הבנו שהוא מאוד מפורסם, ומשעה 10 בבוקר מגיעים אוטובוסים של תיירים שצובאים על המקום. לא כל כך ידענו למה לצפות מהמקום, אבל מדובר באתר שהוא פשוט "וואו". כל הטיול באתר הוא בתוך או ליד מים זורמים או ים, אז כדאי להתלבש מראש בבגדי ים וסנדלים, ולהביא רק מגבת וקצת חטיפים ובגדים קצרים להחלפה. לא לשכוח להביא תיק אטום למים לטלפון הנייד כדי שיוכל להיות עליכם כשאתם הולכים במים. האתר מנוהל על ידי המדינה ומתוקתק ומסודר, כולל לוקרים בתשלום סביר ומקלחות לרחצה בסיום הביקור.
בשלב ראשון הולכים על דקים, בתוך צמחייה טרופית אקזוטית, ליד הנהר הזורם בירידה על טרסות אבן - מקסים:
לאחר מכן מגיעים לסדרת בריכות פסטורליות שניתן לטבול בהן בתחתית המפלים, והמים קרירים ונעימים ביחס ללחות במקום:
משם ממשיכים לרדת במתינות, עד שמגיעים לחיבור של הנהר עם הים. מדובר במחזה יפה וייחודי של נהר שנשפך לים דרך מפלים מדורגים ויפים, מול נוף משגע:
שם אפשר להתרחץ במים מתוקים ממש על חוף הים, ואפילו להצטלם מאחורי המפל הזורם:
וחוף הים שצמוד למפל יפהפה ורגוע ופסטורלי, עם מבני עץ ואבן, עצים ממש על החוף, נקודות לפיקניק וטבילה, ואנחנו כמעט לבד כי הגענו מוקדם...:
משם חוזרים לחנייה באותה הדרך, אפשר לעצור שוב בבריכות במפלים כדי להתרענן, ויש מקלחות ושירותים מסודרים כדי להתרחץ ולהחליף בגדים לפני שעוברים לאתר הבא.
מומלץ מאוד - לא לפספס, ולהגיע מוקדם.
ממש סמוך לאתר הזה, יש מקום שנקרא מפרץ דולפינים, שמאפשר צפייה ושחייה עם דולפינים - Dolphin Cove Ocho Rios. אנחנו כבר עשינו את זה בעבר אז ויתרנו.
לאחר ארוחה קלה באתר מפלי DUNN, נסענו כרבע שעה לאתר נוסף שנקרא Konoko Falls.
למיטב זכרוני ההגעה למקום הייתה קצת טריקית, יש חנייה אחורית לאוטובוסים, ואין שילוט מסודר. אבל אם תתעקשו ותשאלו קצת מקומיים, תגיעו.
אחרי ששילמנו כניסה, יצאנו למסלול הליכה קצר בין מבנים וגנים אקזוטיים בתוך צמחייה טרופית מגוונת. יש בעלי חיים חמודים במקום ואפשרות להצטלם בחינם עם תוכי צבעוני וגדול:
לאחר הביקור בגן, מגיעים למפלים עצמם שהם יותר קטנים ממפלי DUNN, אבל נמצאים בתוך צמחייה עבותה ונעימים לשיטוט וטבילה - מקסים!!!
בסך הכל בילינו באתר כשעה וחצי, וגם הוא מומלץ בחום.
לאחר מכן חזרנו למנוחה והתרעננות בדירה, ולקראת ערב יצאנו לסיבוב בטיילת של העיר שעל חוף הים, מרוצים מיום טבע מושלם ורטוב באוצ'ו ריוס....
היום השלישי באוצ'ו ריוס
היום אנחנו עוזבים את הדירה שלנו באוצ'ו ריוס, אבל לפני כן אנחנו נוסעים לבקר באתר Blue Hole מפורסם שנמצא באזור. השם "בלו הול" נשמע מפוצץ ומיוחד, אבל בסופו של דבר מדובר באתר מים יפה עם בריכות ומפלים, שצבעו הכחול או הטורקיז בולט לעין. אני לא אומר את זה כדי לזלזל במקום, הוא מאוד יפה כפי שתראו, אבל השם לא מעיד על הסחורה - לא מדובר בתופעת טבע מיוחדת כמו שהיא נשמעת...
בכל מקרה, כדי להימנע מההמונים, הגענו למקום, שנמצא כחצי שעה נסיעה מהעיר, עם שעת הפתיחה קצת אחרי שמונה בבוקר. הבעיה המרכזית בהגעה למקום, היא שזה לא מוסדר באופן מלא, ולאורך כביש ההגעה יש הרבה חברות ושרלטנים שמנסים ל"דוג אתכם" לפני שאתם מגיעים לכניסה הרשמית. הם יסמנו לכם באגרסיביות שאתם צריכים להיכנס לחנייה שלהם, ויכניסו אתכם למקום מאחד השבילים הצדדיים. זו אפשרות לא רעה, אבל אנחנו העדפנו להגיע לכניסה הרשמית שבה נמצאים המדריכים שהם לכאורה מורשים, ובה משלמים כרטיס כניסה באופן מסודר (כ-25 דולר לאדם).
מיקום הכניסה הרשמית נקרא בגוגל מפס בשם שרואים שהוא נסיון להתמודד עם כל השרלטנים בסביבה:
The Original Blue Hole - Ocho Rios- Look out for this sign! Don't be mislead...
בכניסה הקצו לנו מדריך (לטענתם אסור לסייר באתר ללא מדריך) שהיה צעיר ואנרגטי, ללא לבוש מיוחד, וללא תעודה במקום נראה לעין... ההדרכה הייתה ללא תשלום וכלולה בכרטיס למעט הטיפ...
באתר עצמו הולכים בתור יער טרופי, ומגיעים לכמה בריכות ומפלים זורמים, חלקם עם חבלי טרזן שאפשר להחזיק בהם ולקפוץ למים תוך כדי התנדנדות, וחלקם עם גשרים לצורך קפיצה למים מגבהים שונים:
הרחצה במים נעימה וקרירה, ואפשר לטפס במעלה זרימת המים לראות עוד ועוד מפלים עד שנמאס לכם...
היינו באתר כשעתיים, ולאחר מכן חזרנו לדירה כדי להתרחץ ולהתארגן ולעשות צ'ק אאוט.
לפני שיצאנו לדרך לכיוון פורט אנטוניו שבה נתמקם ביומיים הבאים, הזמנו מקום לינה שם דרך בוקינג, שנראה נחמד ויפה בתמונות.
לאחר שעתיים וחצי נסיעה, ועוד שעה עצירה לארוחת צהרים, הגענו לפורט אנטוניו בסביבות שעה שלוש אחר הצהריים. המקום היה שונה לגמרי מהתמונות, ללא מיזוג, וכולו עדיין בשלבי התאוששות, כנראה מההוריקן. ביקשנו בנימוס לבטל את ההזמנה, והמשכנו הלאה מאוכזבים.
למודי ניסיון נסענו נסיעה קצרה ישירות למקום הבא ברשימה, בלי הזמנה מראש. וגם שם אכזבה - איפה התמונות ואיפה המקום - מוזנח, ריק, וחוץ מבריכת אינפיניטי קטנה שהשקיעו בה בשביל התמונות, אין שם כלום.
כבר הייתה שעה די מאוחרת, אז החלטנו ללכת על מלון מרכזי שנמצא על הכביש המהיר, ובמזל היה בו חדר אחרון פנוי. שם המלון Jamaica Palace Hotel והוא התברר כמלון מצוין, עם בריכה גדולה, מרחבים ירוקים, חדרים ענקיים, מסעדה טובה, וצוות ידידותי. מדובר במקום יוקרתי יחסית לאזור, אבל אני מאוד ממליץ עליו לאחר שראיתי את כמה וכמה אופציות אחרות:
מלון אחר מומלץ שלא מצאנו בו מקום, ונמצא במפרץ הכי יפה באזור, נקרא Frenchman's Cove Resort.
את הערב סגרנו בטבילה בבריכה של המלון וארוחה במסעדת המלון.
באזור הזה אין מה להסתובב בלילה ואין מקומות בילוי או בארים, וגם אין אזור מעניין לשוטטות ערב בעיר עצמה פורט אנטוניו.
יום 63 לטיול בדרום אמריקה - ג'מייקה - אזור פורט אנטוניו
היום אנחנו מטיילים באזור פורט אנטוניו, שאינו משופע באטרקציות וכמעט ואין בו תיירים. הוא המרוחק ביותר מאזור אוצ'ו ריוס וקינגסטון ונגריל, ולכן טיולים מאורגנים מהמלונות המרכזיים כמעט ולא מגיעים אליו, והוא יחסית שקט ורגוע.
בבוקר נסענו נסיעה קצרה לאתר שנקרא Blue Lagoon. מדובר בלגונה מרשימה וצבעונית, שבה טובלים במים, ואפשר לשכור קיאק כדי לשוט מסביבה. המקום יפה וירוק, עם פינות נחמדות להתבודד ולרחוץ בהן. מסתבר שיש גם הרבה מקומות לינה על הלגונה עצמה ממש קרוב למים.
כבר בחנייה הקרובה ללגונה, הנוף מחלון הרכב יפה ומבטיח...:
בחנייה פגשנו את אחת הנשים שכתבתי עליהן, ש"שומרות" על האתרים התיירותיים. כן אגיד שהיא התנהגה למופת, הייתה לבושה באופן מכובד ופשוט ביקשה תרומה למקום. אמרנו לה שנתרום בדרך החוצה, והמשכנו הלאה לבקר במקום.
בשלב הראשון שכרנו קיאק, ושטנו ברוגע בתוך הלגונה עצמה. המקום פשוט יפהפה, צבע המים משגע, וצמחייה ירוקה "נופלת" לתוך המים מכל מקום. היינו לגמרי לבד שם, ומשכיר הקיאקים גם צילם אותנו כי היה לו זמן פנוי...:
אם יוצאים מהלגונה לכיוון הים עם הקיאק, כ-400 מטרים מערבה נמצא מפרץ UNITY הפסטורלי, שבאמצעו אי קטנטן שנקרא PELLEW ISLAND. אם הים רגוע, ירשו לכם לשוט לשם עם הקיאק (צריך לבקש מראש). המפרץ הקטן יפהפה, ויש שם בית הארחה שמימי נחל זורמים ממש מתחתיו:
ממש מול הבתים האלה, במרחק של כ-100 מטרים מהחוף, נמצא האי הקטן PELLEW שאפשר לעצור בו להתחרדנות וטבילה, ואפילו שנ"צ רגוע מתחת לעצים שעל החוף:
בסך הכל שטנו בקיאק כשעתיים כולל העצירות.
בלגונה עצמה במרחקי הליכה קצרים, יש כמה פינות חמד לטבילה והפסקה נעימה. אז שהינו באחת כזו לפני שהמשכנו הלאה, וגם שחיתי למרכז הלגונה כי לא היה שם אף אחד אחר, אז לא היו קיאקים שעלולים לסכן את השוחים...:
באתר יש מקלחת שטח "פרוביזורית" שאפשר להתרחץ בה לפני שממשיכים הלאה. אז התרחצנו, נתנו תרומה צנועה לבחורה הנחמדה שחיכתה לנו בציפייה בבוטקה שבכניסה, ונסענו לדרכינו. בסך הכל היינו במקום כשלוש שעות.
עכשיו אנחנו נוסעים למפרץ חוף ים שנחשב אחד המפורסמים שבאזור - Frenchman's Cove. מדובר במפרץ ים יפהפה וקטנטן, שבו מי הים והנהר מתערבבים יחדיו. לא ידענו בדיוק למה לצפות מהמקום, כי הביקורות היו חלוקות - חלקן עצבניות על היחס במקום והגודל שלו, וחלקן מפרגנות. אחרי הביקור אנחנו יכולים להגיד עזבו שטויות - המקום מהמם וכיפי ונחמד מאוד לרביצת חוף נעימה לכמה שעות. בכניסה כמו תמיד, יש שומר שרלטן שמבקש דמי כניסה. אם תשלמו במזומן, שכנראה נכנס ישירות לכיס שלו, תקבלו הנחה...
מהחנייה יש הליכה של כחמש דקות בתוך יער פסטורלי עד למפרץ:
המפרץ עצמו יפה עם חול רך ונקי ומושלם:
בצידי המפרץ יש נחל מים מתוקים שזורם ממש לתוך המפרץ:
שם יש גם נדנדה נחמדה מול הנוף היפה:
וגם אפשר ללכת בתוך הנחל הזורם, ולמצוא פינות חמד לטבילה ורביצה, על חוף הנחל או בתוך המים המתוקים והקרירים:
שהינו במפרץ כמעט עד שעת השקיעה, שבה כל המפרץ נצבע בצבע צהוב רך:
בסך הכל היינו במקום כחמש שעות. יש בחוף גם מסעדה נחמדה, שמגישה ארוחות צוהריים בסיסיות ושתייה, ישירות למיטות השיזוף שבמקום.
היה לנו יום רגוע וחביב, עתיר שמש ומים. ארוחת ערב שוב אכלנו במלון, כי אין באזור הרבה אפשרויות אחרות.
ימים 64-65 לטיול בדרום אמריקה - ג'מייקה - אזור קינגסטון
היום אנחנו נוסעים לעיר הבירה של ג'מייקה, קינגסטון.
כדי להגיע מפורט אנטוניו לקינגסטון יש שלוש דרכים ראשיות. בהתאם לתנועה ולעיכובים בדרכים, גוגל מפס יבחר את זו שהכי אפקטיבית, לדעתו. בפועל, לאחר בירור קצר בקבלה של המלון, הם ממש "השביעו" אותנו ליסוע אך ורק בדרך שעוברת בכביש A3. לטענתם, שתי הדרכים האחרות אינן בטוחות - אחת מהן שעוברת בכביש A4 לאורך החוף המזרחי, עוברת בכל מיני עיירות מפוקפקות ולא מומלצות. השנייה, שעוברת בכביש B1 דרך ההרים הכחולים, היא כביש הרים צר ועמוס, ולעיתים מסוכן לנהיגה מבחינה בטיחותית, בגלל משאיות שמגיעות ממול וכדומה.
כמובן שנסענו בדרך המומלצת שהייתה מסודרת ומהירה, והגענו לקינגסטון לאחר כשעתיים נהיגה, בשעת צהריים, ישירות למלון שלנו. בחרנו לישון בדירת AIRBNB במתחם סגור ומוגן, באמצע העיר קרוב לאטרקציות המרכזיות - מוזיאון בוב מארלי ובית דבון. שם המתחם Ultra-Luxury Apartment @ 20 South. הוא היה מצוין וממוקם היטב, עם בריכה בגג וקבלה 24/7, והדירה הייתה ענקית וחדישה.
לאחר מנוחה קצרה, יצאנו ברגל למוזיאון בוב מארלי, שנמצא רק חצי שעה הליכה מהדירה. רצינו קצת לחוש את העיר ברגליים. הלכנו רק בכבישים הראשיים, אבל אני יכול להגיד שיש שם מין תחושה שמשהו בוער מתחת לפני השטח, לא ברור בדיוק מה. כמעט ואין אנשים ברחובות, למעט מקומיים, ודי פקוק מבחינת תנועה ומכוניות. אז מומלץ יותר להתנהל במונית שם.
הביקור במוזיאון היה מאוד נחמד ומעניין - גם המיצגים לגבי בוב מארלי, גם סיפור החיים שלו ושל אשתו, וגם המדריך שהיה שובב ונחמד.
למשל...
האם ידעתם שלבוב מארלי יש עשרה ילדים משבע נשים שונות?
האם ידעתם שבוב מארלי נפטר כבר בגיל 36? מדהים שבגיל הזה הוא הספיק כבר להיות מוכר בכל העולם...
האם ידעתם שהשיר I SHOT THE SHERIFF הוא בכלל על הלהקה המקורית שלו? הוא השתלט על הלהקה והעיף את המנהל שלה (כלומר ירה בשריף), כי המנהל לא עשה מה שהוא ציפה ממנו.
האם ידעתם שהסגן המקורי של מנהל הלהקה (הסגן של השריף...) נשאר איתו בלהקה החדשה שנים רבות, ובגלל זה הוא לא ירה ב-DEPUTY?...
הנה כמה תמונות מהמוזיאון:
באמת שווה ביקור- מעניין וחביב.
לאחר חווית ההליכה הפחות ידידותית ברחובות קינגסטון, החלטנו לקחת מונית ליעד הבא - DEVONS HOUSE. מדובר במתחם ענק שיש בו פינות חמד וגינות רבות, וחנויות נחמדות. המקום מאובטח ומגודר באופן מלא, אז בטוח להסתובב שם. במתחם תפס אותנו גשם שוטף בפעם הראשונה בג'מייקה, אז התמקמנו באחת המסעדות, ואכלנו ג'רק צ'יקן טעים.
בערב חזרנו למלון, ועלינו לטבילה בבריכה שבגג, חלקה תוך כדי גשם קל. גם צפינו מגבוה בשקיעה יפה ובקשת בענן מעל בתי קינגסטון:
עוד מראש כשהגענו לדירה, ביקשנו מהקבלה שיארגנו לנו ספרית אישית לדירה לערב. אנחנו אחרי כחודשיים טיול, אז ליאת רצתה להתפנק על צבע ופן לשיער, לפני שחוזרים לארץ. רצתה, קיבלה, ובמחיר מאוד זול יחסית...:
למחרת בבוקר, אנחנו נוסעים בנהיגה עצמית לביקור בהרים הכחולים של ג'מייקה. מעבר לנופים היפים בהרים האלה, שם מגדלים את הקפה הג'מייקני הידוע שנחשב למצוין, קפה ההרים הכחולים. הממשלה הגדירה אזור ספציפי בהרים - רק קפה שגדל באזור הזה יכול להיקרא קפה ההרים הכחולים, ונחשב לקפה מצוין. יש באזור כל מיני אחוזות מרשימות שסביבן נמצאים גידולי הקפה.
אנחנו בעצם מטפסים היום את החלק הראשון של כביש ההרים שנחשב מסוכן לנהיגה, וחוצה את ג'מייקה מצפון לדרום דרך ההרים. יש הרבה דיונים באינטרנט שזה מסוכן ומסובך, אבל להבנתי כל נהג סביר עם ניסיון יסתדר שם מצוין. כן צריך לנהוג לאט, כי יש כמה פיתולים עם תהומות בצדדים ויש גם משאיות שנוסעות בשני הכיוונים.
יצאנו יחסית מוקדם כדי להימנע מפקקים ועודף תנועה בכביש המתפתל והצר, והגענו כבר בשעה תשע בבוקר, לאחר כשעה נסיעה, לבית הקפה Café Blue. שם ישבנו על קפה ועוגה טעימים במרפסת נחמדה מול הנוף:
מבית הקפה נסענו נסיעה קצרה לאחוזה Craighton Estate, שבה יש סיורי קפה בתשלום. התחברנו לסיור שכבר עמד לצאת, ונהנינו מההסברים על הקפה ואופן הגידול וההכנה שלו בג'מייקה, וגם מהסיור באחוזה ובשדות הקפה והתצפיות שמסביב:
לאחר מכן חזרנו לעיר, נחנו והסתובבנו שוב ב-DEVONS HOUSE. בערב יצאנו לארוחת ערב ודרינק במסעדה המומלצת של בית המלון השיקי S Hotel Kingston - האוכל והשירות והאווירה היו מצוינים שם.
יום 66 לטיול בדרום אמריקה - ג'מייקה - מעבר מקינגסטון לנגריל
היום אנחנו משלימים את טיול הטבעת שלנו בג'מייקה. לפנינו כארבע שעות נסיעה, מקינגסטון שנמצאת במזרח האי, עד לאזור נגריל שנמצא במערב האי. במצב נורמלי, מומלץ לעצור באמצע הדרך, באזור העיירה BLACK RIVER, ולהתמקם ללינת לילה אחד.
כך מפצלים את הנסיעה ליומיים, וגם יש יותר זמן לבקר באתרים שנמצאים באזור העיירה הזו.
אבל, האזור שאנחנו חוצים אותו היום, היה מרכז הפגיעה של ההוריקן מליסה לפני כחודשיים. לפי סיפורי המקומיים, אין מה לעצור שם, ושום אטרקציה תיירותית לא פתוחה כרגע. בנוסף, לטענתם, יש הרבה אזורים שהם עדיין ללא חשמל, וללא אספקה סדירה של מוצרים בסיסיים, ועשרות אלפי אנשים מסתובבים שם ללא קורת גג, ולנים בבתי ספר ומבנים ציבוריים.
יש דרך אלטרנטיבית להגיע מקינגסטון לנגריל, שהיא אפילו מעט קצרה יותר מבחינת זמן. מדובר בנסיעה דרך הכבישים הראשיים שנוסעים צפונה מקינגסטון, ואז חותכים מערבה דרך החופים הצפוניים של האי עד לנגריל.
אבל אנחנו היינו סקרנים להבין מה באמת קורה שם, באזור שבו עבר ההוריקן לפני כחודשיים, ואולי גם לבקר באזור. אז החלטנו ליסוע בדרך הזו. לקחנו איתנו בקבוקי מים לרוב, גם כדי שיהיה לנו, וגם כדי לחלק למקומיים אם נראה צורך.
יצאנו מוקדם בבוקר, ועצרנו בבית קפה נחמד שהיה היחיד שפתוח בשעה מוקדמת. הוא נמצא ממש בכניסה לאתר הגולף המרכזי של קינגסטון, ומגיש ארוחות בוקר וקפה גורמה לעשירי העיר, שבאים לשחק גולף - Ahmeraki Cafe.
משם התחלנו בנסיעה הארוכה לנגריל.
בתוכנית המקורית שלנו, רצינו לבקר במקומות הבאים:
YS FALLS - אתר מים עם מפלים ובריכות
Appleton Estate Rum Tour - אחוזת ייצור רום עם סיורים מודרכים והסברים על ייצור הרום
Black River Safari Tours - רפטינג רגוע על הנהר השחור על גבי רפסודות במבוק
בעקרון כל האתרים נמצאים סמוך לכביש הראשי A2, שנוסעים עליו כל הדרך עד לנגריל. לכן, אפשר לעשות את כולן ביום אחד ארוך (אבל עדיף עם לינה באמצע).
בסופו של דבר לא עשינו אף אחת מהן. הראשונה, YS FALLS, הייתה סגורה ולא פעילה. כבר שהגענו לאזור שלה, ראינו את ההרס הבלתי נתפס מהוריקן מליסה. לא מדובר רק בבתים הרוסים או חוטי חשמל נפולים. כל הטבע מרוסק ומעורבב בינו לבין עצמו, כאילו יד אלוהים ירדה למטה, קרעה את צמרות העצים ואת המבנים וזרקה אותם מסביב.
הבנו את הרמז, והמשכנו בנסיעה זהירה ישירות עד לנגריל.
בלית ברירה, בדרך עברנו בנסיעה על הכביש הראשי בעיירה BLACK RIVER, שבה פגעה "עין הסערה". שם ראינו בצידי הכביש המהמורתי מאות בתים הרוסים עם גגות מפורקים, מאות עמודי חשמל זרוקים בצידי הדרך לאחר שפונו מהכביש, וחבורות של משפחות כולל נשים וילדים יושבים בצד הכביש עם שלטים "HELP US PLEASE". יכולנו רק לדמיין מה הלך שם חודשיים לפני שהגענו, מיד לאחר פגיעת ההוריקן. היה קשה להבין איך בכל ההרס הזה, באזור שאין לו תשתיות חזקות, "רק" כ-10 אנשים נהרגו בסופה. כנראה שעשו עבודה טובה עם ההודעות מראש והפינויים.
בשל החשש לעצור בדרך מבחינת בטחון אישי, המשכנו בנסיעה ללא עצירה.
בדרך ראינו את הרשויות המקומיות, ביחד עם צוותים אמריקאיים, כבר מקימים מחדש את רשת החשמל ממש מאפס. עמודים חדשים כבלים חדשים. נותר לנו רק להאמין שהמצב יהיה טוב יותר בעוד כמה חודשים.
את המראות שראינו שם לא נישכח לעולם.
רק כשהגענו לנגריל, שמנו לב שמרוב זעזוע מול עוצמתו של הטבע, לא צילמנו אפילו תמונה אחת בדרך.
לנגריל הגענו כבר בשעת אחר צהריים כי נסענו ישירות בלי לעצור.
בכל מקרה, אני מניח שהיום כבר כל האזור מוסדר ומאורגן מחדש, ואפשר לבצע את הנסיעה הזו ואת הביקור באתרים ללא בעיה, אפילו עם עצירה נוחה ללינה בדרך בעיירה BLACK RIVER.
ימים 67-70 לטיול בדרום אמריקה - ג'מייקה - רזורט בנגריל
את שלושת הימים הבאים בילינו במנוחת בטן גב ברזורט SANDALS בנגריל, על רצועת החוף SEVEN MILES BEACH. יצאנו מהמלון רק לחצי יום ביקור באתר מומלץ שנקרא Rick's Cafe, שמשלב בריכה על הים, מצוקים שניתן לקפוץ מהם מכל מיני גבהים ללגונות כחולות, ומסעדה מצוינת ממש מול השקיעה:
ולסיום - מה למדנו בג'מייקה?
אפשר להתאהב במדינה בכללותה, ולא רק בבן זוג או באנשים ספציפיים
כדי לנהוג בג'מייקה צריך להיות Pot Hole Doctor) PHD)
הג'מייקנים חיים בקצב הרגאיי אבל נוהגים בקצב פורמולה 1
הם משוועים לתיירות כדי להתאושש מההוריקן האחרון, כנראה שגם היום כשאתם קוראים את זה
אנגלית ה"יא מאן" השבורה שלהם מייצרת חיבור מיידי
מוזיקת הרגאיי מורידה את הדופק מתחת לחמישים
אומנם אי, אבל מפוצץ בנהרות ומפלי מים מתוקים
לכל דבר יש פתרון - אם אתה לא מעשן, יציעו לך לאכול עוגת סמים "ספייס קייק"
לבוב מארלי יש עשרה ילדים משבע נשים שונות
בוב מארלי נפטר בגיל 36 אבל הספיק די הרבה
הקפה הג'מייקני שגדל בהרים הכחולים מצוין
הג'מייקנים גבוהים ומרשימים, כמו יוסיין בולט
המאכל המקומי ג'רק צ'יקן טעים להפליא
מזג האוויר בג'מייקה מושלם לבטן גב
שחור זה יפה, מאוד יפה...
אתם חייבים להגיע לג'מייקה. אנחנו התאהבנו...
ימים 71-73 לטיול בדרום אמריקה - ניו יורק והביתה
לאחר 70 ימים בדרום אמריקה המופלאה, שהסתיימו בג'מייקה עם מזג אוויר חם ואידאלי בחודש ינואר, עברנו בדרך הביתה בניו יורק המושלגת והקפואה.
קצת קניות והביתה.
הגעגענו לילדים ולמשפחה ולחברים...
CHEERS!!!
