סיכום אזוריים סאן מיגל וטריסאירס
אנחנו שני חברות טובות בשנות הארבעים. אוהבות טבע, מאגרי מים והליכות, לא קשות מדי..
טסנו עם טאפ איירליינס. הוספנו עוד כסף למזוודה... בכל זאת שני נשים מבוגרות... הטיסה בסכ״כ עלתה לנו 800 דולר.
קצת רקע על האזוריים, תשעה איים, אנחנו ביקרנו רק בשניים. סאו מיגל, האי המתוייר ביותר מכיל בתוכו אוצרות טבע וכשבעה אגמים מופלאים, נקודות תצפית רבות מספור, גנים בוטניים, בריכות תרמיות, מעיינות חמים ומה לא, אורך האי 90 קמ, בשעתיים ועודף תוכלו לנסוע מקצה האי לקצהו, אבל כולו פיתולים ירוקים, עליות וירידות, עדיף להעביר את הנהיגה לאדם המנוסה והאמיץ יותר. תורידו מפות באפליקציות וגם וויז עובדת נהדר שם. לאי שלושה אזורי פוקוס עיקריים שנוצרו כתוצאה מהתפרצויות הר געש שיצרו מכתשים/אגמים : באזור הצפוני ביותר: סטה סידדס (שלושה אגמים צמודים), באמצע: אגם לגואה דו פוגו, ובחלק הדרומי יותר: אגם פורנס.
טיסה ראשונה יצאה ב5 בבוקר יום חמישי 24/4/19 חמש וחצי שעות לליסבון. טיסה שנייה מליסבון לפונטה דלגדה בירת סאו מיגל שעתיים וחצי.
שלוש שעות הפרש (-) באזוריים כך שהרווחנו קצת זמן. נחתנו 13:30. שכרנו רכב קטן. נציג חיכה לנו בחוץ ולקח אותנו למרחק 7 דקות מהשדה לרכב שלנו. רכב קטן אבל בקושי סוחב בעליות.. המלצה ראשונה, לבדוק את הרכב בנסיעת מבחן קטנה, לא היה נורא, רק הרעש בירידות ובעליות היה מחריש אזניים. ובסאו מיגל יש הרבה כאלו. אבל. שירות של השכרת הרכב היה מצוין. אקונומי קארז. עלה לי 280 דולר ל 8 ימים. רכב אוטומט קטן אופל קורסה.
יצאנו לדרך. תחנה ראשונה. סופר מרקט קרוב להצטייד בכל מה שנצטרך לשבוע הקרוב. משם, וילה בפורנס. בחרתי במקום מרוחק יחסית מהבירה (45דק) כי יש שם שפע גדול ושילוב של יער מעיינות חמים מסעדות טובות ונקודות עניין קרובות יחסית. דמיינתי איך אחרי כל יום הליכה קשה נטבול במעיינות החמים מהגופרית וכל הכאב יעבור.
שהינו בקסה דו פואמה. הבית קיבל ציון 8׳9 בבוקינג.קום. אני הייתי נותנת לו ציון 7, בגדול המיקום מעולה (קרוב לכל דבר חשוב) והבית נקי מאובזר ומרווח עם מרפסת וגינה קטנים. הסיבות לציון הנמוך שלי: שירות מזעזע, ביקשנו סדינים למיטה הנוספת והבחור התווכח איתי יום שלם, לא הבין למה אני מבקשת סדינים לשמיכת הפוך. היה בבית קר! בנוסף היה ריח נוראי של טחב ורטיבות בבית. שמנו את כל הכלים במדיח (יש גם מכונת כביסה) וכיבסנו את השמיכות. הדלקנו נירות והרתחנו לימון כדי להפיג קצת. אם בעל הדירה היה מאוורר קצת לפני שבאנו לחמם את המקום והיה טורח להקפיץ לנו קצת סדינים (הגיעו רק בלילה למחרת) , מבלי להתווכח המצב היה שונה.
הגענו לפורנס בשלוש בצהריים ומיד לאחר ההתארגנות יצאנו לבדוק את העירייה השלווה. אפשר לטייל בפורנס ברגל עד אין סוף ותמיד למצוא פינת חמד חדשה שלא ראיתם קודם. לא הייתי משנה את מיקום הלינה. אולי את הבית.
ארוחת ערב אצל טוני, שלוש דקות הליכה, יש להזמין מקום מראש (צפוף) אבל טעים.
טיפ חשוב, כל בוקר לבדוק באפליקציית spot azores מה מזג אוויר. לבחור ביום הבהיר ביותר לגואה דו פוגו, הנקודה הבעייתית ביותר בטיול. יש שם נטייה לערפל כבד.
25/4 טיול רגלי באגם פורנס. אם לומר את האמת לא מצאנו כ״כ מהר את נקודת ההתחלה למסלול (הקל) וזה שילש את הקילומטראג היומי שלנו ל 20 קמ, אבל ההליכה כאמור יפה מאד, באזוריים אין חלקת אדמה שאינה ירוקה (חוץ מהכבישים); אבל סימוני השבילים קטנים וניתן בקלות לפסוח עליהם (עברנו 3 פעמים ליד תחילת המסלול); ממליצה מאד לנסוע עד לאגם, לחנות שם ולטייל מסביב לאגם המופלא הזה. בערך 4 קמ הליכה קלילה, ובדרך תמצאו מעיינות חמים (משמשים לבישול ולא לרחיצה), כנסייה עתיקה יפיייפיה (אלא לראותה מהגדר בלבד), ברווזים ופרחים.
ארוחת ערב במלון טרה נוסטרה, היה ערב חג שני של פסח אז החלטנו להתפנק קצת.
26/4 סטה סידדס, היה יום בהיר אבל באזוריים תוכלו לקבל ארבעת עונות השנה ביום אחד. עלינו לנקודת תצפית ליד מסלול SMI04 )כל המסלולים באתר מיועד )
שימו לב שהליכות שמוגדרות קלות לא תמיד קלות. לי קשות עליות ותמיד תמצאו כאלו (מסלולים קלים ״רק״ 300 מטר עליה).
סיימנו יום שני עם 10 קמ הליכה, כמה תצפיות יפות מאד לשלושת האגמים ואכזבה אחת קשה, תכננתי לבקר ב Ferrire אתר מדהים למרחצאות במים תרמיים בגבול הים, אבל כשהגענו אמרו לנו שסגור ( לא ידענו למה); חזרנו לפורנס לא. ערב ואז שינה מתוקה.
יש לציין שבדרך כלל לא יצאנו מאד מוקדם בבוקר, השמש יוצאת רק באזור 7 או 8 בבוקר ושוקעת רק ב 21.00! הכנו ארוחת צהריים ויצאנו לדרך בערך בתשע.
27/4 רצינו להספיק כמה שיותר מאי נוסף אז בחרתי בטיסה פנימית לאי טריסיירה (האי השלישי שהתגלה בפורטוגל); שכרתי מדריך וג'יפ כולל א. צהריים וביקור בתצפיות ומערות. עצתי, תבחרו טוב יותר את חברת הנסיעות, תבדקו טוב שלא מחליפים לכם מדריך באמצע ושאת הארוחה באמת תוכלו לאכול... האי יפה, אבל אנחנו אהבנו יותר את סאן מיגל. ההתפרצויות הרבות באי הותירו את חותמן לטוב ולרע. המערות יפיפיות, יש בריכות ים שנוצרו כתוצאה מהתפרצויות הר געש. וזהו בערך... למחרת טיסה חזרה לפואנטה דלגדה וטיול רגלי באי הבירה, הסתובבנו בעיקר ליד הנמל כי השוק היה סגור ( יום ראשון), שימו לב הרחובות צרים והמעברים קשים. היה בנוסף חג של קדוש ( לבדוק מראש) אז לא התאפשר לנו לחזור לרחוב שלנו בגלל תהלוכה נוצרית.
29/4 גשם וערפל קידמו את פנינו כשנסענו לגואה דו פוגו. מנקודת התצפית לא יכולנו לראות דבר ולכן ירדנו 5 דקות משם למעיינות חמים CALDERIA VALHE, שם הגשם לא הפריע אלא העצים את החוויה. כשהחיים נותנים לכם לימונים.. תכינו לימונדה. שהינו במקום כשעתיים ונסענו בחזרה לפורנס.
30/4 הגשם הקל עדיין יורד. אין מה לחזור לאגם האש (לגואה דו פוגו) אז נסענו צפונה לנקודות תצפית יפיפיות, גן בוטני עם שלושה מפלים, מגדלור ופשוט יופי שיוצא מתוך גלויה. הגשם הניח לנו רוב היום.
1/5 קמתי מוקדם בבוקר וראיתי שיש לנו חלון של שעתיים ראות טובה באגם האש, התארגנו ברבע שעה ויצאנו לדרך, הגענו לשם והנוף היה מכאיב מרוב יופי, אבל בגלל הגשמים לא יכולנו לעשות את המסלול הקר והבוצי מידי ( לא באנו לסבול), החלטנו להסתפק בנקודות התצפית המדהימות להמשיך לנסוע לעיירות גדולות מזרח האי, לגואה, ריביירה גרנדה ועברנו דרך כל נקודת תצפית אפשרית, אפילו הלכנו לקניות בדקטלון . הם מחשיבים את ה 1 במאי כחג, כך שהכל שוב היה סגור. חוץ ממסעדות שהיו מפוצצות, אבל היי... לימונדה.. היו לנו המון חניות ומרחבים רק שלנו.
2/5 חזרה לארץ, עצוב לעזוב יופי כל כך רב, אבל הגיע הזמן לחזור למציאות.
