היום צוללים!!!!
השכמה בשש (אני כבר שונא את פעמון הזוועקה הזה!), תדריך בשש וחצי, ובשבע וחצי אנחנו יורדים לדוני ויוצאים לצלילת התאקלמות באתר בשם Kurumba Corner, ממש מחוץ למאלה. הצלילה משמשת גם check dive למי שלא צלל בחצי השנה האחרונה. זאת צלילת ריף נחמדה ולא עמוקה – 20-21 מטר. בתחילתה אנחנו מציקים לצב ענק שמנסה נואשות לנגוס במצלמה של אור.
הגו-פרו שלי לא עובדת, כרגיל, אז תמונות מתחת למים שתראו כאן צולמו ברובן ע"י אור יהושע היינה הגדול – מנהל מועדון הצלילה פלמידה, וע”י אולג, חביאר ומיקי, שותפינו להרפתקה. תודה חברים!!!! בהמשך אנחנו רואים עוד קצת צבים, מגוון של אלמוגים והמון דגים צבעוניים, שאת חלקם אנחנו לא מכירים, אפילו אחרי 30 שנות צלילה.
אחרי הצלילה אנחנו מרימים עוגן, ומפליגים דרומה, לאטול בשם Felidhoo. כאן המקום לציין שהמלדיבים לא מפוזרים כך סתם באוקינוס, הם מסודרים באטולים. אטול הוא קבוצה של איים המסודרים במעגל, כנראה שריד של הר געש פרה היסטורי, כשהשטח שבתוך המעגל הוא ים רדוד יחסית (50-100 מטר), זרוע בשוניות אלמוגים. תסתכלו במפה ותבינו.
במהלך ההפלגה דרומה אנחנו צופים בקפיצות ראווה של להקות דולפינים, ואפילו בלויתן טורף קטן - Pilot Whale - ששוחה לידנו כברת דרך קצרה. כיף, כבר אמרנו?
הצלילה השניה היא צלילת תעלה באתר בשם Miyaru Kandu – או בדיבהי (השפה המלדיבית) – תעלת הכרישים. צוללים לעומק 28 מטר, מתחברים לריף ב- reef hook כדי לא להיסחף בזרם המטורף, וצופים בכרישים ובדגים ששוחים בזרם. זה ממש סוריאליסטי, כי זה קצת כמו לשבת בתיאטרון מתחת למים. כולם נאחזים בסלעים וצופים בהצגה של הכרישים.
ראינו כרישים בעבר, אבל כאן הם ממש קרובים, ממש המונים, ומכל מיני סוגים - כרישי ריף אפורים, כרישי ריף לבני סנפיר וכרישי ריף שחורי סנפיר – מלא כרישים.
מסביב המוני דגים גדולים – טונות, ג'קים, נפוליאונים קטנים (יחסית), ולהקות של דגים קטנים יותר. לסיום אנחנו משחררים את הווים ונסחפים עם הזרם לאורך הריף לכיוון הספינה. זה כמעט כמו רכבת הרים בלונה פארק – הזרם חזק ואתם נסחפים איתו בלי כל יכולת להתנגד לו.
מזל שלא צריך להתנגד, כי הזרם לוקח אותנו בין הדגים, הכרישים והצבים, בדיוק למקום בו ממתינה לנו הדוני, לקחת אותנו חזרה לספינה. צלילה מדהימה!!!
אחרי ארוחת צהרים ומנוחה קלה, אנחנו יוצאים לצלילה השלישית שהיא צלילת לילה באתר בשם Alimptha Jetty. אנחנו יורדים עם פנסים (מראה סוריאליסטי משהו, כי אנחנו 20 צוללים עם 20 פנסים, בעצם 19, כי לשגב אין פנס) לעומק 18 מטר, לנקודה בה מתרחשת חגיגה. אין מילה אחרת לתאר את מה שהולך שם.
אנחנו צוללים בתוך (!!) להקה של המוני כרישים ענקיים עם שיניים מפחידות, שחגים מסביבנו וביננו, בחיפוש אחרי שאריות הדגים שהמדריכים מפזרים כאן כפיתיונות. השילוב של האורות והדגים מביא לכאן המוני כרישים, חלקם Nurse Sharks ממש ענקיים.
מפעם לפעם מגיע גם סטינגריי לביקור ועשרות דגי ענק - טונה, ג׳קים, ואחרים, שוחים מסביב בתקווה לזכות בשאריות, ולא להיאכל ע"י כריש.
כאן אני מבין כמה קשה לשמור על הוסת בפה כשאתה מחייך כמו דביל.
זהו. חזרה לדוני ולספינה, לארוחת ערב ולישון. יום צלילות מושלם!!!
