מסע בהודו
קוראים לי רותי כחלון, אני בת 25 וחזרתי לא מזמן מטיול ארוך של שנה בחצי יבשת המדהימה, איפשהו במזרח אסיה שנקראת הודו. התכנון המקורי היה לחצי שנה כדי להירגע קצת מכל הלחץ- הלימודים, העבודה, החברים, פשוט הכול.
קוראים לי רותי כחלון, אני בת 25 וחזרתי לא מזמן מטיול ארוך של שנה בחצי יבשת המדהימה, איפשהו במזרח אסיה שנקראת הודו. התכנון המקורי היה לחצי שנה כדי להירגע קצת מכל הלחץ- הלימודים, העבודה, החברים, פשוט הכול.
בסביבותיה של קאסול פזורים כפרים שונים ומשונים, אל חלקם ניתן להגיע רק לאחר הליכה ארוכה ומתישה. כל סוגי הסחורה והאספקה שעולים בדעתכם מגיעים אל הישובים הללו על גבם של פורטרים. בדרך ניתן לפגוש טיפוסים שונים ומשונים, חלקם בחרו להעביר את חייהם במערות הפזורות בהרים תוך עישון כבד.
כשחוזרים למקלוד, חוזרים הביתה עם התמונות מטיבט, להראות לחברים הטיבטים שמעולם לא ראו את מולדתם. זה גם המקום ללמוד על הבודהיזם, דבר שיכול לעזור בקבלת החלטות חשובות.
מכירים את פטנט ה"ללכת לאיבוד"? פשוט הולכים בלי לשאול הנחיות, או נוסעים בריקשה ועוצרים אותה באיזשהו מקום ומשם מתחילים ללכת, נכנסים לסמטאות קטנות, יושבים במסעדות מקומיות ומגלים שכיות חמדה שלא רשומות בשום ספר הדרכה. שום דבר לא נראה מאיים, אפילו בעיני ילדים שנמצאים קצת פחות מחודש בארץ זרה, הם נרגעים, מחייכים ונושמים ברוגע. מומלץ בחום!