ביום השישי לטיול יצאה (חלקית) השמש ולכן חזרנו להקפות שניות במטאורה.
נכנסנו רק למינזר אחד, לנשים בלבד, בשם איוס סטפאנוס Agios Stephanos, אליו לא נכנסנו ביום הקודם. שאר הזמן הוקדש כאמור לצילומי השלמה.
לאחר מכן פנינו צפון מערבה לכיוון עמק הזגוריה, והתחנה הראשונה, לאחר כשעתיים נסיעה, היתה עיירה מצובו Metsovo.
בדרך עברנו במערכת כבישים חדישה ומרשימה מאוד שבנייתה הסתיימה ברובה עוד בשנת 2009.
נחצבו מינהרות באורכים שונים (ברובם -; קילומטרים בתוך ההר!) והכבישים טובים ומהירים.
בניגוד למקומות אחרים בהם היו שלטים גדולים עם הסברים (ביוונית) על מהות הפרוייקט והתקציבים האדירים (מאות מיליוני יורו) שהוקצו לטובתם, כאן לא ראינו כאלה.
אבל אין ספק שמדובר בפרוייקט עצום (תחשבו כמה שנים הסתבכו עם מינהרות הכרמל - והן חלקיק ממה שנעשה כאן).
מערכת הכבישים המרשימה בדרך למצובו
לאורך כל הדרך ניתן היה לראות פסגות מושלגות, ממש נוף יפה.
הפסגות המושלגות באזור מצובו
חזרה למצובו.
זו עיירה הררית יפה מאוד, עם מרכז גדול ובו כיכר ראשית וכמה רחבות מרוצפות באבני האזור, ומסביב לכל אלה שפע חנויות ומסעדות.
התחושה הכללית שקיבלתי היתה טובה ומהנה.
באחד הצדדים יש גבעה קטנה שמשמשת גם כנקודת תצפית.
במהלך סיור ההיכרות מצאנו מסעדה בשם To Tzaki, הנמצאת ממש מאחורי הגבעה עליה כתבתי מקודם, ובחזיתה שני גרילים ענקיים עליהם מסתובבים בסגנון סופלאקי מקורי - טלה ועוד שני מאכלים עליהם אסור לי לכתוב, כל אחד על השיפוד שלו, כולם נוטפים מיצים עסיסיים להפליא.
אחרי קבלת הסבר ממצה לגבי טיבם של המאכלים, השלמנו את סיור ההיכרות וחזרנו לסעוד את ליבנו.
מסעדת To Tzaki
לסיכום, מצובו התגלתה כעיירה נחמדה מאוד, בהחלט כדאי לבקר בה. וכאמור - גם המסעדה To Tzaki מומלצת בחום!!
המשך הטיול היה לעיירה יואנינה Ioannina, בת כ- 120,000 תושבים, השוכנת על שפת אגם, הנושא את שמה, במסלול שנמשך כשעה.
בעיירה זו יש 3 אטרקציות, מלבד האגם היפה, והן האי ניסי Nissi שנמצא באגם ויש בו כפר דייגים קטן וכמה מינזרים (אנחנו לא שטנו לאי), הרובע הביזנטי הישן, שנקרא פרוריון Frurion, וגם מבצר טורקי בן כמה מאות שנים שהיה של עלי פאשה ובתוכו מוזיאון עירוני קטן.
מעבר לנקודות תצפית טובות לצילום מהמבצר, לא מצאנו שום דבר מעניין לעשות ביואנינה וגם הפרוריון ממש ממש לא היה מעניין, ולכן ההמלצה שלנו היא לוותר עליה.
העיירה יואנינה
לאחר עוד כ- 45 דקות נסיעה, הגענו לכפר אריסטי Aristi שבאזור זגוריה Zagoria, בו נבלה את 3 הימים הבאים.
הכניסה למלון
המלון נקרא Aristi Mountain Resort והוא נראה כמו כפר אופייני לאזור, כולו מאבן צפחה, ואפילו חדר השירותים מכוסה כולו באבן זו.
החדרים רחבים ומפוארים, אך הכל בטוב טעם ועיצוב מוקפד.
כשהיינו בארחובה וסיפרנו לבעלת המלון שנהייה כאן, אמרה שזה מלון מצויין ושהיא עצמה שהתה כאן 5 פעמים.
לאחר סיבוב היכרות עם המלון - אין פלא, פשוט מקום מקסים.
לאחר מנוחה קצרה ירדנו לכפר אריסטי, הצמוד למלון, באמצעות שביל מרוצף ייעודי בן כ- 200 מטר, המקשר בין המלון לכפר.
במלון יש כל כך הרבה הקפדה על פרטים, שאפילו השביל הזה היה מרוצף באופן יפה ומואר כולו כהלכה.
הכפר אריסטי עצמו, שהוא קטן למדי, בנוי כאמור מאבני צפחה לבנבנות, בניגוד לצבע האפור ירקרק ששלט באבני הצפחה בכפרים שבפליון.
הכפר אריסטי
לאחר שעה של צפייה בנוף המדהים, עם משחקי האור והצל שנבעו מהשמש ההולכת ושוקעת (השקיעה כאן מאוחרת מאוד בעונה זו) וההרים הגבוהים, הלכנו לישון.
טיול ליוון - אפריל 2011, חלק 7
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
