יום שלישי 11/10/2016
הבוקר קמנו מוקדם, כדי שלא לחזור על הטעות של הימים הקודמים - איבוד זמן יקר עד לתחילת המסלול היומי. גם כך מחשיך כאן יחסית מוקדם בעונה זו - הכל חשוך לגמרי כבר בסביבות השעה 18:30.
הבוקר שוב היה קר מאוד, 4 מעלות, וגשם קל ירד ללא הרף.
ירדנו למסעדת המלון, שם אכלנו ארוחת בוקר טובה שהיתה כלולה במחיר החדר. משם יצאנו החוצה, להשלים את הטיול שדחינו מאתמול.
המלון הזה מצויין - הן החדרים הענקיים המאובזרים (כולל מטבח), הן המסעדה הטובה בה ניתן לקנות ארוחת ערב (ארוחת הבוקר כלולה במחיר המלון) ובעיקר עקב הקירבה לכיכר המרכזית. רק חבל שלטעמי ממש אין מה לראות כאן בעיירה ולכן עדיף לוותר.
חזרנו למלון, הורדנו את הציוד לרכב ונסענו ליעד הבא, העיירה טז׳בון Třeboň, במרחק של כחצי שעה נסיעה.
כאן המקום להאיר שאם מסתכלים על צילומי אוויר של כל העיירות האלה, רואים בבירור את קו ההיקף המעגלי שלהן, שהתבסס על חומות בעבר. מהקרקע - ממש לא רואים זאת.
העיירה טז׳בון ידועה בגידולי הדגים שבה, שהם הטובים ביותר בכל צ׳כיה. כבר כשנכנסים לעיר ניתן לראות פסל עם דגים ופרח הוורד בעל 5 עלי הכותרת, המשמש כסמל הרשמי של האזור.
בטז׳בון החנינו את הרכב ויצאנו לסיור. כמו בכל מקום אחר, גם כאן היתה הכיכר מרכזית ״מסאריק״ Masarykovo Namesti עם בתים יפים המקיפים אותה, ופחות או יותר מול בית העירייה היה עמוד הדבר, שמשמש כאנדרטה לכל תושבי העיירה שמתו מהמחלה לפני מאות שנים. בקצה התחתון של הכיכר, מעל לדלת הבנק (המבנה הצהוב), יש תבליט תעמולתי בסגנון סוציאליסטי, שנראה כאילו הוא מהתקופה הסובייטית, אבל למעשה הוא משנות ה- 30. ומעליו יש תבליט של דייג שמח המחבק דג, שהוא מקור עושרו (לא לשכוח שמדובר במבנה של בנק), ובעצם מאז המאה ה- 16, הדגים היוו את מקור עושרה של העיירה.
כדאי לטפס את מגדל העירייה, בו יש 100 מדרגות ומשם ניתן לצפות היטב על צורתה המעגלית של העיר העתיקה ואפילו לראות את בריכות הדגים שמדרומה. אנו לא עשינו זאת שכן הראות היתה מאוד לא טובה, בגלל הגשם.
משם החלטנו לצאת דרומה, לסיור ברכב סביב בריכות הדגים הרבות שמדרום לעיר. כאן היה המקום היחיד בו נתקלנו בכבישים לא ממש מתוחזקים. למרות זאת, אין כל בעייה לנסוע כאן – הכביש עובר בין שדרות עצים וסביבנו בריכות הדגים.
עברנו בסמוך לטירה הלא מרשימה, טיילנו קצת בפארק הנחמד, הסתובבנו ברחובות, שם ראינו לא מעט מרזבים מעוצבים בסמלי העיר.
משם נסענו קבר משפחת שוורצנברג Schwarzenberská hrobka, שבתוך היער, במרחק של כ- 1.5 ק״מ מהעיירה הליכה קצרה מהחניון שבכניסה ליער מובילה לקבר המרשים.
בתום הסיור הזה החלטנו לנסוע לאחד ממרכזי הספא שבעיר. רצינו להיכנס לספא Bertiny Lazne, בו יש בריכות כבול, אך הוא נפתח רק בשעה 16:00 ולכן נאלצנו לוותר ולנסוע לצד הצפוני של היער, לספא ״רגיל״, Lazne Aurora, שם שחינו בבריכות והשתמשנו במתקנים נוספים ויצאנו מרועננים לחפש ארוחת צהריים.
לסיכום העיירה טז׳בון, נחמדה אבל ניתן לוותר.
מכאן יצאנו לעיירה סלאבוניצה Slavonice. הנסיעה ארכה קצת יותר תיק מחצי שעה. הגשם המשיך לרדת והטמפ׳ צנחו ל- 3 מעלות.
הגענו לכיכר המרכזית של העיר, החנינו את הרכב ויצאנו לסיור קצר, למרות הגשם. כאן יש בניינים רבים המעוטרים בטכניקת סגראפיטו שהם כמעט העתיקים ביותר בצ׳כיה, כשהעתיק ביותר נמצא בפראג והוא מדנת 1544. למרות שהעיירה נחשבת ליפה מאוד, עבורנו היא התגלתה כאכזבה ולכן יצאנו ממנה תוך כרבע שעה.
מסלאבוניצה נסענו לקו ביצורים שהוקם באזור העיירה בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה, בשם Pevnostní areál Slavonice. במקום יש 12 בונקרים קטנים, חלקם פתוחים לסיורים מודרכים. האתר נמצא פחות מ- דקות נסיעה מסלאבוניצה וניתן לשהות שם 15-20 דקות. מחנים את הרכב בצידי הדרך (יש שלט חנייה - והיא ללא עלות). מימין יש בונקר אחד, הצמוד לכביש - ושביל הליכה של כ- 400 מטר מוביל למעבה היער, שם ניתן לראות עוד מספר בונקרים. חלק מהם צבועים בצבעי הסוואה.
משם נסענו עוד כחצי שעה, לעיירה טלץ׳ Telč. הכיכר המרכזית של העיירה היא פשוט מופלאה - היפה ביותר שראינו עד כה. הסתובבנו שוב ושוב לאורכה והתפעלנו מהמבנים המעוצבים המקיפים אותה. עם זאת אין עוד הרבה מה לראות בעיירה - ולכן שעה תספיק בהחלט.
מעניין שבשעה 18:00 הכל נסגר ומלבד מספר תיירים (כולל אותנו) - לא היתה שם נפש חיה.
את ארוחת הערב אכלנו במסעדה המעולהRestaurant Zach Telč שבצידה הצפון מזרחי, מימין למלון Celerin. המקום מומלץ בהחלט.
ומכאן נסענו לעיירה טז׳ביץ׳ Třebíč, במרחק של כ- 40 דקות נסיעה, למלון שלנו ללילה זה שנמצא ברובע היהודי, מלון Joseph 1699. המלון נמצא בתוך הגטו היהודי של העיר ושוקם בתמיכת ארגון UNESCO בשנות ה- 2000. המלון נחמד מאוד, כלל ארוחת בוקר טובה. בחלקו התחתון יש מקווה שנמצא במהלך השיפוצים.
