אז זהו, שלא כל פנקייק מגיע עם סירופ מייפל. ואם נתחיל דוקא מהסוף, אז את היום גמרנו בשמורת פונאקיקי המשתרעת על חוף ים וכוללת סלעי ענק בצורת ערימות פנקייקים המונחים זה על זה, כשמהחורים בתחתית הסלעים, פורצים מי הים בשעת הגאות.
את היום התחלנו בפרידה מקתרין ומהצימר המצוין ( וכאן תשובה ליוספה, אמנם עניתי לך בתגובות, אך אני לא מוצאת ראיה לכך, אז יכול להיות שהתשובה לא נשמרה- לצימר קוראים peppertree בעיר נלסון ותמצאי אותו בבוקינג).
התחנה הראשונה היתה מפלי מרואיה, שלא מצדיקים אפילו צירוף תמונה אבל מכיון שהדרך ליעד הבא ( גריימאוט'), לוקחת כחמש שעות עצרנו בכל אתר על המפה ולו כדי לחלץ רגליים ולהנות מאויר צח. מהמפל המשכנו לקייפ פאולוינד כדי לחפש את אריות הים שאמורים היו לחכות לנו שרועים על הסלעים, ( וזה המקום לפנות לקהל הקוראים בשתי שאלות שמטרידות אותי מהבוקר- מה ההבדל בין כלב ים לאריה ים ואיך לעזאזל אומרים כלב ים באנגלית בניגוד ל- seal, שזה אריה ים, ואולי בעצם זה אותה חיה? תשובות מהימנות יתקבלו בברכה). אבל במקום השמש שליותה אותנו כל הבוקר, הגיח לפתע מזג אויר קצת סגרירי והאריות לא חשו צורך לצאת מהמים כדי להשתזף...
לאחר כמה דקות בהייה במים, נראה על אחד הסלעים גוש חום ומכוער וזה היה השלב בו החכם הוציא את משקפתו מנרתיקה (כן, כן, לחכם יש משקפת מקצועית אותה הוא רכש טרם נסיעתנו לאלסקה, שם עסק בחיפוש דובים חלק גדול מהטיול...). לאחר צפייה ממושכת הוא אישר לי בשמחה, שאם חשבתי שהגוש המכוער הוא אריה ים, אז אני בהחלט צודקת... אבחנה נוספת בעקבות השימוש במשקפת היתה, שלאריה יש חור בשן השלישית מצד שמאל למטה…
מכיון שאין היום חוויות מרובות, אני רוצה לשתף אתכם בדיון הסוער שאנו מנהלים כבר יומיים- מאז שהמלווה בשיט של אתמול הצביע על ברוז חמוד ששכשך באמצע המפרץ והסביר בהתרגשות שזהו פינגוין... אני לא יודעת מה אתכם, אבל כשאני חושבת על פינגוינים אני מדמיינת חיות בצבעי שחור לבן שעומדות בקבוצות ענק על משטח שלג בקוטב הצפוני ולא על חיה שנראית כך:
תודו שמדובר בהטעיית הציבור. אנשים חושבים שהם יראה פינגוינים בניו זילנד, וכשהם מגיעים, מוכרים להם ברוזים כחולים בתור פינגוין ועוד מתרגשים מזה... די חצוף!
זהו- הולכים לישון מוקדם- מחר נוסעים לראות את קרחון פרנץ יוזף - יום גדול…
ודבר אחרון- תשובה למרדכי- החכם מוסר שאם תשלח את כתובת המייל שלך בהודעה פרטית בבלוג, הוא מיד מעביר לך את התוכנית המפורטת של הטיול, שהיא כמובן מסמך הרבה יותר מאורגן מאוסף ההגיגים המטורלל שלי...
צעדנו היום 6,800 צעדים (הרבה נסיעות, מעט צעדים) ואכלנו סטייק וצלעות לארוחת ערב (מראה הפרות והכבשים לאורך הדרך- עוררו אצל החכם תשוקה לסטייק עסיסי) אבל ממש לא גמרנו את המנות והשארנו את רוב הצ' יפס… כך שהמצפון די רגוע.
שיהיה לכולכם יום טוב ותשמרו- אתם יודעים על מה...
