הלו הלו לכל הבוחרים והבוחרות שקבלו יום חופש שלא מן המנין, ותזכורת לקקות בבית, שלא ישכחו ללכת להצביע לחן ראש העיר שלנו...
את היום החגיגי הזה פתחנו באופטימיות זהירה וללא גשם, שהפך אפילו לשמש נעימה בהמשך… דבר שהוריד מאתנו את שקיות הזבל הלבנות והחזיר לחיינו את קרם השיזוף...
כידוע לכם, כל דבר טוב- מופיע בזוגות, וכך גם הקרחונים (ואם אתם זוכרים- גם הגייזרים...), ולכן היינו חייבים הבוקר למצות את נושא הקרחונים ולצעוד אל קרחון פוקס. לגישתו של החכם, אם הוא כבר פה, הוא חייב לראות הכל ולכן גרר בשמחה את המכשפה הבטטה ( קרי: אותי), לעוד צעדה של שעה וחצי בעלייה מטורפת, כדי לראות שאריות עצובות של קרחון שתוך 20 שנה איבד את רוב שטחו. כמו שאמר החכם: "קרחון הוא לפעמים געגועים לקצת קרח...."
כך נראה הקרחון וכך נראית העליה אליו:
וזה המקום לציין שכאשר מד הצעדים סופר את צעדינו, הוא לא מתחשב בעובדה שמדובר בעליות, שלחלק מהאנשים הן יותר קשות, וזה ממש לא פייר…
נקודת האור הנעימה בצעידה (חוץ מהעובדה, שהחכם הסביר לי כל הדרך, כיצד משתפר כושרי הגופני ועד כמה יפה הצעידה לבריאות), היתה התגובה שקיבלתי לפתע במעלה השביל, מישראלי שזיהה את שלום חנוך הבוקע מטלפוני, ועצר בשמחה. אפשר לדווח בשמחה, שנמצאו 3 גברים ישראלים מטיילים באזור…
משם נסענו לאגם מתיסון. אחד המקומות היפים שראינו. זה מתחיל בבית קפה מול נוף מושלם של הרים מושלגים וכרי דשא, בשלוה סטואית ואויר צלול ונקי....
המשכנו בנסיעה, כשאנחנו עוצרים כל פעם בנקודה יפה אחרת- יורדים מהכביש ונכנסים למעבה היער כדי לראות מקרוב, עד שהודעתי לחכם שאין יותר צעידות היום ואני מוכנה ללכת לראות רק דברים הסמוכים אל הכביש...
את היום החגיגי הזה, סיימנו יחד עם קרן פלס בלייק ואנאקה. אכן יש מקום כזה והוא באמת עוצר נשימה. התמקמנו בעיירה עצמה ומחר נצא להקיף את האגם.
זהו יום הבוחר...תבחרו נכון ותשמרו לנו על הצד השני של העולם....
