”עמק הוישו (מסיגט ועד בורשה)“

רוב האוכלוסיה מתפרנסת עדיין מכריתת עצים ועיבודם כפי שעשו אבותיהם לפני מאות שנה. כלי הרכב הדומיננטים באזור הם סוסים רטומים לכירכרות או רכבות קיטור ישנות. העמק ארוך וצר ומשני צדדיו גלדים יערות צפופים של עצי אורן עתיקים. פרים שקשורים לריתמות עדיין סוחבים עצים ממעלה ההר אל המורדות שם משיטים אותם במורד הנהר אל המינסרה. על הנהר שחוצה את העמק ישנם עשרות גשרים תלויים מטים ליפול מהעץ המקומי.

בכל כפר לאורך העמק יש בית-קברות יהודי ישן. לא להתבייש ולשאול את אחד המקומיים איך להגיע אליו. בדרך כלל מדובר בטרק שיוביל אתכם לקרחת יער מבודדת במעלה ההר עם נוף פנורמי מדהים. אלה מכם שיש לכם שורשים באזור שווה להשקיע ולהתענין, סבתא שלי הדריכה אותנו ונתנה הסברים מעמיקים. 

ישנו בית מלון בוישו-דה-סוס בבעלות גרמני-רומני, ``צ`יפצר`` (שבט גרמני שחי ברומניה מאות שנים), שהיה מאוד נחמד אלינו, עדיין לא ברור אם סבא שלו היה נחמד כמוהו (הערה האחרונה הייתה לא במקום).

בעמק, ובכל האיזור, ישנם נקניקים מעולים שמוכרים בכל מכולת ומאפיות עם לחם חם שיצא ישר מהתנור. יעלה לכם אולי 5 שקל.